תושבי חוץ רוכשים דירות באינטרנט: תופעה חדשה בשוק הנדל"ן
"לפני זמן לא רב, התקשר אלינו אדם הרוצה למכור את דירתו הנמצאת בשכונת תלפיות בירושלים. המוכר, המתגורר בחו"ל, נכנס לאתר החברה ויצר קשר עם מתווך המטפל בנכסים באזור בו נמצאת הדירה. לאחר מספר ימים התקשר אל המתווך אדם נוסף, אשר גם הוא מתגורר מחוץ לישראל, והביע את נכונותו לקנות את הדירה בתלפיות. העסקה נחתמה כמעט באותו היום, המוכר כלל לא הגיע לארץ על מנת לראות את הדירה אותה רכש, במקום זאת שלח את עורך דינו לחתום על החוזה." כך מספר בני לובל זכיין אנגלו סכסון בירושלים - לקנות דירה בלי לראות אותה.
הטכניקה פשוטה מאוד - לאחר שראה את הנכס באינטרנט, מזמין הרוכש הפוטנציאלי את שירותיה של חברת הנדסה, כדי שתוודא את תקינות הנכס. אם הכל תקין, שולח הקונה את עורך דינו בצירוף ייפוי כח, על מנת לסגור את העסקה.
לובל מוסר כי,"בחצי שנה האחרונה ביצענו 3 עסקאות, בהם הקונה כלל לא נכח בדירה לפני שנחתם החוזה, עם זאת אנחנו יודעים על עסקאות שהתבצעו בשיטה זו כבר לפני יותר משנה". עוד מוסיף לובל,"עסקאות תיווך, אשר בהם הקונה לא מגיע לנכס לפני הקניה הם נדירות ולרב ניתן יהיה למצוא אותן בשוק השכירויות בלבד".
תופעה זו נשמעת כחזון אחרית הימים בעבור המתווכים, אבל בבחינה מדוקדקת יותר נגלה שלא הכל פשוט. המתווכים עדיין לא הגיעו לשלב בו הם יכולים לשבת במשרד ולחכות לעורכי הדין, שיבואו לסגור עסקאות בעבור לקוחותיהם. משה קורנפלד ממשרד התיווך טפח com:"נתקלנו כבר במקרה בו הלקוח רצה לרכוש דירה, לאחר שראה אותה באתר האינטרנט שלנו. למרות זאת, התעקשנו על כך שהלקוח יגיע לארץ על מנת שיהיה נוכח בנכס לפני הרכישה. מנסיוננו, לקוח שסוגר עסקה לפני ביקור בנכס, צפוי למצוא הפתעות לאחר חתימת החוזה". עוד מוסיף קורנפלד כי,"עסקאות המתבצעות בשיטה זו הן עדיין נדירות בשוק, והסיכון הנלווה לעסקה כזו גבוה יותר מהסיכון הכרוך בביצוע עסקה בדרך הרגילה. אם לקוח כבר החליט על רכישת דירה, מה הבעיה להוציא עוד 2000 דולר ולהגיע לארץ כדי להיות נוכח בנכס?"
כאמור, דירות רבות בירושלים נמכרות לתושבי חוץ ובמקרים רבים מאוכלסות רק בחגים.החוצניקים, כפי שהם מכונים בירושלים, אינם מגיעים לעיר כדי לרכוש את דירתם הראשונה, אלו אנשים בעלי הון המחפשים עוגן בארץ. סיבות אלה יכולות אולי להסביר את פשר התופעה החדשה.
הסבר נוסף לרכישת דירות בשיטה זו מספק בני לובל," בשוק הנדל"ן בירושלים, ישנו היצע קטן וביקוש גדול ולכן אם הלקוח לא יזדרז, הדירה תימכר. במצב זה ניתן להבין את התופעה של רכישת דירות בשלט רחוק". לובל מסכם,"אני צופה את השתכללות התופעה, אתרי האינטרנט של משרדי התיווך יספקו יותר מידע לגבי הנכסים ובכך יהיה אפשר לקצר ללקוח את תהליך הרכישה".

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.