שוקי המטבעות: אסטרטגית ה-Carry נותרת אטרקטיבית
פעמים רבות אנו עדים לכך, כי מטבע של משק המציע ריבית גבוהה, באופן יחסי למשקים אחרים (נניח לעומת המשק היפני או האמריקאי), נהנה מייסוף כנגד מרבית מטבעות הסחר המרכזיים בעולם. הריבית הגבוהה והאטרקטיבית יוצרת זרם של הון להשקעה לשוק המקומי אשר מניב פירות רבים על פני האלטרנטיבה (נניח הריבית הנקובה ביין היפני). הדבר מביא, כמובן, לכדי התחזקות של המטבע המקומי.
באופן דומה, במקרים מסוימים אנו נצפה, כי מטבעותיהם של שווקים, שלהם ריבית נמוכה על השקעה, דווקא ימצאו תחת לחץ להיחלשות, שהרי המשקיעים לא ירצו להשקיע במטבע זה או יפעלו להחלישו.
חלק מהמשקיעים בשוק המט"ח פועלים באמצעות אסטרטגית מסחר הקרויה בשם Carry Trade או מסחר במטבע נשיאה. באמצעות אסטרטגיה זו אלו נוטלים הלוואה (נניח לשנה) במטבע הנושא ריבית נמוכה (במקרה זה התשלום יהיה נמוך), לדוגמא הלוואה הנקובה בין היפני. את כספי ההלוואה נניח מפקידים, בפיקדון הצמוד למטבע הנושא ריבית גבוהה, נניח לדולר הניו-זילנדי. משקיע הפועל באסטרטגיה זו עשוי לשלם על ההלוואה ריבית של כ- 3% בינים יפניים ולקבל ריבית של כ- 7.5% נקובה בדולר ניו-זילנדי. בהנחה ששער החליפין שבין הדולר הניו-זילנדי לין היפני היה קבוע, למבצע עסקה זו היה נוצר רווח של 4.5% משווי העסקה.
הואיל ובשוק ההון לא אמורות להיות ארוחות חינם, אותם 4.5% אמורים להיות שווים לסיכון אשר נוצר בפתיחת פוזיציה זו. כלומר, אם באותה שנה יחול ייסוף של 4.5% בשער הין היפני לעומת הדולר הניו-זילנדי, למבצע העסקה לא יהיה רווח, אך גם לא הפסד. ייסוף חד מזה יצור הפסד.
יחד עם זאת, הואיל ושער החליפין בין שני המטבעות לא היה קבוע ב-12 החודשים האחרונים, כאשר הניו זילנדי התחזק כנגד היין, נוצר למבצע האסטרטגיה רווח כולל של כ-30%.
ברור שבכדי שאסטרטגיה מסוג זו תוכל לצאת אל הפועל נדרשים שני תנאים בסיסיים: (1) לפחות שני מטבעות שביניהם פער ריביות משמעותי. כלומר, אם לא יהיה לפחות צמד כזה לא ניתן יהיה לייצר את האסטרטגיה. (2) נדרשת תנודתיות נמוכה. זהו למעשה, עקב האכילס המרכזי של האסטרטגיה.
ברגע שגובר החשש בשווקים הפיננסיים בכלל והמט"ח בפרט, התנודתיות עולה, ושחקני מט"ח רבים מתחילים להירתע וסוגרים פוזיציות. תגובה זו עלולה להביא באחת לכדי הפסד של שנה שלמה ואף יותר מכך. לעתים אפשר בשבוע מסחר יחיד למחוק פער הלוואה-פיקדון של מספר שנים.
זה כבר מספר חודשים שרמת התנודתיות בשוק המט"ח היא נמוכה מאוד ולפיכך, תומכת באסטרטגיה ה-Carry Trade.
מעבר לכך נראה, כי פער הריביות בין המטבעות המובילים באסטרטגיה זו, כאשר מצד אחד ניתן למצוא את הין היפני וכנגדו, לדוגמא, את הדולר הניו-זילנדי, הראנד הדר'-אפריקאי, הלירה הטורקית והריאל הברזילאי, צפוי להישאר רחב עוד דיו תקופה ארוכה.
מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
