האם העסק שלך מוכן לחיים כפולים?
האם שמעתם על יקום מקביל שיש בו מעל 7 מיליון תושבים? התושבים האלה עושים כמעט כל מה שאנחנו עושים ואפילו יותר. הם יוצרים קשרים חברתיים, הולכים לאירועי תרבות, קונים ומוכרים ואפילו מעופפים. לא, לא מדובר בישראל, מדובר על העולם הווירטואלי הנקרא: "סקנד לייף".
"סקנד לייף" הוא עולם וירטואלי מקוון תלת מימדי שהוקם בשנת 2003 על ידי חברת לינדן. בראשית הדרך הפרוייקט זכה לביקורת קשה, כשהטענה המרכזית היתה שהפרוייקט יהפוך במהרה לנחלתם הבלעדית של מספר "גיקים" מצומצם. אולם, בניגוד מוחלט לביקורת, העולם של סקנד לייף זכה בשנתיים האחרונות לפריחה חסרת תקדים.
בכל זמן נתון מסתובבים בסקנד לייף כ-40 אלף "תושבים", המשתמשים בכסף מקומי שנקרא "לינדן דולר" (השער נוכחי: כל 1 דולר אמריקאי שווה כ-190 לינדן דולר). תושבי סקנד לייף מוציאים מידי יום כ-1.3 מיליון דולר בממוצע על כל מה שהעולם יכול להציע: מכוניות, בגדים, מוזיקה, הימורים, פורנו ועוד ועוד.
פרסום וירטואלי
עסקים רבים הבינו כבר את הפוטנציאל העסקי הטמון בסקנד לייף. כיום, יש למעלה מ-20 אלף עסקים בסקנד לייף כולל חברות ענק כמו IBM, ריבוק, אדידס, סיסקו, סוני, נוקיה, טויוטה, ניסאן, סאן, אינטל, האחים וורנר וכו''. מעבר לערך הפרסומי, ישנן חברות שהעבירו חלק מן הפעילות ה"אמיתית" שלהן לסקנד לייף. IBM, לדוגמא, משתמשת במתחם שלה בסקנד לייף כדי להכשיר עובדים שלה ברחבי עולם.
אבל לא צריך להסתכל רק על הענקים. גם ליזמים והעסקים הקטנים מציע "סקנד לייף" שלל הזדמנויות. דוגמא לכך היא נדל"ן וירטואלי. אנשי צ''אנג, היא מתווכת נדל"ן בסקנד לייף, הלקוחות שלה קונים או שוכרים שטחים, בונים עליהם בתים או עסקים. צ''אנג פשוט קונה משחקנים אחרים אדמות בזול ומוכרת או משכירה אותן ביוקר. כיום היא חולשת על שטחים בשווי כולל של 250 אלף דולר אמריקני ואפילו המגזין הכלכלי הנחשב -BusinessWeek, הקדיש לה כתבת שער שעליו התנוססה הדמות של צ''אנג.
בסקנד לייף אפשר להתפרנס גם מעיצוב של פריטים לדמויות במשחק. מאיה הופנר, למשל, היא מעצבת אופנה בסקנד לייף, המעצבת ומוכרת ביגוד, אביזרים, נעליים ושיער לדמויות בסקנד לייף. היא אפילו פתחה חנות משלה בין כתלי המשחק ולאחר שנתיים במשחק היא פרשה מעבודתה במציאות כגרפיקאית כדי להתמסר אך ורק לחנות הווירטואלית.
עדיין לא ברור מהי התרומה האמיתית של סקנד לייף לעסקים? יתכן שמדובר רק באופנה חולפת. עם זאת, חברת המחקרים גרטנר פירסמה באפריל מחקר שקבע שעד שנת 2011 יהיו ל-80% מהגולשים חיים וירטואליים ברשת, כאשר הכוונה היא למשהו דמוי "סקנד לייף". האם העסק שלך מוכן לחיים כפולים?
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
