ירון זליכה הולך הביתה
החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, החליט להתפטר מתפקידו, כך נודע למעריב. ההחלטה גמלה בליבו של זליכה והוא עומד למסור על כך הודעה בימים הקרובים.
לפני כחודש, לאחר ששר האוצר רוני בראון החליט שלא להאריך את חוזהו של החשב הכללי, הוציא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, צו זמני המגן על זליכה. המשמעות המעשית של הצו היתה כי הממשלה לא תוכל למנות לזליכה מחליף עד שתסתיים בדיקת המבקר את הגורמים שהביאו לסיום העסקתו של החשב.
ירון זליכה הינו העד המרכזי בפרשת מכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, פרשה שבה נחקר כחשוד ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
הפרשה החלה לאחר שזליכה העביר למבקר פרטים אודות מעורבותו של אולמרט בשינוי המכרז.
"חששתי להתלונן נגד אולמרט בפני מני מזוז כי הערכתי שהוא אדם חלש, וזו הסיבה שמונה לתפקיד היועץ המשפטי," אמר זליכה לפני כחודש בראיון ברשת ב' של קול ישראל, "העדפתי לפנות ללינדשטראוס בנוגע לחשד שאולמרט פעל לשיפור תנאי מכרז בנק לאומי כדי שיתאימו למקורבו. לא רציתי שיירשם כי גנבו בנק בתקופתי." אולמרט עצמו ניסה לפטר את זליכה עוד בשנת ,2006 בעת שכיהן כשר האוצר, אולם מזוז הציע להמנע מצעד כזה ערב הבחירות.
חושף השחיתויות
כבר לפני כחודשיים פנו חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואריה אלדד אל מבקר המדינה בבקשה שיוציא צו הגנה לזליכה. תלונת השניים הביאה לפתיחת בדיקה מעמיקה של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, במסגרתה הועברו למבקר מסמכים רבים הן ממשרד האוצר והן מצידו של זליכה.
לינדנשטראוס החל בבדיקת הדברים ובצו הזמני שהוציא קבע כי "אין ספק שד"ר זליכה הוא חושף שחיתות." המבקר הוסיף עוד כי "בעבר כבר ניסו כמה פעמים להפסיק את כהונתו והיועץ המשפטי לממשלה מנע זאת.
המבקר מצא שבשלב זה, לא ניתן לשלול את הטענה שגם הפעם ד"ר זליכה אולץ לעזוב את תפקידו בגלל שחשף שחיתות. לכן נדרשים בירור מעמיק נוסף וקבלת עוד ראיות לצורך מיצוי בדיקת נציבות תלונות הציבור עד סופה." לאחר פרסום הצו, מחו בכירים באוצר, ובמכתב חריף למבקר טענו כי זליכה פוגע בכלכלת ישראל.
זליכה, מצידו, הודיע עם הוצאת הצו כי בכוונתו להשאר בתפקיד לפרק זמן קצר בלבד, על מנת לסיים כמה רפורמות שבהן החל ואשר מטרתן שמירה על מינהל תקין בניהול נכסי המדינה. "אני לא נדבק לכסא. כשאעביר את התכנית בכנסת - אני הולך הביתה" אמר בזמנו זליכה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
