המדדים חזרו לטריטוריה הירוקה; כלל פיננ' החלה להסחר
שבוע מסחר תנודתי במיוחד נחתם בירוק בבורסה לניירות ערך שבאחד העם. בכך הבורסה יישרה קו עם המגמה בבורסות העולם היום. המדדים המובילים בארה"ב פתחו את יום המסחר בעליות שערים. ברקע לעליות נמצאים שווקי המזרח שממשיכים להכתיב את המגמה בעולם, כאשר סגירה חיובית באסיה הבוקר הביאה לפתיחה חיובית ביותר במדדי אירופה ומשם לפתיחה החיובית בוול סטריט. התחזקות הדולר מול היין הביאה לעליות שערים בקרב המניות היצואניות היפניות ותומכת גם במדדי וול סטריט. עוד גורם שמושך את תשומת לב המשקיעים היום הוא ההודעה של הבנק המרכזי באנגליה לפיה הותיר את שיעור הריבית על רמה של 5.25% בעוד הבנק האירופי הודיעה על העלאת רמת הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75%. מדד ת"א 25 הוסיף היום 1.1% לרמה של 966 נקודות. מדד ת"א 100 טיפס 1.37% לרמה של 971 נקודות, התל טק עלה 1.21% לרמה של 386 נקודות מדד הבנקים התחזק ב-0.24% בלבד ומדד הנדל"ן 15 זינק 1.89%. מניות במרכז מניות כלל פיננסים מרכזות עניין שכן זהו יום המסחר הראשון של מניות בית ההשקעות בבורסה. החברה גייסה 557 מיליון שקלים במחיר המקסימום המשקף שווי חברה של 1.350 מיליארד שקל. בטקס חגיגי פתחו היום נציגי הבורסה וכלל פיננסים את המסחר בלחיצת פתור סיבולית. מניות מגדל ביטוח (מגדל ביטוח) הוסיפו 1.45% לאחר שאתמול דיווחה על התוצאות הכספיות של החברה. מבית ההשקעות פסגות-אופק נמסר, כי תוצאות החברה עלו במעט על התחזיות בעיקר בשורת עסקי הביטוח, הן בביטוח חיים והן בביטוח כללי. שאר הסעיפים תאמו די במדויק את התחזית. בפסגות-אופק ציפו לרווח נקי ברבעון של 248 מיליון שקל בעוד בפועל הסתכם הרווח בכ-282 מיליון שקל. מניות חברת כיל עלו 2.58% כהמשך למגמה החיובית אתמול, על רקע המלצת "קניה" במחיר יעד 27 שקל מצד מריל לינץ'. מניות תדיראן קשר מקבוצת אלביט מערכות הוסיפו 2.77% על רקע העלאת מחיר היעד ביום ד' למניות החברה ל-200 שקל ע"י בית ההשקעות אי.בי.איי והתרת ההמלצה על "קניה". כמו כן פרסמה החברה ביום ד' דו"חות לרבעון הרביעי ולשנת 2006 כולה הציגה זינוק של 50% ברווח הנקי השנתי והודיעה כי תחלק דיבידנד בסך 25 מיילון שקל. מניות חברת נטקס הוסיפו היום 5.75%. מניות החברה מרכזות עניין לקראת פרסום היקף ההסכם, למתן זיכיון, שצפוי להחתם בקרוב עם חברת התקשורת הגדולה ברוסיה. מניות זוקו שילובים זינקו היום 9.92% לאחר שהחברה הציגה רבעון מצוין: הרווח הנקי זינק ב-450% והסתכם ב-12.8 מיליון שקל. הגידול החד נבע מעליה במכירות ומשיפור משמעותי בסעיף הרווח התפעולי שצמח בשיעור של 252% לכ-14.7 מיליון שקל. מניות מנועי בית שמש זינקו היום 8.74% לאחר שרווחי החברה זינקו ב-271% ל-15 מ' ש' ב-2006. גידול חד של 25% בהשוואה לשנת 2005 נרשם בהכנסות שהגיעו ל-200 מיליון שקל. החברה תחלק 4.5 מיליון שקל כדיבידנד. בחברה מסרו כי בשנת 2007 המכירות יעלו ל-51 מ' דולר
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
