סיסקו תשקיע 30 מ' אירו בסטארט אפים במזרח אירופה

עד היום השקיעה סיסקו יותר מ-2 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון, החברה תעקוב אחר הזדמנויות השקעה בחברות סטארט-אפ באזור העוסקות בטכנולוגיה, ישירות כמו גם באופן עקיף, דרך קרן הון סיכון אזורית
ישראל הס |

ענקית התקשורת הבינלאומית - סיסקו (CISCO SYSTEMS )הודיעה היום (ב') על יוזמת הון סיכון (VC) המיועדת לתעשיית הטכנולוגיה במרכז ובמזרח אירופה (כולל, אך לא מוגבל ל: פולין, צ'כיה, הונגריה, רומניה, בולגריה, אסטוניה, לטבייה, ליטא, סלובקיה, סלובניה, סרביה, קרואטיה, אוסטריה, אוקראינה ותורכיה).

על פי הדיווח שנמסר היום מהחברה, סיסקו תעקוב אחר הזדמנויות השקעה בחברות סטארט-אפ באזור העוסקות בטכנולוגיה, ישירות כמו גם באופן עקיף, דרך קרן הון סיכון אזורית. את היוזמה יוביל יואב סאמט - דירקטור פיתוח עסקי תאגידי בישראל, מזרח אירופה ורוסיה.

בשת"פ עם 3TS Capital Partners מבצעת סיסקו השקעת עוגן בקרן

Technology in Central and Eastern Europe S.C.A. SICAR . לאחר סגירה ראשונית, גודל הקרן יהיה כ- 30 מיליון יורו. 3TS Capital Partners

אחת מחברות השקעות פרטיות והון סיכון המובילות במרכז ובמזרח אירופה, תאתר ותנהל את השקעות הקרן. חברות היעד העיקריות עבור הקרן כוללות חברות קטנות ובינוניות, עם צמיחה מהירה בתחומי טכנולוגיה, מדיה, וטלקומוניקציה.

"סיסקו עוזרת לקדם יזמות במרכז ומזרח אירופה דרך יוזמות כמו ה-Cisco Enterpreneur Institute, כמו גם דרך מימון פרויקטים, תוכניות ליסינג, ולאחרונה, שותפות קרן הון הסיכון שמוכרזת היום. עסקים חדשים הם מקדם של צמיחה מרכזי בכלכלות מתפתחות ושל משרות בקהילות המקומיות", אמר קאאן טרזיוגלו, סגן נשיא סיסקו למרכז ומזרח אירופה. "מדינות באזור מציגות חדשנות במגוון רחב של טכנולוגיות, כולל טכנולוגיית פס רחב, אלחוט, אבטחה, ותקשורת. הן גם מובילות באימוץ של יישומי VoIP, מולטימדיה ומשחקים, תוכן נייד, ואספקת בידור. לכן ההזדמנויות באזור הן עצומות".

עד היום השקיעה סיסקו יותר מ-2 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון, והנה משקיעה פעילה בשווקים מרכזיים כמו סין, הודו, ישראל ואירופה, בנוסף לארה"ב. דרך שילוב של כלי מימון ישירים ועקיפים, סיסקו הנה משקיעה אסטרטגית בחברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון ברחבי העולם, ומתמקדת באיתור והשקעה בחברות בעלות טכנולוגיות ומודלים עסקיים חדשניים.

סיסקו מינתה את יואב סאמט, דירקטור פיתוח עסקי תאגידי בישראל, מזרח אירופה ורוסיה, להוביל יוזמת השקעות חשובה זאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.