השקעות ירוקות: לעשות כסף מהנפט בלי להשקיע בו?

לפני שאגלה לכם באמת כיצד ניתן לעשות כסף מזיהום אויר, שהוא בעצם זבל, כדאי שתבינו באמת במה מדובר. נושא איכות הסביבה הוא רציני למרות שמשפט המפתח בכתבה נראה מליצי.

באמצע פברואר 2005 חגגו ברחבי העולם את כניסתו לתוקף של 'פרוטוקול אמנת קיוטו'. האמנה שחתומות עליה 141 מדינות, שמה לעצמה מטרה להפחית את כמות פליטת גזי החממה בעולם. מדינות מפותחות מתחייבות להקטין את פליטת הגזים, בעיקר דו־תחמוצת־הפחמן, מתחנות כוח, מפעלים ומכוניות - בכחמישה אחוזים פחות משיעורי שנת 1990. פליטת גזי החממה לאטמוספירה גורמת לזיהום האוויר ולעלייה בטמפרטורות בעולם.

ישראל היא אחת מ 141 המדינות החתומות על האמנה, אך בשל העובדה שהיא מוגדרת כמדינה מתפתחת, ישראל נמנעת מנקיטת כל פעולה ממשית למעבר למקורות אנרגיה מתחדשים המופקים למשל משמש או רוח וכו'.

גזי החממה - מהם?

מדובר בגזים הקולטים את הקרינה האינפרא אדומה הנפלטת מפני כדור הארץ, ומונעים מאנרגיית השמש, הנקלטת על פני כדור הארץ, לברוח חזרה לחלל. גזי החממה כולאים חום בסמוך לפני כדור הארץ וגורמים לעליית הטמפרטורה העולמית. שריפת דלקים פוסיליים (כגון: פחם, גז טבעי, נפט ובנזין) מספקת אנרגיה למפעלי תעשייה ולמתקנים שונים ומניעה את כלי הרכב. שריפת דלקים אלו, יחד עם פעילויות אינטנסיביות אחרות מעשי ידי אדם, משחררת לאטמוספירה כמויות רבות בהיקפים הולכים וגדלים של גזי חממה:

- פחמן דו-חמצני (CO2) מניצול אנרגיה, תחבורה, תהליכים תעשייתיים וכריתת יערות; מתאן (CH4) מתהליכי פרוק פסולת, וניצול ושינוע אנרגיה; - חנקן תת-חמצני (N2O) מדישון קרקעות ומתהליכי שרפה; כלורופלורופחמימנים (CFC's) והידרופלורופחמימנים (HFC's) מפעילויות תעשייתיות, קירור ותרסיסים.

התחממות כדור הארץ - טמפרטורת כדור הארץ עלתה באופן ממוצע ב-0.3-0.6 מעלות צלסיוס מאז 1860 וצפויה לעלות ב-1-3.5 מעלות צלסיוס עד שנת 2100. התחממות זו, שמקורה בפליטות גזי החממה בעקבות פעילות אנושית, כבר גורמת לאירועי מזג אוויר קיצוניים כגון "אל ניניו", בצורות באסיה, שיטפונות בדרום אפריקה, ועוד. ישראל חברה באמנת המסגרת של האומות המאוחדות משנת 1996 בנושא שינוי האקלים, וחתומה על פרוטוקול קיוטו מדצמבר 1998. ישראל מסווגת באמנת האקלים כמדינה מתפתחת. אף על פי כן, השוואת פליטות פחמן דו-חמצני (CO2) בין ישראל ובין מדינות אחרות מראה, כי ישראל נמצאת ברמה אחת עם המדינות המפותחות. המשרד לאיכות הסביבה רואה יתרונות רבים, הן מהבחינה הסביבתית והן מהבחינה הכלכלית, בהצטרפותה של ישראל באופן וולונטרי, כבר היום, למדינות המפותחות, ובנקיטת אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, דבר שיקל עליה לעמוד בדרישות העתידיות.

