הפניקס גדלה ב-25% ברווח שהסתכם ב-381 מ' ש' ב-2006
חברת הביטוח הרביעית בגודלה בישראל, הפניקס, שנרכשה לאחרונה על ידי קבוצת דלק ( דלק קבוצה ) שבשליטת יצחק תשובה, דיווחה היום (ד'), על שיפור ברווחיות החברה בסיכום שנתי. בשורה התחתונה, החברה סיימה את שנת 2006 עם רווח נקי של כ-381 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-304 מיליון שקל ב-2005, גידול של כ-25%.
התוצאות החיוביות מגיעות לאחר שביולי האחרון החברה פירסמה הפניקס יחד עם חברות ביטוח נוספות, אזהרות רווח בה ציינו כי "לאור התנודתיות הרבה בשוקי ההון בישראל ובעולם, השינויים בתשואות על הנכסים וההשפעה על רווחי החברות, צפויה לחול ירידה ברווח הנקי של החברה הנובע משוק ההון".
מהדוחות עולה כי שיעור השיפור ברווח הנקי גבוה יותר לאחר נטרול של רווחים, נטו, ממכירת "שגריר" ב-2005 בסך 45 מיליון שקל ורווח דומה ממימוש חלקה של הפניקס בקניון גבעתיים ומקרקעין אחרים בשנת 2006.
לדברי יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס, הגידול ברווח נובע בעיקרו משיפור בפעילות העסקית בתחום הביטוח הכללי וביטוח הבריאות לצד המשך המגמה החיובית ששררה בשוק ההון.
"שנת 2006 התאפיינה בצמיחה במרבית תחומי הפעילות של החברה וכן בשורה של מהלכים מרכזיים שהחברה ביצעה, בהם השלמת עסקת הרכישה של בית ההשקעות "אקסלנס" והשקת קו מוצרים פיננסיים "אקסלנס אינווסט". היקף גיוס הכספים עלה על התחזיות שלנו ועומד על מעל 300 מיליון שקל. כמו כן, בתחילת 2006 ביצעה החברה שינוי מבנה סטטוטורי והיא פועלת כחברת אחזקות בשתי זרועות עיקריות – חברת ביטוח וחברת השקעות ופיננסים וחתמנו בתחילת 2007 על מזכר הבנות לרכישת 25% מישראכרט", אמר שפי.
שפי מציין גם את רכישת השליטה של "קבוצת דלק" בהפניקס: "אנו מאמינים, כי הכוח של קבוצת דלק כגוף עסקי בינלאומי יביא לדחיפה עצומה בעסקי הפניקס ולפתיחת אופקים חדשים, בעיקר במישור הבינלאומי".
הרווח מעסקי ביטוח חיים הסתכם ב-2006 בכ-374 מיליון שקל לעומת כ-405 מיליון שקל בשנת2005, ירידה של 7.6%. לדברי שפי, הירידה ברווח נובעת בעיקר מעליית משקלן של הפוליסות החדשות בהן המרווחים נמוכים יחסית לפוליסות שנמכרו בעבר, וכן בשל הרעה בתוצאות בביטוח סיעודי. מחזור הפרמיות גדל ב- 5.5% להיקף של כ-2.53 מיליארד שקל. עתודות ביטוח החיים גדלו בשיעור של כ-11% לרמה של כ-21 מיליארד שקל.
הרווח מעסקי ביטוח כללי הסתכם בכ-190 מיליון שקל, גידול של מאות אחוזים לעומת רווח של 53 מיליון שקל ב-2005. "הגידול המרשים נובע בעיקרו משיפור בתוצאות החיתומיות", אומר שפי. הרווח מעסקי ביטוח בריאות, הנכללים בעסקי הביטוח הכללי, בשנת 2006 הסתכמו בכ-69 מיליון שקל לעומת 41 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של כ-68%. מחזור דמי הביטוח, בביטוח כללי, גדל ב-2% להיקף של כ-2.15 מיליארד שקל.
הרווח משקף תשואה להון של כ-30.5% על בסיס שנתי, לעומת תשואה של כ-25.3% בשנת 2005.
ההון העצמי של החברה גדל מ-1.26 מיליארד שקל לכ-2 מיליארד שקל בסוף 2006, מזה גידול של כ-350 מיליון שקל, הנובע מהנפקת מניות שבוצעה בסוף השנה. בעקבות הנפקה זו נכללות מניות הקבוצה ברשימת תל-אביב 100.
סך המאזן נכון ל-31 בדצמבר 2006 הסתכם בכ-29 מיליארד שקל לעומת כ-26 מיליארד שקל נכון ליום 31 בדצמבר 2005.
דירקטוריון החברה ממליץ על חלוקת דיבידנד בסכום 150 מיליון שקל בגין שנת 2006

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.