גאון אגרו רושמת זינוק של 336% ברווח הנקי ברבעון
חברת גאון אגרו תעשיות, מקבוצת גאון אחזקות, פרסמה אתמול בערב (א') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של 2007. הרווח הנקי ברבעון השני של השנה רשם עלייה של 336% והסתכם בכ-5.34 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.23 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2007, הסתכם בכ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההבדל ברווח הנקי במחצית, נובע בעיקר מרווח הון בסך כ-21 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד, כתוצאה ממכירת האחזקות בחברת עמיעד. נטרול רווח ההון נטו ממכירת האחזקה בעמיעד, מראה אף הוא על גידול של כ-5 מיליון שקל ברווח הנקי במחצית הראשונה של 2007, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות החברה ברבעון רשמו עליה של כ-5% והסתכמו בכ-99.4 מיליון שקל, לעומת 94.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-194 מיליון שקל, לעומת כ- 164 מיליון שקל, עלייה של כ-19%. העלייה נובעת מגידול במכירות של החברות הבנות.
גאון אגרו תעשיות היא חברה ציבורית, בניהולו של מוטי דבי, המרכזת את פעילות גאון אחזקות בתחומי תעשיות המים. החברה מרכזת פעילות סינרגטית של חברות העוסקות בניהול וייזום פרויקטים לצד חברות תעשייתיות-יצרניות בתחום תשתיות המים. בעלי המניות בחברה הינם: גאון אחזקות- 45.03%, עוז עתיד-9.8%, משפחת פקטור מגרמניה המיוצגת בישראל על- ידי זיו גבע -19.78% והיתר בידי הציבור.
הרווח הגולמי של החברה לרבעון הסתכם ב-22.925 מיליון שקל זאת לעומת 22.722 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של החברה לרבעון הסתכם ב-15.254 מיליון שקל לעומת 12.56 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-21%.
לדברי יו"ר גאון אחזקות ויו"ר גאון אגרו, בני גאון: "גאון אגרו הציבה לעצמה כיעד אסטרטגי להגדיל את חלקה בשוק המים ולבסס את מעמדה בתחום הולכת הגז בישראל. במסגרת זו אנו פועלים כל העת לאיתור מנופי פעילות נוספים, בתחום תשתיות המים והאגרו".

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.