שוקי המטבעות: התילאנדי - לא מה שחשבתם
בדומה למשק הישראלי, ניתן לסווג את המשק התאילנדי ככלכלה פתוחה למדי. היצוא של המדינה (סחורות ושירותים) מהווה כ- 45 אחוזים מן התוצר. לפיכך, ישנה חשיבות רבה מאוד למגמות המסחר של המטבע. החלשות (פיחות) של ה-THB (בהט תאילנדי) כנגד ה- USD ומטבעות הסחר המרכזיים האחרים של תאילנד עם העולם, במיוחד כנגד האירו, הין יפני והיואן סיני, עוזרת ליצואנים, בולמת את היבוא, עקב התייקרות המוצרים המיובאים ותומכת בצמיחה כלכלית.
בעשור הקודם עברה הכלכלה התאילנדית מהלכי ליברליזציה בשוק המט"ח. ביניהם נציין את סיום קיבוע ה-THB ל-USD במחצית השנייה של שנות ה- 90'. דבר אשר יש הטוענים היה המצת (Trigger) אשר זירז את משבר המטבעות של הנמרים האסייתיים. לאחר התייצבות השווקים הפיננסים, נרשמה בשנים האחרונות התחזקות רצופה למדי של ה- THB כנגד ה-USD, ה-EUR וגם כנגד ה-JPY. התפתחות זו לא טובה בלשון המעטה ליצואנים התאילנדים אשר מקבלים פחות בהטים תאילנדים כנגד כל עסקה של יצוא סחורה או מתן שירותים לזרים (יצוא שירותים).
בדיוק כמו בישראל, קובעי המדיניות הכלכלית בתאילנד רגישים לסוגיית המטבע. בשנים האחרונות חל ייסוף חד למדי בערכו של ה-THB כאשר לאחרונה הוא נסחר בשער של 35.19 כנגד USD אחד. רמה זו הייתה לאחרונה רק בשנת 1997, לפני כעשור. מראשית השנה התחזק הבהט התאילנדי כנגד הדולר האמריקאי בשיעור של כ-14%.
כך לדוגמא, יצרנית שימורי דג-הטונה השנייה בגודלה בעולם, Thai Union Frozen Products Pcl וחברות אחרות, דרשו לפני כחודש מן הבנק המרכזי התאילנדי לעצור את התחזקות המטבע אשר פוגע ביכולת התחרות שלהן בעולם.
התחזקות המטבע התאילנדי נובעת בעיקר משלוש סיבות: הראשונה - ביקושים ערים לסחורות המיוצרות בתאילנד על ידי יעדי היצוא המרכזיים של המדינה. עד לפני מספר חודשים, העולם היה בתקופה הטובה ביותר, אי-פעם. קצב הצמיחה העולמי היה בשיא של כל הזמנים ויעדי היצוא המרכזיים של תאילנד (ארה"ב, אירופה, יפן וסין) בלטו במיוחד לחיוב.
השניה - שגשוג בהשקעות בקבוצת השווקים המתעוררים. כידוע, קבוצת השווקים המתעוררים נמצאה בשנים האחרונות במוקד ההתעניינות של המשקיעים הגלובליים. גם תאילנד ביניהם. השוק המניות התאילנדי הוא אטרקטיבי למדי בהשוואה לקבוצת השווקים המתעוררים במונחי מכפיל רווח (נוכחי 9.3 וחזוי של 10.7).
והשלישית - הריבית על ה-THB היא נאה למדי וגבוהה מ-5%.
אם כן, השוק התאילנדי נראה מעניין גם למשקיעים הספקולטיביים וגם לסולידיים.
לפיכך, הזעזוע שפקד את השוק הפיננסי בתאילנד וגלש במידה מסוימת גם לשווקים אחרים נבע מסיבה אחת ויחידה - הרצון של ההנהגה הכלכלית התאילנדית לעצור את סחף התחזקות הבהט.
אז מה קרה שם השבוע?
הבנק המרכזי העביר הוראה לבנקים המסחריים לרתק 30% מפיקדונות חדשים למשך שנה. כלומר, משקיעים אשר ימירו מט"ח ל-THB יקבלו את כל כספם חזרה רק אם הם יפקידו לפחות 30% מכספם לתקופה של שנה לכל הפחות בתאילנד. אלו אשר יבחרו למשוך את כספם לפני תום השנה ייאלצו לשלם קנס של 33% מהפיקדון המרותק, כלומר 10% משווי העסקה. הכלל תקף להמרות הסכום העולה על 20 אלף דולר ארה"ב.
באמצעות מהלך זה מנסה הבנק למנוע את תנועת הכספים הספקולטיביים לתוך תאילנד, הן לשוק המנייתי והן לאג"חי.
ההוראה ניתנה השבוע, לאחר שכבר מספר שבועות מנסים בהנהגה הכלכלית להתמודד עם התופעה, אך בצורה רכה יותר. לדוגמא, בראשית החודש נתבקשו הבנקים המסחריים שלא למכור חוב לטווח קצר למשקיעים זרים.
בשלב הבא התגבר החשש מפני הידבקות של משקים מתעוררים נוספים באזור בעקבות יישום של מהלכים דומים במדינות באזור כגון מלזיה, פיליפינים או אינדונזיה. בכדי להרגיע, גורמים רשמיים במדינות אלו הודיעו באופן מיידי שלא ישתמשו בהגבלות דומות על תנועות ההון. המשקיעים קיבלו את ההודעה בצורה קשה ביותר. כתגובה להודעה ירד שוק המניות במקומי בשיעור חד ביותר של קרוב ל-15% ב-19/12 (הירידה החדה ביותר ב-16 השנים האחרונות) השקולה למחיקה של 23 מיליארד דולר משווי שוק המניות התאילנדי.
פנייה של 180 מעלות במדיניות, תוך יממה יום אחר לאחר מתן ההוראה, חזרו בהם הרשויות התאילנדיות (משרד האוצר) באמצעות תיקון או עידון של התקנה שניתנה יום קודם לכן. אין ספק כי התיקון בא לאחר ירידות השערים. הם לא האמינו לגובה הפאניקה שתיווצר בשוק המניות. כעת, השקעה במניות בשוק הפכה שוב לפטורה מהצורך לאחזקה של שנה לפחות. לקרת סוף השבוע הוצאו מן אל מחוץ לתקנה גם השקעות בתחום הקרקעות או נכסי הנדל"ן.
אירוע זה ממחיש בראש ובראשונה את עצמתם של המשקיעים הגלובליים, שהיא עשויה אף להיות חזקה מזו של הרשויות.
השווקים המתעוררים נהנו בשנים האחרונות מזרמי מט"ח נכנסים הן מסיבות ריאליות אמיתיות והן במיוחד מספקולציות אופנתיות כנגד הין היפני. אלו הביאו את הרשויות הכלכליות להתמודד לעתים עם מגמות שהן מעל ליכולתם. אין ספק שהבנק המרכזי התאילנדי וגם אחרים בעולם למדו השבוע את הלקח, שלא לבצע מהלכים ללא שקיפות ומתן איתות מתאים לשוק לגבי הכוונות. בכלכלה הגלובלית אי אפשר להתעלם מן המשקיעים.
בסיכומו של השבוע נחלש הבהט התאילנדי ב-3%.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
