האוצר מציג: כך נחסוך על חשבון חולה סיעודי
משרד האוצר החליט, כך נראה, לפתור את בעיות התקציב של מדינת ישראל על חשבון החולים הסיעודיים. כך מאשים היום ד"ר אודי פרישמן, המשמש כיום יועץ לאיגוד בתי החולים הסיעודיים הפרטיים וללשכת סוכני הביטוח, ואשר היה עד לאחרונה מועמד למשרת מנכ"ל משרד הבריאות - אשר עונה על השאלות הקשות שמעוררת התנהלות האוצר.
המשרד ערך לפני מספר חודשים מכרז לקביעת מחיר יום האשפוז בין המוסדות הסיעודיים במחוז פתח תקווה. למכרז, אשר מטרתו הייתה לקבל מהמוסדות מחיר נמוך ככל האפשר ליום אשפוז סיעודי, ניגשו רק ארבעה בתי חולים סיעודיים מתוך 20 בתי חולים במחוז. ארבעת המוסדות זכו המכרז אך מאז זכייתם התדרדרה איכות השירות הסיעודי לקשישים במחוז כולו. מאז, נאבקים נציגי המוסדות הסיעודיים מול משרד האוצר, בכדי למנוע את הרחבת המכרז לכלל המדינה. לטענתם הפיכת המחיר למרכיב המרכזי במכרז תוך התעלמות כמעט מוחלטת מאיכות הרפואה והסיעוד ומאיכות התשתיות, תדרדר את רמת שירותי האשפוז הסיעודי בישראל.
כתוצאה מכך תגדיל את רמת התחלואה והתמותה במוסדות הסיעודיים. ד"ר אודי פרישמן, מהמומחים אשר התריעו על התדרדרות האשפוז מבעוד מועד, סוקר מספר שיטות שיאפשרו למוסדות הללו לחסוך כספים על חשבון הקשישים והחולים ולמעשה על חשבון כולנו, אם תעבור הצעת האוצר ותהפוך למציאות קיימת.
מוסד ישן – IN מוסד חדש - OUT
"הוצאותיו של מוסד סיעודי מיושן אשר נבנה לפני 15 שנה, פחותות בהרבה מהוצאותיו הישירות של מוסד מודרני אשר נבנה בשנים האחרונות" אומר ד"ר פרישמן. המוסדות הישנים מאופיינים בשטחי ציבור מינימאליים, מוקצה בהם מרחב מוגבל לכל מיטה, ווהרבה פחות שטחי ציבור מאשר במוסדות סיעודיים אשר נבנו בשנים האחרונות. מאידך, במוסדות החדשים מרחבים פרטיים גדולים בהרבה, שטחי ציבור נרחבים, חדרי אוכל מרווחים וחדרי טיפול מודרניים. התוצאה: הוצאות הארנונה, החשמל והתחזוקה של המוסדות המודרניים הללו גדולים לאין ערוך מאלה של המוסדות המיושנים. תחרות על המחיר בלבד תעצור לחלוטין הקמת מוסדות סיעודיים חדשים ומודרנים ותתעצור כמעט לחלוטין שיפוץ והשבחה של מוסדות קיימים.
למה לחדש אם אפשר להשתמש בציוד מיושן?
מוסד אשר נבנה לפני 10 שנים ויותר, לא נדרש יותר מהוצאות מימון, בעוד מוסד מודרני שבנייתו הסתיימה רק לאחרונה נחשף להוצאות מימון רבות הנובעות מעלות בנייתו, עלויות השיווק הרבות להן נזקק, הוצאות רכש של הציוד החדיש ועוד. למרות האבסורד שבדבר, הוצאות המימון הקיימות למוסדות החדשים אינן זוכות לכל מענה בהצעת האוצר, ובעלי המוסדות יצטרכו לספוג את ההוצאות הללו מכיסם. התקצוב על פי יום אשפוז קבוע, כבר פוגע במוטיבציה של כלל המוסדות הסיעודיים ישנים כחדשים להשקיע בחידוש הציוד ותחזוקתו, ובצדק: אם המדינה כופה על מוסדות אלה הפרטה, אך מעניקה להם שורת רווח קבועה הנקבעת על פי מספר המתאשפזים, אזי הרווחיות שלהם תנבע אך ורק מקיצוץ בהוצאות, שרבות מהן נובעות מחידוש ציוד ותחזוקתו. והתוצאה שהאוצר מרוויח והחולה מת.
החולים הסיעודיים לא יכולים להתלונן – אז למה לא לנצל את זה?
מפני שתנאי המכרז מקשים על המוסדות לחסוך בדברים מדידים הנמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות כמו מספר הארוחות לחולה ביום, או מספר אנשי הצוות פר מספר מתאשפזים, יוכלו המוסדות לחסוך, על מנת להתקיים, אך ורק בפרמטרים לא מדידים כמו הוצאות מזון, אנרגיה ואיכות השירות. למשל הגדלת משך הזמן שעובר מהחלפת חיתולים אחת לשנייה, כלומר הזמן שהחולה סיעודי מתבוסס בתוך השתן והצואה של עצמו. ניתן לחסוך בניקיון החדרים, לחסוך במספר הפעמים שמקימים את החולה מהמיטה להתרעננות, או מספר הפעמים בהם רוחצים את החולים, לחסוך בהוצאות על תאורה או בחימום מים. היתרון הגדול והציני של אלה המנסים לחסוך על חשבון הסיעודיים הוא שפעמים רבות נקודות החיסכון הן אפלות, כלומר רק החולה מרגיש אותן, ומאחר שברוב המקרים החולה הסיעודי איננו יכול לדבר, הוא ייקח את סבלותיו אל הקבר, מבלי להטריד בכך את מוסדות הממשלה ואת פקידי האוצר. ושוב האוצר מרוויח והחולה מת.
מי צריך עובדים עם מוטיבציה?
אי אפשר להקטין את מספר העובדים כי הנתון הזה מפוקח ונקבע על ידי משרד הבריאות. ניתן בהחלט להגביל את מקצועיותם ולהקטין להם את המוטיבציה, על ידי אי מתן תנאים סוציאליים, אי מתן חופשות אי מתן בונוסים ושי לחג, הצמדות לשכר מינימום, עיכוב בהעלאת המשכורות ומניעת השתלמויות מקצועיות. התסכול של עובדים אלה יתבטא מן הסתם ביחסם אל החוסים. ןשוב האוצר מרוויח והחולה מת.
לסיכום – כולנו עלולים לסבול?
"על פי התחזית צפויים להתוסף בעשור הקרוב למעלה מ-500 חולים סיעודיים בכל שנה. המשמעות היא צורך הולך וגדל של מיטות ומוסדות סיעודיים, כפליים ממספר המיטות הסיעודיות הזמינות כיום במדינת ישראל", אומר הד"ר פרישמן.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
