תושבי חוץ רוכשים דירות באינטרנט: תופעה חדשה בשוק הנדל"ן
"לפני זמן לא רב, התקשר אלינו אדם הרוצה למכור את דירתו הנמצאת בשכונת תלפיות בירושלים. המוכר, המתגורר בחו"ל, נכנס לאתר החברה ויצר קשר עם מתווך המטפל בנכסים באזור בו נמצאת הדירה. לאחר מספר ימים התקשר אל המתווך אדם נוסף, אשר גם הוא מתגורר מחוץ לישראל, והביע את נכונותו לקנות את הדירה בתלפיות. העסקה נחתמה כמעט באותו היום, המוכר כלל לא הגיע לארץ על מנת לראות את הדירה אותה רכש, במקום זאת שלח את עורך דינו לחתום על החוזה." כך מספר בני לובל זכיין אנגלו סכסון בירושלים - לקנות דירה בלי לראות אותה.
הטכניקה פשוטה מאוד - לאחר שראה את הנכס באינטרנט, מזמין הרוכש הפוטנציאלי את שירותיה של חברת הנדסה, כדי שתוודא את תקינות הנכס. אם הכל תקין, שולח הקונה את עורך דינו בצירוף ייפוי כח, על מנת לסגור את העסקה.
לובל מוסר כי,"בחצי שנה האחרונה ביצענו 3 עסקאות, בהם הקונה כלל לא נכח בדירה לפני שנחתם החוזה, עם זאת אנחנו יודעים על עסקאות שהתבצעו בשיטה זו כבר לפני יותר משנה". עוד מוסיף לובל,"עסקאות תיווך, אשר בהם הקונה לא מגיע לנכס לפני הקניה הם נדירות ולרב ניתן יהיה למצוא אותן בשוק השכירויות בלבד".
תופעה זו נשמעת כחזון אחרית הימים בעבור המתווכים, אבל בבחינה מדוקדקת יותר נגלה שלא הכל פשוט. המתווכים עדיין לא הגיעו לשלב בו הם יכולים לשבת במשרד ולחכות לעורכי הדין, שיבואו לסגור עסקאות בעבור לקוחותיהם. משה קורנפלד ממשרד התיווך טפח com:"נתקלנו כבר במקרה בו הלקוח רצה לרכוש דירה, לאחר שראה אותה באתר האינטרנט שלנו. למרות זאת, התעקשנו על כך שהלקוח יגיע לארץ על מנת שיהיה נוכח בנכס לפני הרכישה. מנסיוננו, לקוח שסוגר עסקה לפני ביקור בנכס, צפוי למצוא הפתעות לאחר חתימת החוזה". עוד מוסיף קורנפלד כי,"עסקאות המתבצעות בשיטה זו הן עדיין נדירות בשוק, והסיכון הנלווה לעסקה כזו גבוה יותר מהסיכון הכרוך בביצוע עסקה בדרך הרגילה. אם לקוח כבר החליט על רכישת דירה, מה הבעיה להוציא עוד 2000 דולר ולהגיע לארץ כדי להיות נוכח בנכס?"
כאמור, דירות רבות בירושלים נמכרות לתושבי חוץ ובמקרים רבים מאוכלסות רק בחגים.החוצניקים, כפי שהם מכונים בירושלים, אינם מגיעים לעיר כדי לרכוש את דירתם הראשונה, אלו אנשים בעלי הון המחפשים עוגן בארץ. סיבות אלה יכולות אולי להסביר את פשר התופעה החדשה.
הסבר נוסף לרכישת דירות בשיטה זו מספק בני לובל," בשוק הנדל"ן בירושלים, ישנו היצע קטן וביקוש גדול ולכן אם הלקוח לא יזדרז, הדירה תימכר. במצב זה ניתן להבין את התופעה של רכישת דירות בשלט רחוק". לובל מסכם,"אני צופה את השתכללות התופעה, אתרי האינטרנט של משרדי התיווך יספקו יותר מידע לגבי הנכסים ובכך יהיה אפשר לקצר ללקוח את תהליך הרכישה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
