"עוד מדינות ערביות יהיו בקשר עם ישראל"

שר החוץ המצרי יגיע מחר לישראל, יחד עם מקבילו הירדני, כדי לדון בדרכים לקידום יוזמת השלום הסעודית, ומבהיר כי מדינות ערביות נוספות יוכלו לקיים בקרוב קשרים מדיניים עם ירושלים
מעריב NRG |

ערב ביקורו בירושלים עם עמיתו הירדני, אמר היום שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-רייט, כי מדינות ערביות נוספות, מלבד מצרים וירדן, יוכלו בקרוב לקדם את קשריהן עם מדינת ישראל. "צוות העבודה של הליגה הערבית העלה אפשרות לפיה כמה ממדינות ערב ייצרו קשר עם ישראל בנוגע להסדר השלום, אך זאת רק בתנאי שישראל תפסיק את פעולותיה בשטחים הכבושים", אמר אבו אל-רייט. בישראל מייחסים משמעות היסטורית לביקורם מחר בירושלים של אבו אל-רייט ושל שר החוץ הירדני, עבד אל-אילה אל-חטיב, מאחר שביקור זה מתבצע מטעם צוות העבודה של הליגה הערבית, שמטרתו לבדוק מול ישראל את האפשרות להתקדמות בתהליך מדיני רב-צדדי על בסיס ה"יוזמה הערבית". היוזמה, שאושרה בליגה הערבית, מדברת על שלום כולל בין מדינות ערב לישראל בתמורה לנסיגה מלאה מהשטחים שנכבשו ב-67', אלא שהיוזמה קובעת כי על ישראל לפתור את בעיית הפליטים הפלשתינים. עם זאת, הקפיד שר החוץ המצרי לצנן את ההתרגשות הישראלית מביקורו, בדברים שאמר בסוף השבוע האחרון לסוכנות הידיעות המצרית. "בביקורי בישראל אני אייצג את מצרים בלבד, ולא את הליגה הערבית", טען אבו אל-רייט. שר החוץ הירדני, מצידו, לא סיפק ציטוט דומה בתקשורת. השרים ישמעו: ישראל מוכנה לפשרה היסטורית בתגובה לדברים, אמר גורם מדיני בכיר בישראל כי "המצרים לא מעוניינים להציג עצמם כלפי מדינות ערב כמי שמובילים את הליגה לפיוס עם ישראל. ההתבטאות של אבו אל-רייט משקפת את הזהירות של המצרים מבחינת הליגה כולה, אבל אין ספק שהוא והשר הירדני מגיעים לישראל בכובעם כנציגי קבוצת העבודה של הליגה הערבית". גורם במשרד החוץ ציין כי בפגישות שיקיימו השרים הערבים עם הדרג המדיני, הם ישמעו כי ישראל מוכנה לפשרה היסטורית, גם במחיר כבד של נסיגות משטחים נוספים. "אבל דבר אחד צריך להיות ברור בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – ישראל לא תקבל פליטים לשטחה, ואת בעיית הפליטים יש לפתור על ידי העברתם למדינה הפלשתינית העתידית", הבהיר הגורם. "היוזמה הערבית חייבת לחזור למתכונת המקורית שלה, שכונתה 'היוזמה הסעודית', שבה סוגיית הפליטים לא עלתה בצורה כזו". לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת

רשות המסים פתחה בחקירה נגד מירב אביטן, שחשודה בהשכרת הווילה ללקוחות עסקיים במשך שנים, לעיתים לטווח קצר, אך דיווחה עליה כהכנסה משכירות למגורים – דבר הפוטר ממס במקרים מסוימים

רן קידר |

רשות המסים פתחה בחקירה נגד מירב אביטן, בעלת וילת יוקרה להשכרה בעיר אילת, בחשד שלא דיווחה על הכנסות בהיקף של כ-1.3 מיליון שקל. החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות ירושלים, בשיתוף משרד פקיד שומה אילת. לפי החשד, אביטן השכירה את הווילה ללקוחות עסקיים במשך שנים, לעיתים לטווח קצר, אך דיווחה עליה כהכנסה משכירות למגורים – דבר הפוטר ממס במקרים מסוימים. לפי העולה מהחקירה, הדיווחים שהגישה בשנת 2021 על השנים 2015–2020 היו חלקיים בלבד. רואה החשבון שלה טען בחקירתו כי הסתמך על הצהרותיה. בדיקות בנקאיות העלו הפקדות חריגות של מאות אלפי שקלים, המחזקות את החשדות. בנוסף, נגבו עדויות מלקוחות שהעידו כי שילמו ישירות לחשודה בעבור שהות בנכס.

במהלך השלב הגלוי של החקירה בוצע חיפוש בבית החשודה, שבו נתפסו מסמכים וחומרי מחשב. אביטן עוכבה לחקירה, ובסיומה שוחררה בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום באילת. על פי ממצאי החקירה עד כה, נראה כי במשך כמעט עשור – בין השנים 2015 ל-2024 – לא דיווחה החשודה על מלוא הכנסותיה מהשכרת הווילה. רשות המסים מסרה כי החקירה עודנה נמשכת, וכי היא רואה בחומרה ניסיונות להעלים הכנסות, במיוחד כאשר מדובר בפעילות עסקית מוסווית.

מהי השכרה קצרת טווח בהקשר של דירות בישראל?

השכרה קצרת טווח מתייחסת להשכרת דירת מגורים לתקופות קצרות, בדרך כלל פחות מחודש, לעיתים אף ימים ספורים, בעיקר דרך פלטפורמות כמו Airbnb או Booking. השימוש נפוץ למטרות נופש, תיירות, נסיעות עסקים או אירועים. בניגוד להשכרה ארוכת טווח (שנה ומעלה), השכרה קצרת טווח כוללת לעיתים שירותים נלווים כמו ניקיון, כביסה או הסעות, מה שמקנה לה אופי מסחרי הדומה למלונאות. פסק דין של השופט גיא הימן קבע כי שימוש כזה מהווה הפרה של ייעוד הדירה למגורים, ואף הורה לראשונה על קנס כספי לבעלי הדירה, לצד צו מניעה קבוע

משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש

האם אפשר לקבל פטור לפי תקנת מגורים (עד 5,471 שקל)?