ירון זליכה הולך הביתה
החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, החליט להתפטר מתפקידו, כך נודע למעריב. ההחלטה גמלה בליבו של זליכה והוא עומד למסור על כך הודעה בימים הקרובים.
לפני כחודש, לאחר ששר האוצר רוני בראון החליט שלא להאריך את חוזהו של החשב הכללי, הוציא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, צו זמני המגן על זליכה. המשמעות המעשית של הצו היתה כי הממשלה לא תוכל למנות לזליכה מחליף עד שתסתיים בדיקת המבקר את הגורמים שהביאו לסיום העסקתו של החשב.
ירון זליכה הינו העד המרכזי בפרשת מכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, פרשה שבה נחקר כחשוד ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
הפרשה החלה לאחר שזליכה העביר למבקר פרטים אודות מעורבותו של אולמרט בשינוי המכרז.
"חששתי להתלונן נגד אולמרט בפני מני מזוז כי הערכתי שהוא אדם חלש, וזו הסיבה שמונה לתפקיד היועץ המשפטי," אמר זליכה לפני כחודש בראיון ברשת ב' של קול ישראל, "העדפתי לפנות ללינדשטראוס בנוגע לחשד שאולמרט פעל לשיפור תנאי מכרז בנק לאומי כדי שיתאימו למקורבו. לא רציתי שיירשם כי גנבו בנק בתקופתי." אולמרט עצמו ניסה לפטר את זליכה עוד בשנת ,2006 בעת שכיהן כשר האוצר, אולם מזוז הציע להמנע מצעד כזה ערב הבחירות.
חושף השחיתויות
כבר לפני כחודשיים פנו חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואריה אלדד אל מבקר המדינה בבקשה שיוציא צו הגנה לזליכה. תלונת השניים הביאה לפתיחת בדיקה מעמיקה של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, במסגרתה הועברו למבקר מסמכים רבים הן ממשרד האוצר והן מצידו של זליכה.
לינדנשטראוס החל בבדיקת הדברים ובצו הזמני שהוציא קבע כי "אין ספק שד"ר זליכה הוא חושף שחיתות." המבקר הוסיף עוד כי "בעבר כבר ניסו כמה פעמים להפסיק את כהונתו והיועץ המשפטי לממשלה מנע זאת.
המבקר מצא שבשלב זה, לא ניתן לשלול את הטענה שגם הפעם ד"ר זליכה אולץ לעזוב את תפקידו בגלל שחשף שחיתות. לכן נדרשים בירור מעמיק נוסף וקבלת עוד ראיות לצורך מיצוי בדיקת נציבות תלונות הציבור עד סופה." לאחר פרסום הצו, מחו בכירים באוצר, ובמכתב חריף למבקר טענו כי זליכה פוגע בכלכלת ישראל.
זליכה, מצידו, הודיע עם הוצאת הצו כי בכוונתו להשאר בתפקיד לפרק זמן קצר בלבד, על מנת לסיים כמה רפורמות שבהן החל ואשר מטרתן שמירה על מינהל תקין בניהול נכסי המדינה. "אני לא נדבק לכסא. כשאעביר את התכנית בכנסת - אני הולך הביתה" אמר בזמנו זליכה.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
