שוקי המטבעות: על האירו-דולר להיסחר ברמה של כ-1.35
ב-5 השבועות האחרונים נחלש הדולר כנגד מטבעות רבים ברחבי העולם. לדוגמה, כנגד היורו (EUR) נחלש הדולר (USD) ב-3.6%, ב-5.7% כנגד הריאל הברזילאי (BRL) וביותר מ-6% לעומת ה-TRY (הלירה הטורקית).
היחלשותו של המטבע האמריקני נבעה במיוחד לאור: (1) חשש מהמשך צמיחה חלשה בכלכלת אמריקה. גם פרסומם של אינדיקטורים סבירים למדי למצבה של הכלכלה כגון מדדי ה-ISM וגם דוח התעסוקה לחודש יוני לא הצליחו לאשש את מצבו של הדולר.
הסיפור המרכזי של הרבעון השני היה האופטימיות לגבי קצב הצמיחה באמריקה, לאחר הרבעון הראשון החלש, שבו המשק צמח ב-0.7%. נראה היה כי הצמיחה ברבע השני חוזרת להיות טובה, ענף הנדל"ן מתייצב וה- Fed ישמור על רמה גבוהה של הריבית.
בסופו של דבר הנתונים לפעילות הכלכלית היו מעורבים. הביקושים במשק אמריקה ממשיכים להיות חלשים. המכירות הקמעוניות ירדו בשיעור של 0.9% בחודש יוני לעומת רמתן במאי. ב-12 החודשים האחרונים התרחבו המכירות הקמעוניות ב- 3.8% בלבד או כ-1.2% במונחים ריאליים. חלש מאוד.
(2) סיבוב נוסף של ה-Sub-prime. כתבה פסימית למדי במגזין Baron's הציגה שוב את החשש מפני סיכון האשראי במרכז העניינים. יותר מכך, סוכנויות דירוג האשראי נמצאות בראשיתו של מהלך להפחתת דירוג האשראי של נכסים פיננסיים המגובים במשכנתאות אלה.
(3) עדיין קשיים בתחום המסחר, תנועות ההון ומאזן התשלומים האמריקאי, במיוחד על רקע ההתייקרות האחרונה במחיר חבית הנפט.
(4) גורמים רשמיים באירופה מתבטאים על חוזקה של הכלכלה באירופה.
באופן בסיסי היינו מצפים כי העלייה בחשש מפני בעיות באשראי תביא במקביל, בשבוע האחרון, להיחלשות של מטבעות שווקים מתעוררים וליציאה, זמנית לפחות, ממטבעות Carry, אך אלה גילו כושר עמידות מפתיע למדי ושמרו על חוזקה. לדוגמה, ה-BRL התחזק השבוע כנגד ה-USD ב-2.2%.
ככל הנראה, העובדה שרמת התנודתיות בשוק המט"ח העולמי לא עלתה יתר על המידה, סיפקה כר נוח למשקיעים להישאר בנכסים מסוכנים. כל זאת, למרות שאנו חושבים - כי על האירו-דולר להיסחר ברמה של כ-1.35, במיוחד בהשפעת רוטציה צפויה בקצבי הצמיחה של ארצות-הברית לעומת גוש האירו. כלומר, בעוד אירופה הצומחת מעל לפוטנציאל תתמתן, הצמיחה בארצות-הברית תתגבר.
נראה, כי הסביבה הנוכחית נותרת בעייתית לדולר. כל עוד מגזר האשראי יימצא בלחץ, והדבר יכול להימשך עוד זמן ארוך, יהיו לו השלכות ממתנות על תנועות ההון לארצות-הברית.
כלומר, טקטית, בטווח הקצר, שער החליפין של ה-USD כנגד היורו עשוי להיות גבוה יותר אף מרמתו הנוכחית.
*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
