נשיא בריינסטורם מביע אמון: יקדים העברת מיליון דולר במסגרת הסכם ההשקעה
חברת בריינסטורם (OTCBB: BCLI) העוסקת בפיתוח טיפול חדשני למחלות עצביות דוגמת פרקינסון, טרשת עורקים, וניוון שרירים A.L.S באמצעות שימוש בתאי גזע בוגרים, תקבל מיליון דולר מחברת ACCBT של איש העסקים חיים ליבוביץ', לאחר שהחברה עמדה בתנאים שנקבעו בהסכם ההשקעה.
לפי הסכם ההשקעה, בסך 5 מיליון דולר, שנחתם בתחילת יולי, על בריינסטורם היה להגיע לשינויים מסויימים בהסכם עם חברת "רמות" ,המחזיקה בזכויות המסחור של נכסי הידע של אוניברסיטת תל אביב. ביום חמישי הסתיים המשא ומתן בין בריינסטורם לרמות, לשביעות רצונו של מר ליבוביץ'. התשלום הראשון היה אמור לעבור ב-30 לאוגוסט, אך ליבוביץ' החליט להקדימו והכסף יעבור בקרוב.
"הטכנולוגיה של רמות ומערכת היחסים עם בריינסטורם מאוד חשובה למחקר שלנו. אני מאוד מרוצה משיתוף הפעולה היוצא מהכלל בינינו", הגיב נשיא החברה חיים ליבוביץ', "אני מעריך את העבודה שהושקעה ע"י רמות להגעה להסכם. אני מביע את הערכתי בכך שבעזרת ה' אני אעביר לפני הזמן תשלום ראשון של מיליון דולר מחברת האחזקות שלי לבריינסטורם".
ההסכם בין בריינסטורם ורמות, יאפשר להתקדם בפיתוח הטיפול הקבוע והארוך טווח למחלות חשוכות מרפא דוגמת פרקניסון. בשבוע שעבר פורסם בארצות הברית דיווח חדש של חברת global industry analysts על פיו שוק התרופות לפרקינסון ואלצהיימר צומח בקצב מסחרר בשל הזדקנות דור הבייבי בום, וצפוי להגיע ל-11.5 מיליארד דולר בשנת 2010.
למרבה הצער, כיום אין תרופה למחלות הפרקינסון ואלצהיימר, והתרופות הקיימות בשוק מטפלות בסימטופמים בלבד. כמו כן, לעיתים הטיפול התרופתי מביא לתופעות לווי החמורות מהמחלה עצמה. בברינסטורם מפתחים טיפול קבוע שעשוי לחסל את מחלקת הפרקינסון. בעתיד החברה מתכוונת לפתח טיפול דומה לאלצהיימר.
חברת בריינסטרום, שמעבדות חברת הבת שלה בפתח תקווה ונסחרת בבורסה בניו יורק, (OTCBB: BCLI ) היא מהחברות המתקדמות בעולם בתחום חקר תאי הגזע הבוגרים. באמצעות שיטות ייחודיות, החברה משתמשת בתאי הגזע של החולה עצמו כדי לפתח טיפול חדשני למחלות עצביות דוגמת פרקינסון וA.L.S. את המחקר המדעי בחברה מובילים: פרופסור אלדד מלמד, מנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה ומרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, וד"ר דני אופן, ביולוג המתמחה בחקר התא באוניברסיטת תל אביב.
באמצעות הליך שפותח במעבדות אוניברסיטת תל אביב ומעבדות בריינסטורם, נלקח מח עצם של החולה עצמו, מתבצעת הפרדה שבמסגרתה נאספים תאי הגזע המשמשים כמקור לגידול תאי עצב שונים. בשלב זה מתמקדת החברה בפיתוח תאי עצב המייצרים סוללת חומרים החיוניים לתמיכת מערכות עצביות - כגון תאי עצב דופמינרגיים (המייצרים דופאמין) ותאי עצב אחרים. תאים אלו ישתלו במוח, וישקמו את התאים שנפגעו במחלה. יש לציין, כי השימוש בתאי עצב בוגרים של החולה עצמו הוא ככל הנראה הפתרון הרפואי הטוב ביותר, מכיוון שאין בו סכנה של דחיית שתל ואין גרורות סרטניות המאפיינות שימוש בתאי גזע עובריים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65% , ישראייר ישראייר גרופ 2.45% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
