הפניקס גדלה ב-25% ברווח שהסתכם ב-381 מ' ש' ב-2006

אזהרת הרווח שפירסמה חברת הביטוח בעקבות הזעזוע בשוק ההון ביולי האחרון התמסמסמה: רווחיות החברה גדלה באופן משמעותי בסיכום שנתי. החברה צפויה לחלק דיבידנד של 150 מ' ש'
עפרה ברון |

חברת הביטוח הרביעית בגודלה בישראל, הפניקס, שנרכשה לאחרונה על ידי קבוצת דלק ( דלק קבוצה ) שבשליטת יצחק תשובה, דיווחה היום (ד'), על שיפור ברווחיות החברה בסיכום שנתי. בשורה התחתונה, החברה סיימה את שנת 2006 עם רווח נקי של כ-381 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-304 מיליון שקל ב-2005, גידול של כ-25%.

התוצאות החיוביות מגיעות לאחר שביולי האחרון החברה פירסמה הפניקס יחד עם חברות ביטוח נוספות, אזהרות רווח בה ציינו כי "לאור התנודתיות הרבה בשוקי ההון בישראל ובעולם, השינויים בתשואות על הנכסים וההשפעה על רווחי החברות, צפויה לחול ירידה ברווח הנקי של החברה הנובע משוק ההון".

מהדוחות עולה כי שיעור השיפור ברווח הנקי גבוה יותר לאחר נטרול של רווחים, נטו, ממכירת "שגריר" ב-2005 בסך 45 מיליון שקל ורווח דומה ממימוש חלקה של הפניקס בקניון גבעתיים ומקרקעין אחרים בשנת 2006.

לדברי יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס, הגידול ברווח נובע בעיקרו משיפור בפעילות העסקית בתחום הביטוח הכללי וביטוח הבריאות לצד המשך המגמה החיובית ששררה בשוק ההון.

"שנת 2006 התאפיינה בצמיחה במרבית תחומי הפעילות של החברה וכן בשורה של מהלכים מרכזיים שהחברה ביצעה, בהם השלמת עסקת הרכישה של בית ההשקעות "אקסלנס" והשקת קו מוצרים פיננסיים "אקסלנס אינווסט". היקף גיוס הכספים עלה על התחזיות שלנו ועומד על מעל 300 מיליון שקל. כמו כן, בתחילת 2006 ביצעה החברה שינוי מבנה סטטוטורי והיא פועלת כחברת אחזקות בשתי זרועות עיקריות – חברת ביטוח וחברת השקעות ופיננסים וחתמנו בתחילת 2007 על מזכר הבנות לרכישת 25% מישראכרט", אמר שפי.

שפי מציין גם את רכישת השליטה של "קבוצת דלק" בהפניקס: "אנו מאמינים, כי הכוח של קבוצת דלק כגוף עסקי בינלאומי יביא לדחיפה עצומה בעסקי הפניקס ולפתיחת אופקים חדשים, בעיקר במישור הבינלאומי".

הרווח מעסקי ביטוח חיים הסתכם ב-2006 בכ-374 מיליון שקל לעומת כ-405 מיליון שקל בשנת2005, ירידה של 7.6%. לדברי שפי, הירידה ברווח נובעת בעיקר מעליית משקלן של הפוליסות החדשות בהן המרווחים נמוכים יחסית לפוליסות שנמכרו בעבר, וכן בשל הרעה בתוצאות בביטוח סיעודי. מחזור הפרמיות גדל ב- 5.5% להיקף של כ-2.53 מיליארד שקל. עתודות ביטוח החיים גדלו בשיעור של כ-11% לרמה של כ-21 מיליארד שקל.

הרווח מעסקי ביטוח כללי הסתכם בכ-190 מיליון שקל, גידול של מאות אחוזים לעומת רווח של 53 מיליון שקל ב-2005. "הגידול המרשים נובע בעיקרו משיפור בתוצאות החיתומיות", אומר שפי. הרווח מעסקי ביטוח בריאות, הנכללים בעסקי הביטוח הכללי, בשנת 2006 הסתכמו בכ-69 מיליון שקל לעומת 41 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של כ-68%. מחזור דמי הביטוח, בביטוח כללי, גדל ב-2% להיקף של כ-2.15 מיליארד שקל.

הרווח משקף תשואה להון של כ-30.5% על בסיס שנתי, לעומת תשואה של כ-25.3% בשנת 2005.

ההון העצמי של החברה גדל מ-1.26 מיליארד שקל לכ-2 מיליארד שקל בסוף 2006, מזה גידול של כ-350 מיליון שקל, הנובע מהנפקת מניות שבוצעה בסוף השנה. בעקבות הנפקה זו נכללות מניות הקבוצה ברשימת תל-אביב 100.

סך המאזן נכון ל-31 בדצמבר 2006 הסתכם בכ-29 מיליארד שקל לעומת כ-26 מיליארד שקל נכון ליום 31 בדצמבר 2005.

דירקטוריון החברה ממליץ על חלוקת דיבידנד בסכום 150 מיליון שקל בגין שנת 2006

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.