איך ממתגים בשווקים "מתעוררים"?

מנכ"ל NOBI, חברה לייעוץ אסטרטגי ובניית מותגים בעולם, נותן טיפים לחברות הפועלות בשווקים בעלי נתוני צמיחה וסיכון גבוהים
חנוך רבינוביץ |

היזמות הישראלית בשוקי דרום-מזרח אסיה ומזרח אירופה, הנקראים גם שווקים "מתעוררים", מקבלת תנופה חדשה עם ההתעניינות הגוברת בפוטנציאל הנדל"ן והשקעות ההון במדינות אלה.

חברות הפועלות בשווקים אלה, הנחשבים לבעלי נתוני צמיחה וסיכון גבוהים, ומגייסות הון או מנפיקות בבורסות מערביות, ניצבות מול בעיה כפולה - החדירה הלא פשוטה אל קהלים במדינת היעד ומיתוג לשוקי ההון במערב.

לעיתים, האתגרים האלה שונים בתכלית מהפעילות השוטפת של החברה ודורשים היערכות מיוחדת. הנה כמה "טיפים" רלוונטיים לתפיסת השיווק והמיתוג בשווקים מתעוררים:

1. חברה הפועלת בשוק, שאינו מערבי, מפתחת יכולות שרידות ושיטות שיווק שאינן מתאימות תמיד לשפת התקשורת המערבית. הפער, בין תדמית המותג במזרח מול הנהוג במערב, עלול ליצור בעיה בקהלי יעד מערביים. לרוב דרושה פעילות עומק, כמו עבודה מחודשת על המותג, כדי לרענן ולממש את הפוטנציאל שלו בשוק המערבי. חברה הפועלת בתחום הנדל"ן במזרח אירופה, לדוגמא, מפתחת יכולות שוק ושליטה בשוק המקומי אולם נתקלת בקהלים שונים לחלוטין כאשר היא מגייסת הון או מנפיקה במערב אירופה או בארה"ב. בניה מחודשת של המותג, לעיתים מן היסוד, חשובה כדי ליצור תדמית ובידול בנוף החברות המתחרות על לב המשקיעים.

2. טענה נפוצה גורסת שמיתוג לחברות הפועלות בשוק, לא צרכני, כמו בורסה, הוא תהליך מותרות ולא צורך אמיתי. אבל החברות הללו בוודאי רוצות שכשהאנליסט בוחר מנייה מתוך ההיצע ההולך וגדל - הוא ייזכר בשם שלך לפני שמותיהם של מתחריך. יש להתייחס לחברות בצומת אסטרטגית (לפני השקעה, מיזוג, רכישה או הנפקה) בדומה למותגים "קלאסיים". למרות הנטייה הטבעית לא למתג את החברה בשלב ההנפקה או הגיוס, יש לראות את מקבלי ההחלטות בשוק ההון כלקוחות לכל דבר. את סופרמרקט המותגים הצרכני שאנו מכירים מחליפות מניות והן מתחרות על לב הלקוחות שלהן בדיוק כשם שסוגים שונים של אבקות כביסה או מוצרי חלב מתחרים על תשומת הלב של הקונה.

3. בשוק ההון ערכים כמו שקיפות, אמינות ואחריות של בעלי המניות והמנהלים, מחליפים את ערכי המהירות, המחיר והמגוון המוכרים מן השווקים הצרכניים. חברות הפועלות במזרח אירופה או אסיה, צפויות לקבל ערכי סיכון גבוהים מן האנליסטים שיבדקו אותן. פיתוח ערכים של יציבות פנימית, אחריות ניהולית, שליטה וניסיון מקצועיים יכולים לתת תשובה טובה לסיכונים כאלה.

4. גם את נקודת המגע עם הלקוח (מצגת, אתר, ברושור) יש לבנות באופן דומה למותג קלאסי. כך לדוגמא, שימוש באנימציית-מפות ברורה באתר נדל"ן, הנותנת אוריינטציה מדויקת ומהירה על מיקום הפרויקט שלך יכול ליצור יתרון חשוב. זכור כי עבור רוב השוק הזירה שלך לא מוכרת. אם תיתן למשתמש תחושה של שליטה, שבה אתה מספק מידע שאין לו, כמו התמצאות מדויקת והסברים מקיפים על נתוני האזור, הוא יחוש ביטחון וערכך יעלה בעיניו.

5. אחד הטרנדים הצומחים במהירות בשווקי המערב היא הנטייה ההולכת וגוברת להוספת מרכיבים אקולוגיים ("ירוקים") למותגים, כמעט בכל תחום. הטרנד הזה יכול להיות מקפצה בערך מניית נדל"ן, אופנה או מזון בשווקים שאינם "ירוקים" מטבעם (כמו מזרח-אירופה).

6. החוק עבור המיתוג ב"שווקים מתעוררים" הוא "פעל מעל הציפיות". מצפים מהשוק שלך לפעול בסיכון גבוה? שדר ביטחון ויציבות בכל דרך. מטילים ספק באיכות הצוות שלך? פרסם את שמותיהם, קורות חייהם וניסיונם בצורה ברורה ופתוחה. אתה מרגיש ערפל בהיכרות השוק עם החברה? הטמע פתיחות בפרסומים שלך: תמונות של המשרדים, העובדים, ישיבות צוות, תהליכי ייצור, תהליכי בדיקה - כל מה שיגרום להפתעה חיובית, יתרום לתדמית שלך. זכור שאתה נדון לעמימות, סיכון וחששות לעומת חברה מערבית אבל גם פועל בשוק בעל פוטנציאל גבוה - עשה הכל כדי להיות הבחירה המועדפת.

7. פעם, משבר היה סיבה לרדת למחתרת. היום הוא סיבה להתפשט בפומבי. בעידן החברתי באינטרנט - שקיפות היא כלי שיווקי חזק ומשקיעים אוהבים שמשתפים אותם במידע. שחק את המשחק נכון: השתמש בפינת החדשות באתר שלך או הקם לחברה בלוג ובו מידע שוטף. פרסם כל מה שאינו סוד ועדיין נחשב לגילוי כן של תוכניות ויעדים. אם נוצר משבר ובמקום מקורות אחרים, אתה זה שתפרסם את פרטיו יחד עם הפעולות לטיפול בו, ההערכה כלפיך תגבר כמקצוען והמותג יהפוך למבטיח. ביום שאנליסט יקרא על פרטי העסקה שלך בבלוג שאתה מפרסם, תבין את עוצמת המדיום החדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.