כיצד להפוך למומחה בעיני התקשורת?
התקשורת אוהבת מומחים. הם מספקים לה תגובות מקצועיות בעלות ערך ומוסיפים נופך לסיפורים המסוקרים, ומה המומחה מקבל בתמורה? חשיפה פוטנציאלית לאלפי צופים או קוראים וסיוע חינם בשיווק העסק שלו. לפניך מספר טיפים שיסייעו לך להפוך למומחה הבא של התקשורת:
הצג את מומחיותך - אם אתה טוב במה שאתה עושה תראה את זה. זה יכול להיעשות באמצעות הצגת הפרסים שזכית, אנשים או עסקים שעזרת להם, ניסיונך העשיר או פרוייקטים חשובים בהם לקחת חלק. זה בדרך כלל מה שתספר על עצמך לקולגות במפגשים מקצועיים.
אמינות או נמות - אל תהיה ביישן. אף אחד לא יחשוב שאתה מומחה אם לא תדבר על עצמך. ההישגים והמומחיות שלך צריכים לבוא לידי ביטוי בכל מה שתאמר ובכל החומרים שתציג באתר האינטרנט או במאמרים שלך.
הגש מאמרים למאגרים באינטרנט - חשוב שהשם שלך יופיע בכמה שיותר מקורות באינטרנט. עיתונאים בפרט ובאנשים בכלל יבצעו חיפוש באינטרנט לפני שהם ידברו איתך. האינטרנט מציע עשרות אתרים המשמשים כמאגרים למאמרים מקצועיים. הגשת מאמרים לאתרים אלה תסייע לגבש את מעמדך כמומחה.
פנה לאמצעי התקשורת - הצע לאמצעי תקשורת את פרשנותך המקצועית או רעיונות לכתבות. כדאי להתחיל באתרי החדשות באינטרנט, אלה מחפשים באופן מתמיד חומר חדש וטרי. חשיפה באתרי החדשות באינטרנט יסייעו לבנות את אמינותך בעיני התקשורת.
כתוב טור מומחה - הצע לאמצעי התקשורת לכתוב טור מומחה. מומלץ לפנות למקומונים ולאתרי אינטרנט מקצועיים. הם תמיד ישמחו לקבל תוכן איכותי חינם.
הסתערות - כשסיפור הקשור לתחום עיסוקך עולה על סדר היום הציבורי, עיתונאים ירצו לקבל תגובות ממומחים. כדי שידברו איתך, פנה לעיתונאים המסקרים את הסיפור והצע את דעתך המקצועית.
הרצאות - נסה לצבור ניסיון רב ככל האפשר בשיחות מול קהל. הרצאות מול קהל הן אמצעי מעולה לשווק את עצמך ולבנות את השם שלך כמומחה.
על מקומונים כבר דיברנו? העיתונות הארצית והטלוויזיה לוקחות לא מעט סיפורים שכבר סוקרו בעיתונות המקומית. עיתונאי המקומונים לרוב יותר נגישים ולכן מומלץ לצור עימם קשרים אישיים. כדאי לצבור ניסיון בעבודה מול העיתונות המקומית לפני שפונים לעיתונות הארצית.
קרא לילד בשמו - קרא לעצמך מומחה. אם לא תגיד שאתה מומחה אף אחד לא ידע את זה.
לסיכום, אל תשכח, עיתונאים צריכים אותך בדיוק כמו שאתה צריך אותם. ספק להם את הסחורה - דעה מקצועית ומנומקת. כך תוכל להשאיר את המתחרים שלך מאחור.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
