"הדמוקרטיה ברשת חזקה יותר מהדמוקרטיה בעולם האמיתי"
"יש ערך מוסף גדול מאוד למדיה של האינטרנט. היא מאפשרת גישה למגוון של מידע, והאפשרות הזו פורצת גבולות, הרבה מעבר למה שהיה מקובל עד כה. זוהי דמוקרטיזציה של המידע", כך אמר פרופסור יוסי מטיאס, מנהל מרכז המחקר של גוגל בת"א, שהיה מרצה אורח בטקס הענקת פרסי WebiAwards 2007 שנערך אתמול (ב').
פרופ' מטיאס אמר, כי אם בעבר הדמוקרטיה הקלאסית דיברה על כך שהרוב מחליט עבור המיעוט, הרי שהיום אנשים רבים יכולים לבחור בדברים שונים, מבלי שהרוב יכתיב להם את הבחירה. "האינדיבידואליזם כבר אינו רק נחלת הגולש הבודד באינטרנט", הסביר פרופסור מטיאס, "האינדיבדואליזם כבר הגיע לצד החברות הצרכניות והן מציעות אפשרויות של פרסונליזציה ובחירה אישית בהרבה מאוד תחומים. MySpace או YouTube ובלוגים אישיים הם רק דוגמה קטנה לכך".
עם זאת, אמר מטיאס, "למרות שאנחנו נמצאים בעידן של מידע חוצה גבולות וישנה אפשרות לייצר מקורות מידע עצמאיים, עדיין אנשים זקוקים למנגנוני עריכה של אנשי מקצוע, שיסננו להם את המידע, ויגישו לו אותו בצורה יותר נוחה, כמו למשל במדיה המודפסת".
בחלק אחר של הרצאתו התמקד מטיאס בעקרונות שמנחים את גוגל מאז תחילת דרכה, ובעיקר בנחישות לפשט את חוויית המשתמש באינטרנט וללכת על שימושיות. בתחילת דרכה עסקה גוגל בשני תחומים מרכזיים - חיפוש ופרסום. כעת, אמר מטיאס, נוסף נדבך שלישי והוא האפליקציות, כאשר כל אחת מהן חייבת להיות נגישה ופשוטה להפעלה.
מטיאס פירט את עשרת הדיברות שמנחות את גוגל, ובין היתר סיפר על ההתלבטות התמידית הקיימת בין הגברה שוטפת של הפשטות בעיני המשתמש, לצד הסתרת הסיבוכיות שעומדת מאחורי כל הצבת אלמנט שבעיני המשתמש הוא פשוט. שם המשחק, הסביר פרופסור מטיאס, הוא לא לוותר על הוספת אלמנטים עבור המשתמש, להקל עליו כל הזמן את השימוש, ומצד שני לא להיגרר לסיבוכיות.
מטיאס הציג כמה שיפורים שנעשו באחרונה בגוגל. כך למשל, חיפוש אחר מושג או אתר מסויים יביא למשתמש בלחיצה אחת את כל מקורות המידע שהוא צריך, בין אם מדובר בחדשות מ-Google News, תמונות, קליפ וידיאו או כל מקור אחר. הצורך בזיהוי אווטומטי, אמר מטיאס, הוא חלק מרכזי בארכטיקטורה של חוויית המשתמש שלנו. זאת, לצד הוספת יכולות ויזואליות שנלוות לחיפוש טקסט, כמו למשל אפשרות להצביע על מקום מסויים שכתוב בספר, ולקבל תמונה של המקום שעליו מספר הספר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
