שוקי המטבעות: הפעם - סיפורה הקפוא של הקורונה
תושבי איסלנד היו טרודים בשבוע האחרון. העימות עם נורבגיה הלך והידרדר. כולם חשבו, כי הסכסוך ייפתר מהר יותר אך הוא נמשך יתר על המידה. המתח היה בשיאו, כיוון שעונת צייד ההרינג נמשכת 6 שבועות בלבד ומסתיימת בסוף פברואר ועדיין לא נקבעה מכסה חדשה לאיסלנד, כאשר הנורבגים אף מעוניינים להגדיל המכסה שלהם.
בהסכם הקודם, שנחתם בשנת 1997, הסתכמה מכסת הדיג של נורבגיה ב-57% ולמעשה, הסכסוך החל כאשר נורבגיה רצתה להעלות את מכסת הדגה שלה ל-70%. לעומתה, טענה ממשלת איסלנד כי מכסת הדגה של נורבגיה היא גבוהה מדי.
המטבע האיסלנדי, הקרונה, היה בכותרות משלהי 2001 בה הוא נסחר בשער של 106 קרונות לדולר ועד לסוף מארס 2005 בה הוא נסחר בשער של 60.6 קרונות לדולר. אכן, ייסוף בשיעור הגבוה מ- 40%. וכל זאת כשעוד לא הזכרנו את הריבית הגבוה שניתנה, בחלק ניכר של התקופה, על החזקה של נכסים במטבע המקומי עשו את שלהם.
תוצאות הייסוף היו הרסניות למבנה הפיננסי של הכלכלה המונה פחות מ-300 אלף תושבים. הגירעון במאזן התשלומים החל להתרחב שהרי המוצרים המיובאים הוזלו בעשרות אחוזים. הגירעון במאזן התשלומים בשנת 2005 הגיע לרמה של 16.5 אחוזים מן התוצר.
המצב במדינה המשיך להיות לא פשוט. היצוא, הלך והצטמצם ואף בקצב מהיר יותר מן היבוא, כך שהגירעון במאזן התשלומים המשיך לתפוח. כל אלו בוודאי שלא תמכו בצמיחה הכלכלית אשר הלכה ופחתה מקצב ריאלי של כ- 12% לפני מספר שנים לכדי 0.8% ברבע השלישי של 2006. כמו כן, ברבע הנדון נרשם שיא בגירעון במאזן התשלומים, תוך שהוא מגיע לכדי 22.5 אחוזי תוצר.
גם בסביבה הפיסקלית המצב החל להידרדר. אמנם ישנו עודף בתקציב המדינה, אך, למי שלא יודע, יתקיימו שנה בחירות באיסלנד וממשלה טובה מאבדת את הרסן. אינדיקטור טוב לאבדן השליטה הפיסקלית הוא ההנפקות הממשלתיות, וכבר רואים כי אלו מתחילות לגדול.
ההחרפה הכלכלית ושנת הבחירות הביאה לכדי הפחתה בדירוג האשראי של המדינה. ב-22/12/2006 סוכנות דירוג האשראי של המדינה. כך, דירוג החוב לטווח ארוך במט"ח הופחת ברמה אחת, ממינוס AA ל-פלוס A. החוב לטווח הקצר הפוחת מ-"+1-A" ל-"1-A".
בשלהי דצמבר החליט הבנק המרכזי להעלות את הריבית לרמה של 14.25%. הסיבה המרכזית הייתה החשש האינפלציוני. להערכת כלכלניו, רמת הריבית היא נמוכה מדי ולא תספיק כדי לעמוד ביעד יציבות המחירים למדינה, הניצב על 2.5%, בטווח של השנתיים הקרובות. ב- 12 החודשים האחרונים עלו המחירים לצרכן ב-6.9%.
בזמן האחרון נוצרה מגמה חיובית בכלכלה האיסלנדית במיוחד מכיוון משקי הבית המגבירים את התצרוכת. כל זאת, הודות לשכר הגדל ולרמת האבטלה הנמוכה. התחושה המרכזית כלפי הכלכלה האיסלנדית הייתה, כי שנת 2007 תתאפיין בסטגנציה, כלומר המחירים ימשיכו לעלות והצמיחה ממש לא. השבוע, הגיעו חדשות טובות משם. משרד האוצר האיסלנדי פרסם תחזית צמיחה אופטימית לכלכלה. לפיה, הצמיחה בשנת 2007 תהיה גבוה יותר מאשר חזה לפני מספר חודשים ותסתכם ב- 2.2%, לעומת 1% בתחזיתו הקודמת. כמו כן, גם לשנה הבאה עודכנה מעלה התחזית, מ-2.6% ל-3.1%.
הסיבות המרכזיות לעדכון החיובי נובעות מערכות של המשרד ליציבות בתחום ההשקעות, ומשיפור שיחול במאזן התשלומים, עם תמיכה מסוימת גם מיצוא ההרינג.
בין המדינות הוסכם, כי מכסות דיג ההרינג של איסלנד מן המים האקס-טריטוריאליים יגדלו מ-8% ל-14.5%. נורבגיה התפשרה על נתח מעט גדול יותר של 61% כאשר השאר יחולק בין איסלנד, כמובן, איי-פרו, מדינות האיחוד האירופי ורוסיה.
מכסת ציד דג ההרינג, או כפי שהוא קרוי באיסלנד "הכסף מן הים" (בגלל צבעו הכסוף) היא חשובה מאוד לכלכלה האיסלנדית הואיל ו- 72% מהיצוא האיסלנדי הוא מן הים. לפיכך, דג ההרינג חשוב לאיסלנד, במיוחד כשזן זה נמצא בפיקוח לאחר שבשנות ה- 70 של האלף הקודם הוא היה בסכנת הכחדה.
תחזית זו של האוצר האיסלנדי הביאה לכדי התחזקות נאה בערכו המטע האיסלנדי 1.95% בשבוע המסחר האחרון. בהינתן רמת התנודתיות הגבוהה של הקרונה האיסלנדית, כ-13% בשלושת החודשים האחרונים (במונחים שנתיים), כאשר לשם השוואה, רמת התנודתיות של הדולר הניו-זילנדי היא 10% ושל הין היפני היא 6%, מטבע זה מתאפיין ברמת סיכון גבוהה מאוד.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
