פרוטרום רוכשת את פעילות אדומים תוספי מזון
חברת פרוטרום דיווחה כי חתמה על הסכם לרכישת פעילות חברת אדומים תוספי מזון, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה של תל אביב, אשר נוסדה בשנת 1977, בין היתר, על ידי ד"ר אלי פינטוס ופרופ' ניסים גרתי.
על פי ההסכם תרכוש פרוטרום את נכסי חברת אדומים (למעט נכס המקרקעין ויתרות הלקוחות, החייבים והמזומנים) וזאת בתמורה ל 4,250,000 דולר ארה"ב. מחזור המכירות של אדומים בשנת 2006 הסתכם בכ 5.5 מליון דולר (כ 23.5 מליון שקל), מרביתו בישראל.
אדומים עוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: פיתוח ייצור ושיווק של תוספים וחומרי גלם ייחודיים לתעשיית המזון והמזון הפונקציונלי המעניקים למוצר הסופי תכונות של טעם, צבע, מרקם, אורך חיי מדף וערכים בריאותיים; ופיתוח וייצור תוספי תזונה המכילים תמציות צמחי מרפא, ויטמנים ומינרלים, הידועים כבעלי השפעה חיובית על הבריאות ומוצרי הזנה ייעודיים לגיל המבוגר (כולל לחולים המתקשים לצרוך מזון מוצק).
פעילותה של אדומים סינרגטית ומשלימה לפעילותה של קבוצת פרוטרום ותרחיב את סל המוצרים והפתרונות הטבעיים והבריאים שמציעה פרוטרום ללקוחותיה בעולם, במיוחד בתחומי המזון, ה Nutraceuticals ומוצרי המזון הפונקציונאלי וכן תחזק את תחום האמלוסיות הטבעיות ואת תחום מוצרי Clean Label, שהינם תחומים בעלי שיעורי צמיחה גבוהים מהממוצע. מוצרי אדומים, אשר חלקם מוגני פטנט, ישולבו בסל המוצרים המיוצרים ומשווקים על ידי פרוטרום הן בחטיבת הטעמים והן בחטיבת חומרי הגלם שלה. בכוונת פרוטרום לנצל את אפשרויות ה Cross-Selling הרבות הגלומות ברכישה ולמכור את מוצרי אדומים ללקוחותיה הקיימים ב 120 מדינות באמצעות 45 משרדי השיווק והמכירות שלה ובכך למקסם את הסינרגיה הרבה בין הפעילויות של החברות, כולל עם לקוחות אדומים מחוץ לישראל להם מוכרת אדומים מוצרים ייחודיים, בחלקם מוגני פטנט.
אדומים מחזיקה ב 45.8% מהון המניות של חברת נוטרה-ליז בע"מ ("נוטרה ליז"), אשר הוקמה ביוזמתו של הפרופ' ניסים גרתי ממרכז קזאלי לכימיה יישומית של האוניברסיטה העברית ואחד ממסיידי אדומים. נוטרה ליז פיתחה טכנולוגיה חדשנית וייחודית של ננו-אנקפסולציה, כמערכת הובלה ייחודית (delivery-system) באמצעותה ניתן להוסיף חומרים בלתי מסיסים למזונות, משקאות, תרופות ומוצרי קוסמטיקה, מבלי לפגוע באיכותם. הטכנולוגיה, שהינה מוגנת פטנט, מסייעת בהמסת חומרים פעילים, בהגברת ספיגתם בגוף ובשליטה בשחרור מושהה של חומרים פעילים, בהם חומרי טעם ותרופות. הטכנולוגיה מסייעת גם בהחדרת חומרים בלתי מסיסים למשקאות שקופים, תחום הצומח כיום במהירות. לאדומים הוענקו זכויות הייצור והשיווק הבלעדיות של מוצרים המבוססים על הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה נוטרה ליז לתחום המזון. בכוונת פרוטרום לפתח פעילות זו ולהביא טכנולוגיה ייחודית זו ללקוחותיה הרבים ברחבי העולם.
אדומים הינה חברה עתירת מחקר, פיתוח וחדשנות בהובלת ד"ר אלי פינטוס ופרופ' ניסים גרתי, שניהם בעלי ידע מצטבר של עשרות שנות מחקר יישומי. מיזוג פעילות אדומים עם פעילותה של פרוטרום יחזק את מערך המחקר והפיתוח של קבוצת פרוטרום, שתהנה מהצטרפות כח אדם מעולה ואיכותי, בתחום פיתוח חומרי גלם וטכנולוגיות ייחודיות.
לדברי אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של קבוצת פרוטרום "רכישת אדומים, שהינה הרכישה הרביעית שמבצעת פרוטרום השנה, ממשיכה את יישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלנו תוך חיזוק נוסף של תחום הTaste & Health בהתאם לחזונה של פרוטרום ""To be the Preferred Partner for Tasty and Health Success. בכוונת פרוטרום לפעול למימוש וניצול הסינרגיה הרבה, הן העסקית והן התפעולית, הקיימת בין פעילויות פרוטרום ואדומים על מנת להשיג ניצול מירבי של אפשרויות ה Cross-Selling תוך השגת חסכון מירבי בעלויות." יהודאי הוסיף, כי "בזכות ניסיונה המוכח של פרוטרום בביצוע רכישות ומימוש הסינרגיה, אנו משוכנעים שגם רכישה זו תתרום להמשך הצמיחה המהירה והרווחית של פרוטרום, ותייצר ערך גבוה ללקוחותינו, לעובדינו ולקהל המשקיעים שלנו."
השלמת הרכישה מותנית, בין היתר, בקבלת אישורה של הממונה על ההגבלים העסקיים.
יהודאי סיכם ואמר כי "פרוטרום ממשיכה ביישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלה המשלבת גידול פנימי בתחומי הליבה, בשיעורים גבוהים מאלו שבתעשייה, בשילוב עם רכישות אסטרטגיות. פרוטרום פועלת לאיתור ולביצוע רכישות אסטרטגיות נוספות של חברות ופעילויות בתחומי פעילותה."
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