האיחוד האירופי ויפאן אשררו את אמנת קיוטו, אולם אוסטרליה דחתה את ההסכם ואימצה את העמדה הקודמת של ארה"ב, חרף פרסום דו"ח של המשרד האמריקאי לאיכות הסביבה (EPA) לפיו פעילות אנושית תורמת להתחממות הגלובאלית.

נציגי 15 מדינות האיחוד האירופי הגישו בסוף מאי את מסמכי אשרור האמנה, שמטרתה להפחית את פליטות גזי החממה ברחבי העולם לרמתן ב-1990. פליטות גזי החממה במדינות האיחוד ירדו ב- 2000 ב- 3.5% לעומת רמתן ב-1990, לפי נתוני משרד איכות הסביבה של האיחוד (EEA). ממשלת יפאן הודיעה ביוני שטוקיו תאשרר את ההסכם.

ג'ורג' בוש, נשיא ארה"ב, הודיע במארס 2001 שארצו לא תתמוך בהסכם מחשש שיפגע בכלכלת ארה"ב. ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון הווארד, הודיע ביוני שארצו לא תאשרר את האמנה, ש"תעלה לנו במשרות ותזיק לתעשייה". לדבריו תמשיך ממשלת אוסטרליה להתנגד להסכם כל עוד לא יידרשו המדינות המתפתחות להקטין את הפליטות ומדינות מזהמות כארה"ב יישארו מחוץ להסכם.

אחד מסעיפי האמנה קורא להגדיל את הפקת החשמל מאנרגיה נקיה (מים שמש אויר) ב 15%. חברת אורמת הישראלית מפיקה חשמל למשל ע"י מציאת מים חמים בקידוחים בתוך האדמה וניצולם להפקת חשמל . מה שיוצא מארובות המפעלים של אורמת הם בעצם אדי מים מהקיטור. אדים אלה כלל לא מזהמים את האוויר ולכן מפעלים כאלו ע"פ האמנה רשאים למכור זכויות זיהום למפעלים אחרים שכן עוברים את מכסת הזיהום שלהם ומזהמים את האוויר (בשל יצור חשמל למשל ע"י פחם).

אז איך לעשות מהזיהום כסף?

זכויות זיהום לפליטה לאטמוספירה, תאמינו או לא, כבר נסחרות מינואר 2005 בבורסה הגרמנית. כיום מחיר החוזה - ל-1 טון של CO2 (נכון לפרסום כתבה זו) 0.27 אירו. חשוב לדעת שישנה קורלציה בין המסחר בנפט למסחר בחוזים על זכויות זיהום האוויר. ניתן לראות שכאשר מחיר הנפט עולה בעולם משמע צריכתו עולה וזיהום האוויר עולה, לכן מכסות הזיהום גם הן עולות. והפוך, כאשר מחיר הנפט יורד בעצם הוא נצרך פחות ולכן יש פחות זיהום אויר- מכסות הזיהום יורדות. שימו לב לגרף המצורף מעלה וזכרו מה עשה מחיר הנפט מאז בעולם.

הציבור הרחב יכול לסחור בחוזים של מכסות הזיהום (סימבול EUA) וחברות שמפיקות אנרגיה ומזהמות את האטמוספירה יכולות לקנות ולמכור ביניהן את מכסות הזיהום. חברות בישראל, כגון נשר רמלה והחברה שמתחזקת את אתר 'חיריה' מכרו מכסות זיהום לחברות אירופאיות במיליוני דולרים.

חברה כגון אורמת, המפיקה אנרגיה נקיה יכולה למכור בשנה מכסות זיהום בעשרות מיליוני דולרים כיוון שהיא כלל אינה מזהמת את האטמוספירה.

ועוד נקודה חשובה לציבור המשקיעים בנושא: היום חברות השקעה וברוקרים בארה"ב ואירופה כבר בודקים אלו חברות עומדות בתקנים של האמנה ואילו אינן עומדות. בעתיד, חברות שלא עומדות במכסות הזיהום למשל יפגעו על ידי אותם בתי השקעות אם בסקירות וניתוחים, אם באי צירופן לקרנות אינדקסים וסלים או כאשר אותם חברות ירצו לגייס כסף.

*מאת: ניר שיין - מנהל שיווק ברוקרטוב.