פרוטרום לא סוגרת את הארנק - הפעם הנרכשת היא "ריחן"

פרוטרום ממשיכה ביישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלה ורוכשת את חברת ריחן, בעלת מחזור המכירות של כ–22 מיליון שקל
סיון איזסקו |

חברת פרוטרום חתמה על הסכם לרכישת 100% מהון המניות של חברת ריחן בארות יצחק תעשיות מזון בתמורה לסך של 4.25 מיליון שקל ונטילת חוב של ריחן (בניכוי הון חוזר) בסך של 5 מיליון שקל.

מחזור המכירות של ריחן בשנת 2006 הסתכם בכ–22 מיליון שקל (כ-5.5 מיליון דולר), מרביתו בישראל. השלמת העסקה כפופה לקבלת אישורה הסופי של הממונה על ההגבלים העסקיים.

ריחן עוסקת בפיתוח, בייצור ובשיווק של תערובות טעם ובשיווק חומרי גלם לתעשיית המזון. פעילותה של ריחן סינרגטית במידה רבה לפעילותה של פרוטרום בישראל ולפעילותה של חברת Nesse, שנרכשה על ידי פרוטרום בראשית שנת 2006, והיא צפויה להרחיב את סל המוצרים והפתרונות בתחום הטעמים הלא מתוקים (savory) והמוצרים הפונקציונאליים שמציעה פרוטרום ללקוחותיה בארץ ובחו"ל. מוצרי ריחן ישולבו בסל המוצרים המיוצרים על ידי פרוטרום בחטיבת הטעמים שלה, שהיא הרווחית יותר מבין פעילויות פרוטרום. בכוונת פרוטרום לנצל את אפשרויות ה Cross-Selling הרבות הגלומות ברכישה ולמכור את מוצרי ריחן ללקוחותיה הקיימים בשווקים בהם לריחן לא הייתה פעילות משמעותית עד כה (כגון מזרח אירופה ותורכיה) ובכך למקסם את הסינרגיה בין הפעילויות של החברות. הרכישה תחזק את היכולות הטכנולוגיות ואת תשתית המחקר והפיתוח של פרוטרום, בעיקר בתחום תערובות הטעם שאינן מתוקות (savory). הרכישה תביא לשיפור השירות והאיכות שמספקת פרוטרום ללקוחותיה בתחום, הן בארץ והן בחו"ל.

לדברי אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של קבוצת פרוטרום "רכישת ריחן, שהינה הרכישה השלישית שמבצעת פרוטרום השנה, ממשיכה את יישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה של קבוצת פרוטרום והיא באה בהמשך לרכישת חברת בלמיי וחברת יופיטר האנגליות שבוצעו השנה. הרכישה תומכת בהמשך חיזוקה ומיצובה של פרוטרום, אשר נמנית כבר היום כאחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום הטעם והריח. בכוונת פרוטרום לפעול למימוש וניצול הסינרגיה הרבה, הן העסקית והן התפעולית, הקיימת בין פעילויות פרוטרום וריחן על מנת להשיג ניצול מירבי של אפשרויות ה Cross-Selling וחסכון מירבי בעלויות." יהודאי הוסיף, כי "בזכות ניסיונה המוכח של פרוטרום בביצוע רכישות ומימוש הסינרגיה אנו משוכנעים שגם רכישה זו תתרום להמשך הצמיחה המהירה והרווחית של פרוטרום, ותייצר ערך גבוה ללקוחותינו, לעובדינו ולקהל המשקיעים שלנו".

מערך כח האדם של פרוטרום ייהנה מתוספת וחיזוק משמעותיים. הנהלתה של ריחן תשולב בהנהלת פרוטרום בישראל ותתרום לה מניסיונה.

השלמת הרכישה מותנית בקבלת אישורה הסופי של הממונה על ההגבלים העסקיים, לאחר שאתמול התקבל אישור מותנה של הממונה למיזוג הכפוף לביצועם של תנאים, שלדעת הממונה, יש בהם כדי להסיר חששות תחרותיים. פרוטרום מעריכה, כי אישורה הסופי של הממונה למיזוג יתקבל בתוך שלושה חודשים.

לדברי יהודאי פרוטרום ממשיכה ביישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלה המשלבת גידול פנימי בתחומי הליבה, בשיעורים גבוהים מאלו שבתעשייה, בשילוב עם רכישות אסטרטגיות. פרוטרום פועלת לאיתור ולביצוע רכישות אסטרטגיות נוספות של חברות ופעילויות בתחומי פעילותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי