נפתח כנס כרמל לטכנולוגיה ועסקים
בהשתתפות מרשימה של כ-120 מקבלי החלטות בכירים ממגוון מגזרים במשק, נפתח ביום ד' האחרון כנס כרמל לטכנולוגיה ועסקים באחוזת יערות הכרמל. הכנס, שנערך זו השנה הרביעית ברציפות בחסות משותפת של CA, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב ול.ה.ב, מהווה את אחת הדוגמאות היפות של מתן ידע ניהולי מתקדם לבעלי תפקידים - הן מעולם ה-IT והן מעולמות השיווק, הכספים התפעול וכד'. עבור המנמ"רים המשתתפים בכנס זו הזדמנות פז לחלוק עם חבריהם לארגון אתגרי ניהול משותפים ויצירת מכנה משותף בין עולם ה-IT לעולם העסקים.
אריה אופנר, מנכ"ל CA ישראל, ציין באירוע כי "להבדיל מכנסים אחרים בהם אנו מציבים יעד עסקי כלשהו לגבי הפיתרונות שלנו, כנס זה מציב כיעד תפיסה רחבה יותר שמטרתה להנחיל למשתתפים את התובנות המרכזיות והחשובות מתחום ניהול הסיכונים. הערך המוסף של הכנס נמדד מבחינתנו באיכויות הניהוליות שכל אחד מהמשתתפים יצא איתן. הכנס מעמיד לרשות המשתתפים ידע וכלים מנקודות ראות שונות, ולעיתים מנוגדות, של האקדמיה והשטח, תוך אפשרות לבחון את מעשיותם ותרומתם לארגון. השנה בחרנו להציג בפני המשתתפים דרכים מעשיות בהן ניתן למזער את הסיכונים ולנהל אותם".
פתח את יומו הראשון של הכנס אודי אהרוני, מנכ"ל ל.ה.ב, שציין כי העבודה עם CA מבוססת על ערכים משותפים של חדשנות, עדכניות ובינלאומיות. ההשתתפות הערה בכנס והמוניטין המצוין שיצא לו משקפים היטב את הצלחתו של שיתוף הפעולה ומשמשים כמודל למוסדות אקדמאים וחברות עסקיות נוספות.
פרופסור משה צבירן, משנה לדיקן הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ציין בחיוך לקול צחוקם של המשתתפים, כי די מתסכל להגיע למקום כמו יערות הכרמל לעבודה, במיוחד לנוכח העובדה שכל מי שהוא מספר לו שזו מטרת הנסיעה מגיב בגיחוך של חוסר אמון. צבירן הוסיף, כי העבודה והתכנון של הכנס מתחילים למעשה יום לאחר סיומו של הקודם. הוא הדגיש, כי על אף העובדה שבמהלך הכנס ייסקרו לא מעט מודלים מורכבים לניהול סיכונים, הוא בהחלט יסתפק בכך שכל אחד מהנוכחים יצא עם פתק קטן שבו הוא רשם דבר אחד חדש ששבה את ליבו ופעילות אחת לפחות שהוא מתכוון לשנות בארגון. צבירן מוסיף כי בניגוד לשיטות ניהול הסיכונים המבוססות על אימוץ, חקיקה, העברה, או הקטנת הסיכון, הרי שבכנס ייסקר הנושא בעיקר מנקודת מבט מעשית של מקרים מהשטח ולא מתוך המודל האקדמי.
לחיזוק דבריו של צבירן עלה לבמה גיורא עופר, מנכ"ל בנק דיסקונט, שנשא הרצאה בנושא ניהול סיכונים כמרכיב מרכזי בגיבוש ויישום אסטרטגיה בבנק. עופר ציין בהרצאתו, כי ניהול סיכונים הנו שם נרדף לפעילות הבנקאית. כחיזוק לדבריו הוא הציג בפני הנוכחים את היסטוריית המשברים הכלכליים של השנים האחרונות ובראשם משבר הסאב-פריים. לדברי עופר, משבר זה היווה דוגמה מוחצת לקושי שבחיזוי משברים מעין אלה. הוא סיפר, כי קרן הגידור המובילה של גולדמן זקס פרסמה לפני המשבר הערכה לפיה הסיכון שאירוע כזה יתרחש הנו אפס, נקודה 136 אפסים - דהיינו סבירות השואפת לאפס מוחלט! למרות זאת, המשבר גרם לחברה מכובדת כמו מריל לינץ' הפסד של בין 8 ל-9 מיליארד דולרים, לבנק באוסטרליה לפשוט את הרגל ולגופים כלכליים רבים נוספים להפסדים מצטברים של מיליארדים. עופר הדגיש, כי תוצאותיו המזיקות של משבר זה עדיין אינן מאחורינו ואנו עומדים להרגיש את אפקט הדומינו של תחום זה גם בהמשך.
כמענה לסיכונים מסוג זה ואחרים, הציג עופר מודלים מורכבים לניתוח סיכונים והסביר כיצד מערכת ה-IT בארגון משמשת כתשתית עיקרית לחיזוי, פיקוח וניהול הסיכונים. עופר הדגיש את הפער בין תפיסות היזמים הרואים בכל עסקה את ה-Upside לעומת הבנקאים שרואים את ה-Downside ואומר שבעולם המבוסס על מרווחי ריביות ולא על רווחים אין ברירה אלא לאמץ נקודת מבט כזו. הוא מציין שהמשבר בארה"ב נבע בעיקר בגלל התגברות התחרות בין השחקנים הפיננסיים והעובדה שחלק מהם החליטו למתוח את גבולות הסיכון. הם שכחו שגוף פיננסי כמו בנק יכול להרשות לעצמו להפסיד 50 או 100 מיליון דולרים - אבל לא מיליארד.
בהמשכו של הכנס נשאה ד"ר זהבית יוסף כהן, מנכ"ל אייפקס ישראל, הרצאה בנושא מיזוגים ורכישות. פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, נשא הרצאה בנושא ניהול סיכונים במערכת הבריאות. חתם את סדרת ההרצאות האלוף (מיל') אודי שני בהרצאתו על מציאות משתנה והשפעתה על קבלת החלטות בצה"ל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
