בקרוב 25 אלף בתי אב ייצרו חשמל עבור עצמם
בקרוב כ-25 אלף בתי אב בישראל ובתי עסק יוכלו לייצר עבור עצמם חשמל באנרגיה סולארית. בהמשך למדיניות משרד התשתיות הלאומיות לקדם ולהגביר את השימוש באנרגיות מתחדשות, ביקש שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, לרשות לשירותים ציבוריים חשמל לבחון קביעת תעריפים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית למתקנים קטנים. זאת בנוסף לתעריפים שנקבעו למתקנים סולרים גדולים מעל 100 קילוואט.
טכנולוגיה פוטו-וולטאית (PV) הינה טכנולוגיה המבוססת על מוליכים למחצה הממירים אנרגיה מקרינת השמש ישירות לחשמל. האפקט הפוטו וולטאי (PV) מוכר כבר מאמצע המאה ה-19 וכיום הוא מנוצל בעולם ליצור חשמל "ירוק" ונקי מזיהום סביבתי מאנרגיית השמש. למעשה מדובר בניצול אנרגיית השמש על-ידי הצבת לוחות פוטו-וולטאיים על גגות מבנים או כחלק מהגגות עצמם ונושא זוכה באחרונה להתעניינות רבה בעולם.
מערכות פוטו-וולטאיות ממירות את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית. יתרונן העצום בכך שאינן מזהמות כלל את האוויר ואינן פולטות פחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה מזיק. עד היום עלות ההתקנה הגבוהה גרמה לכך, שמערכות סולאריות אלו מותקנות בעיקר במקומות אליהם כלל לא מגיעה רשת החשמל, או במקומות בהם עובר קו מתח גבוה, אך ללא כל תשתית קיימת להתחבר אליו דוגמת הכפר דוראג'את בו הקים המשרד פיילוט בנושא. התעריף החדש שתקבע הרשות יפתח צוהר לכדאיות הקמת מערכות אלו בישראל בכמות מסחרית.
כיום, טרם גובשה מדיניות ממשלתית או הסדרה פרטנית (אמות מידה ותעריפים) לטכנולוגיות פוטו-וולטאיות. על פי מדיניות הממשלה, יקודמו אנרגיות מתחדשות בשיעור של לפחות 10% עד שנת 2020, ללא התייחסות לסוגי טכנולוגיות. התחום המרכזי באנרגיות מתחדשות הוא אנרגיה סולרית בכללה, אשר הפוטנציאל לגביה הוא המשמעותי ביותר כיום במדינת ישראל.
עד היום קבעה רשות החשמל תעריפים לכל סוגי האנרגיות המתחדשות. בנושא הסולרי נקבעו תעריפים ייחודיים לאנרגיה סולרית למתקנים בגודל שמעל 100 קילוואט אך לא התייחסו ספציפית לטכנולוגיית PV. הנחייתו של השר בן אליעזר היא להשלים הסדרה למערכות פוטו-וולטאיות קטנות לייצור עצמי ומכירת עודפים לרשת. מדובר על מתקנים בבתים/משרדים שמייצרים לעצמם – לרוב בגדלים של קילוואטים בודדים, ומוכרים עודפים לרשת.
התחום הפוטוולטאי אינו מסוגל "לעמוד על הרגליים" ללא תמיכות משמעותיות ותמיכה מהותית קיימת במספר מדינות כאשר הבולטות בהן ספרד, גרמניה, יפן וקליפורניה. רק במדינות עם תמיכה משמעותית יש כמות משמעותית יחסית של PV.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
