רוזנהויז: יש הצעות מחו"ל לרכישת המותג הפרטי
הרשת הקמעונאית המובילה בישראל, שופרסל, משיקה בימים אלה מועדון לקוחות חדש, במקום מועדון Supercard שהושק לפני כ-10 שנים, בשנת 1997, ברשת. בכוונת הרשת להשקיע כ-5 מיליון שקל בהשקת מועדון הלקוחות, סכום הכולל הנפקת הכרטיסים, משלוח ערכת השקה לחברי המועדון הישן, קמפיין בטלוויזיה ומודעות בעיתונות הארצית והמקומית ונראות בסניפים. השקת המועדון נעשית תחת הסיסמא: "מועדון לקוחות שופרסל, כי מי לא רוצה לקבל יותר". בראיון ל-Bizportal, אומר מנכ"ל שופרסל, אפי רוזנהויז, כי ההצטרפות למועדון הלקוחות אינה כרוכה בתשלום ומחזיקי כרטיס האשראי של שופרסל, מולטי, נחשבים אוטומטית לחברי המועדון. לדבריו, מועדון הלקוחות של שופרסל מונה כיום כ-1.05 מיליון בתי אב, המבצעים כ-77% מסך הקניות ברשת. חברי המועדון מבקרים 4.5 ביקורים בממוצע בחודש ברשת שופרסל והן נהנים מאלפי מבצעים והטבות בשנה ומקבלים בדיוור ישיר למעלה מ-105 מיליון קופוני הנחה מדי שנה. הטבות נוספות לחברי המועדון הן צבירת נקודות בכל רשתות שופרסל, כאשר על כל קניה ב-2 שקל צוברים נקודה אחת. אחת לרבעון מקבלים לקוחות המועדון החזר כספי בגין הנקודות שצברו. מעל 110 אלף כרטיסי אשראי מונפקים 9 חודשים עברו מאז השיקה שופרסל את כרטיס האשראי "מולטי", בשיתוף עם חברת הדלק "פז" וחברת כרטיסי האשראי "לאומי קארד", על תשתית של ויזה. "אנו גאים להכריז שעד כה הונפקו 110,194 כרטיסי אשראי", אומר רוזנהויז ומוסיף, "אמרתי שנהיה כרטיס האשראי הרביעי בגודלו בישראל ותוך מספר שנים לא ארוכות, נגיע לשם. זה עסק שירוויח כסף". בשלב זה ועד אוקטובר 2008, רכישת כרטיס מולטי אינה כרוכה בתשלום, כשאר כל מצטרף זכאי לסכום של 250 שקל מתנה למימוש ברשת, בהתחייבות לביצוע קניות בסך 9,000 שקל בשנה. רוזנהויז מוסיף, כי מחזיקי כרטיס מולטי נהנים מ-50% יותר נקודות שמקנות החזר כספי אחת לרבעון ומהנחה קבועה של 5% בכל הפורמטים של הרשת: ביג, דיל ושלי, כמו גם הנחה בתדלוק בתחנות פז ועשרות מוצרים שונים במחירי מבצע. הסיבה ששופרסל מנפיקה כרטיס אשראי לצד השקת מועדון לקוחות הנה בשל חוסר רצון של צרכנים רבים להחזיק במספר רב של כרטיסי אשראי, וכן מהסיבה ש- 965 אלף תושבים אינם זכאים להחזיק כלל בכרטיס אשראי. מותג פרטי בחו"ל? באוקטובר 2006 השיקה שופרסל את המותג הפרטי "שופרסל" הפועל ב-86 קטגרויות על למעלה מ-600 מוצרים. רוזנהויז מציין, כי הוא רואה יותר ויותר לקוחות שופרסל הנחשפים ליתרונותיו של המותג הפרטי. לדבריו, "ברוב הקטגוריות בהן הושק המותג הפרטי, אחוזי החדירה נעים בין 15% ל-40%". עוד שוקל רוזנהויז, להרחיב את מגוון הקטגוריות בהן יפעל המותג הפרטי ורומז על תחום הביגוד וקטגוריית מוצרי החשמל בה שולט המותג ONE ואומר: "לא בטוח שנישאר עם ONE בתחום הנון-פוד". בהתייחסו לאחוז המכירות של המותג הפרטי לעומת סך מכירות הרשת, מעדיף רוזנהויז לחשב את פעילות מותג שופרסל בקטגוריות בהן הוא פועל, ואומר כי מכירות המותג הפרטי מהוות 10% מסך המכירות בקטגוריות הרלוונטיות בהן פועל המותג ולא מסך המחזור הרשתי. "קמעונאות זה מערכת יחסים לטווח ארוך ושופרסל במותג הפרטי תהיה בעתיד כמעט בכל הקטגוריות". בשל היותו מותג פרטי כשר, מגלה רוזנהויז כי זורמות אליו לא מעט הצעות לרכישת מותג שופרסל הפרטי והחדרתו גם בסופרמרקטים בחו"ל. "המותג הפרטי שופרסל הוא מותג כשר ואיכותי המעניין גם רשתות קמעונאיות בחו"ל הפונות לקהילה היהודית ולא רק. אולם, בשלב זה, אני לא רואה כניסה של המותג הפרטי של שופרסל למדינות אחרות". שופרסל אינה נעצרת רק במותג הפרטי ומתכננת כניסה גם לתחום הפיננסים ומכירת ביטוחים בסניפי הרשת בעתיד הנראה לעין. "התאריך לא חשוב, אבל אנחנו נהיה שם", מגלה רוזנהויז. שירות קניות מקוון אינו זול ערוץ השיווק הישיר של שופרסל לערירכת קניות באמצעות אינטרנט, טלפון מייל ופקס הושק מחדש במאי 2007 תחת השם: "שופרסל ישיר". רוזנהויז מציין, כי מעל 50% מההזמנות בשרת זה מתקיימות באמצעות האינטרנט הנמצא בצמיחה מתמדת. עוד מסכים רוזנהויז עם הטענה כי לא מדובר בשירות זול ואומר: "מחירי המוצרים בשופרסל ישיר זהים למחירון של מוצרים הנמכרים ב"ביג" ו"שלי", אך לא מדובר בפורמט זול ומי שמשתמש בו לוקח זאת בחשבון". רשת שופרסל מסכמת 3 שנים ליישום התוכנית האסטרטגית שהחלה בחלוקת הרשת ל-3 פורמטים קמעונאיים שונים: ביג, דיל ושלי. רוזנהויז מרוצה מהדרך שעשתה הרשת בשנים אלה. "על פי נתוני נילסן לחודש מאי 2006 מצטבר, נתח השוק של רשת שופרסל מתוך כלל השוק המאורגן עומד על 37.7%. רשת "שופרסל דיל" מציעה את סל הקניות הזול ביותר לאורך זמן ומחזיקה בנתח שוק של 13% מהשוק המאורגן (עפ"י נילסן). בפברואר 2006 השקנו את "שופרסל ביג", המחזיקה בנתח שוק של 7.8% מהשוק המאורגן, ורשת הסופרמרקטים השכונתית בפריסה ארצית, "שופרסל שלי", מחזיקה בנתח שוק של 10.5% מהשוק המאורגן", מסכם רוזנהויז את פעילות הרשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
