האם תם עידן הסקרים הטלפוניים?

בעידן בו הטכנולוגיה קובעת את המגמות המשתנות בשוק, קיים הבדל משמעותי בין סקר טלפוני לסקר אינטרנטי. ברמת היעילות, מהימנות, חסכון בעלויות ונגישות - הסקר המקוון מנצח
אביטל גוטמן |

האינטרנט הביא עמו בשורה טכנולוגית ושינוי בתפיסה של תקשורת בינאישית עם חברים, לקוחות, ועמיתים לעבודה. כיום, במקום להרים טלפון, אנחנו מסתפקים בשליחת מייל, כך גם בתחום הסקרים, קיימים הבדלים ברורים בין סקרים אינטרנטיים לסקרים טלפונים.

יותר ויותר חברות מחקר עוברות לשיטת הסקר המקוון, דבר שהופך את הסקר הטלפוני ללא עדכני ומיושן.

ובכן, מהם ההבדלים העיקריים בין סוגי הסקרים?

יעילות ומהירות: איסוף הנתונים מתבצע על קהל יעד (אוכלוסיית הפאנל) שגוייס מלכתחילה למטרה זו ואשר נגיש למשימה בכל עת. בכך נפתרת בעיית חוסר ההיענות שמכבידה על ניהול סקרים טלפוניים ואחרים. בצורה כזו, איסוף הנתונים מתבצע בהיקף גדול ובזמן קצר, בלי תלות בכמות טלפנים/סוקרים וללא מגבלת זמן ומקום תוך חסכון רב בזמן ניהול הסקר כולו.

מהימנות איסוף משופרת: אוכלוסיית הפאנליסטים משיבה על הסקרים מתוך שיתוף פעולה ורצון חופשי. מענה על השאלון בזמנו החופשי של הפאנליסט, כשהוא רואה את הטקסט מולו וללא מגבלות של זמן ראיון וחוסר תקשורת והבנה בינו לבין המראיין בטלפון, מאפשרים לו להתרכז במשימה ומשפרים בסדרי גודל את אמינות ופירוט תשובותיו. בנוסף, מכילה המערכת מנגנוני אבטחת איכות לסינון משיבים בלתי מהימנים.

חסכון בעלויות: סקרי פאנל אינטרנט מבטיחים ללקוחות חסכון משמעותי בעלויות. ראשית, מעצם ביטול הצורך בעלויות גיוס והכשרת סוקרים, הוצאות טלפון, שטחי משרד, מערכות מחשוב ייעודיות והוצאות תפעול שוטפות שהן חלק אינהרנטי מתעשיית הסקרים המסורתית. החיסכון המשמעותי ביותר בא לידי ביטוי בביצוע סקרים המיועדים לפלחי אוכלוסייה סקטוריאליים לא נגישים, אשר קשה עד בלתי אפשרי לבצעם בעלויות סבירות בשיטות המסורתיות.

נגישות: נגישות מהירה לאוכלוסיות יעד ספציפיות ולקהלים קשים להשגה למשל: קבוצות גילאים, סטודנטים, חיילים, דתיים, אמהות בכלל וילדים קטנים בפרט, עקרות בית, וכו'. כמו כן, ניתן לאפיין סקרים לבעלי הרגלים וסגנונות חיים מסוימים כמו מעשנים, צמחוניים, צרכני מזון אורגני, מבצעי פעילות ספורט וכד'. כל זאת, בעלות זהה לזה של סקר בעל מדגם מייצג ארצי.

מענה בזמנך החופשי: היכולת של הפאנליסט לענות לסקרים בזמן ובמקום שבהם הוא בוחר, כמו גם העצמאות שלו בכל התהליך והחשיפה למוצרים ותכנים חדשים, הופכת את התהליך לחוויה מהנה עבורו. התשובות המתקבלות הן טבעיות יותר והסקרים מהימנים יותר מאשר שיטות אחרות.

סקרי מולטימדיה: ניתן לשלב במסגרת השאלון קבצי מולטימדיה כגון: קליפ, שיר, פרסומת, תמונות ומצגות להמחשה. כך ניתן לקבל התייחסות של מספר רב של נסקרים לאלמנטים כאלה, ללא מגבלות תקציביות. כיום, קבלת משובים המתייחסים לקבצי מולטימדיה מתבצעת, בשל מגבלות תקציב, לגבי מספר מצומצם של נשאלים.

ולסיום, סיבה נוספת מדוע הסקרים הטלפונים הם פאסה: כאילו לא די בכך שכבר כיום נתח הולך וגדל מהאוכלוסייה מחזיק במכשיר טלפון חסר שיוך גיאוגרפי כמו הוט, 072 של קווי זהב ומכשירים ניידים, הרי שניידות המספרים הצפויה להיכנס לתוקף בקרוב תהפוך את זיהוי השיוך הגיאוגרפי של מחזיק המכשיר לבלתי אפשרי לחלוטין.

בכך יאבדו מכוני הסקרים הטלפוניים, המסתמכים כיום על דגימה לפי אזורי החיוג של בזק, כל יכולת לבצע דגימה על פי אזור המגורים של המרואיינים בסקרים. או אז, יבוא לידי ביטוי מובהק, יותר מאשר כיום, כוחם של סקרי האינטרנט ליצור דגימה מייצגת מאחר והם מסתמכים על מאגר נתונים מבוקר הנבנה על כל אחד מחברי הפאנל שלהם ואשר אינו תלוי גורם מתווך כמו מספר הטלפון שלו. הסקר המקוון מגלה מראש היכן מתגורר כל מרואיין והמאפיינים עליו, ודוגמים אותו בהתאם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.