לראשונה הושב חשבון בנק של נספי שואה ליורשיו בישראל

מדובר בכספים אשר הופקדו בבנק אנגלו-פלשתינה בשנות ה-30 על ידי יהודי יליד הונגריה ומושבים היום לאשת בנו של המפקיד
שי פאוזנר |

החברה להשבת רכוש נספי שואה בישראל השיבה היום (ג') לראשונה פיקדון בנק של נספי שואה. מדובר בכספים אשר הופקדו בחשבון בנק אנגלו-פלשתינה בשנות השלושים על ידי יהודי יליד הונגריה ומושבים היום לאשת בנו של המפקיד, לאחר שהמפקיד ובנו נספו בשואה.

היורשת, מרגוט ליבר (לשעבר דויטש), כיום בת 96 ומתגוררת בחיפה, הינה ניצולת שואה ומקורבנות ד"ר מנגלה באושוויץ. הגברת ליבר (דויטש) איבדה בשואה את בעלה המנוח פיליפ דויטש ז"ל ואת שני ילדיהם הקטנים. היורשת הגישה בקשה לקבלת כספים אשר הופקדו בשנות השלושים על ידה חמה, המנוח לאופולד דויטש ז"ל ונוהלו במשך כל השנים על ידי האפוטרופוס הכללי.

בקשתה של היורשת הוגשה במקור לאפוטרופוס הכללי והועברה לאחרונה לטיפול החברה מכוח חקיקה חדשה המסדירה את השבת נכסי הנספים בשואה המצויים בישראל. מדובר בסכום של 195 לא"י אשר הופקד על ידי המנוח שנספה בשואה ואשר שוויו כיום, בהתאם לנוסחת השערוך שלחברה סמכות בלעדית להפעיל, עומד על למעלה משבעים וחמשה אלף ₪. לפי קביעת החברה תקבל היורשת שליש מסך הכספים הנ"ל, המהווה את החלק היחסי של בעלה המנוח בירושת אביו. יתרת הכספים ישמרו בחברה עד לאיתור היורשים הנוספים.

החברה היא הגוף היחיד המוסמך להפעיל את נוסחת השערוך באופן המאפשר להשיב ליורשים את שוויים ההוגן של הכספים להם הם זכאים. החברה להשבת רכוש נספי השואה שפרסמה לראשונה את רשימת הנכסים ביום 20.6.07, נוסדה במטרה לעשות צדק עם הנספים בשואה על ידי איתור והשבת נכסי הנספים לבני משפחותיהם (יורשי הנספים). זאת לאחר שנכסים אלו הוחזקו למעלה מ-60 שנה בידי מוסדות שונים במדינת ישראל, ורק לאחרונה אותרו והועברו בחלקם לידי החברה להשבת רכוש הנספים בשואה.

בישראל מצויים נכסים רבים אשר היו בבעלות הנספים בשואה. נכסים אלה (נדל"ן, כספים, איגרות חוב וניירות ערך, אוצרות אומנות ועוד) מוחזקים ומנוהלים כבר עשרות שנים בידי מוסדות שונים ולא הושבו עד היום לידי היורשים החוקיים – משפחותיהם של הנספים בשואה. החברה הוסמכה לנקוט בפעולות יזומות לביצוע כל הדרוש לשם השבת הנכסים המצויים בישראל לידי היורשים ובעלי הזכויות שאותרו, וזאת מתוקף חוק נכסים של נספי השואה.

ישי עמרמי מנכ"ל החברה: "החברה שמחה על כי מתאפשר לה לאחר תקופת פעילות קצרה יחסית, להעביר ליורשת הראשונה את הכספים המגיעים לה על פי החוק. השמחה מבחינתנו היא כפולה, היות והיורשת גם ניצולת שואה, המקבלת את כספה עוד בחייה. התחברה תעשה גם בהמשך, מאמץ גדול לאתר את היורשים ולהעביר להם את המגיע להם לאחר 60 שנים של הזנחה".

הגב' מרגוט ליבר: "אני מודה מקרב לב לכל אלה שעסקו במלאכה ותרמו לחקיקת החוק וליישומו בפועל, באופן שמאפשר לי לקבל את הכספים המגיעים לי עוד בהיותי בחיים. אני מכירה תודה גם לעורך הדין שי כהן מחיפה, שסייע לי בטיפול הממושך בתביעתי עוד מגלגולה הקודם מול משרד המשפטים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: