קונים דירה? האוצר ביטל מס המכירה והפחית משמעותית את מס הרכישה
משרד האוצר קיבל את מרבית הצעותיה של התאחדות הקבלנים והחליט לבטל את מס המכירה ולהפחית באופן משמעותי את מס הרכישה על דירה יחידה, בחוק מיסוי מקרקעין. הפטור ממס רכישה על דירה יחידה הורחב באמצעות הקביעה, כי המדרגה הראשונה הפטורה ממס היא בסכום של 850,000 שקל (לעומת 602,260 שקל עד כה).
מדרגת המס השנייה הורחבה לעד סכום של 1,300,000 שקל (3.5% מס),(לעומת 746,800 שקל עד כה). וכל סכום מעבר לסכום זה ימוסה בשיעור של 5%. כאמור ההוראות החדשות מתייחסות לדירה יחידה. להמחשה, הרחבת מדרגות מס הרכישה יביאו לחיסכון של 17,000 שקל למי שירכוש דירה בסכום של 1,300,000 שקל.
יודגש כי תכולת החוק הינה רטרואקטיבי, החל מה-1 לאוגוסט 2007. המשמעות היא שכל עסקה שנעשתה מה-1 לאוגוסט תמוסה לפי החקיקה החדשה. יוסי גורדון (בתמונה), מנכ"ל התאחדות הקבלנים: "אנו שבעי רצון מהחלטת משרד האוצר. מאמצינו בחודשים האחרונים נשאו פרי". הקבלנים טענו לאורך תקופה ארוכה, כי אין צורך בתשלום מס כל פעם שדירה מחליפה ידיים.
ענף הנדל"ן הוא אחד הענפים הממוסים ביותר בישראל, ההכנסות של המדינה ממכירת דירה מגיעות לכ-41.5% ממחירה של הדירה (על פי אומדן של חברת BDO עבור התאחדות הקבלנים). גורדון אומר היום, כי "זהו שלב ראשון בפעילותנו לבטל את מסי המחזור בענף הנדל"ן, כאשר בסוף התהליך אנו מצפים כי מס הרכישה יבוטל באופן מלא".
שיעור המס הרגיל של מס המכירה עמד על 2.5% מ"שווי המכירה", שהוא לרוב המחיר המוסכם של הנכס הנמכר. מס זה אינו מותר בניכוי לפי כל דין (סעיף 72 ו(א). מס מופחת בשיעור 0.8% הוטל בשני מקרים נקבע מס מופחת בשיעור 0.8% (שאף מותר בניכוי): המקרא הראשון היה במכירת "דירת מגורים" שהיא "מלאי עסקי". כאשר "דירת מגורים" היא כהגדרתה לצורך מס רכישה, דהיינו דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים. ההגדרה כוללת גם דירה שבנייתה טרם הסתיימה, זולת אם אין עמה התחייבות של המוכר (בדרך כלל קבלן) לסיים את בנייתה. כלומר קבלן שימכור דירה בטרם בנייתה הסתיימה, מבלי להתחייב לסיים את הבניה, יחויב במס מכירה מלא בשיעור 2.5%, ללא זכות ניכוי למס הכנסה.
"מלאי עסקי" מוגדר כהגדרתו בסעיף 85 לפקודת מס הכנסה. כלומר מדובר במכירת דירת מגורים הנמכרת במהלך הרגיל של העסק. הכוונה היא למכירה בידי קבלנים וסוחרי מקרקעין שעיסוקם הוא בין השאר מכירת דירות.
המקרא השני בו הופחת המס עד כה היה במכירת "דירת מגורים מזכה" בבנין להשכרה - בידי מי שהיה זכאי להטבות לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון- אינה פטורה ממס מכירה, אלא חייבת מס בשיעור 0.8% משווי המכירה. נדרש שהדירה הנמכרת תהיה "דירת מגורים מזכה". מנגד "דירת מגורים" מוגדרת לעניין זה לפי הגדרתה בסעיף 9(ג). מאחר שהגדרה זו אינה דורשת שהדירה תהיה בבעלותו או בחכירתו של יחיד עולה לכאורה שהוראה זו חלה גם על מוכר שהוא תאגיד.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
