מכירות מסכי LCD עברו את מכירות הפלזמה בעולם
מנתונים עולמיים שפרסמה חברת שארפ היפנית, יצרנית טלוויזיות ה LCD הגדולה בעולם, עולה כי מכירות מסכי ה-LCD בגודל 42 אינטש ומעלה עברו במהלך הרבעון האחרון של שנת 2006 את מכירות טלוויזיות הפלזמה, מגמה שהולכת ומתמשכת. לדברי אילן מזרחי מנכ"ל חברת ראלקו יבואנית שארפ בישראל, נתונים אלו מצביעים על מגמה עולמית שהולכת ורווחת כיום ומגיעה גם בישראל. "מסקרים שערכנו בנושא קנית טלוויזיות ביתיות בישראל עולה כי קיימת כיום מגמת קנייה הולכת וגוברת בתחום מסכי ה-LCD (כ-35% מנתח השוק ב-2007) ואלו מגמת הקנייה של טלוויזיות רגילות CRT הולכת ומתמעטת באופן ניכר (ירידה של כ- 25% מנתח השוק ב- 2007), עד כי אנו מעריכים שתעלם לחלוטין עד סוף שנת 2010 בגדלים שמעל 21 אינטש". שוק טלוויזיות ה LCD מוערך כיום בכ- 24% מכלל השוק העולמי בתחום. המגמה של גידול השוק מסתמן לא רק במסכי 42 אינטש אלא גם במסכי 37 אינטש שעברו בשנת 2007 לראשונה את מכירות מסכי הפלזמה באותו גודל. אילן מזרחי מוסיף כי בישראל עדיין רב הטלוויזיות הנקנות הינן בגודל 29 אינטש, אך יחד עם זאת, מסתמנת מגמה ברורה של מעבר לגודל של 37 ו-42 אינטש. "הפערים במחירים הולכים ומצטמצמים, הצרכן הישראלי רוצה לחוות את חוויית הקולנוע הביתי כל זאת יחד עם האיכויות והעיצוב שהולכים ומשתפרים אין ספק שהמעבר לגודל 42 אינטש יתרחש מהר גם בישראל וגם אלו יעברו במכירות את מסכי הפלזמה".

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.