IBI: הלירה הטורקית חוזרת לראדר של המשקיעים
המטבע שהוביל את הזעזוע בשווקים הפיננסים בכלל ובמתעוררים בפרט בחודשים מאי-יוני חזר לאחרונה לרדאר של המשקיעים (במילים פשוטות, אני נשאל הרבה לגבי כדאיות השקעה במטבע...).
הלירה הטורקית הייתה המצת (ה-Trigger) לאירועי מאי-יוני בשווקים המתעוררים. בראשית מאי כשרמת האינפלציה עמדה על 8.8% הודיע הבנק המרכזי הטורקי כי לא יוכל לעמוד ביעד האינפלציה לשנת 2006 העומד על 5%. בבנק עוד צפו, כי האינפלציה אף עומדת בפני התגברות, ואכן כך קרה. הביקושים הפנימיים החזקים בטורקיה הביאו לידי כך שהאינפלציה הגיע בחודש יולי לרמה של 11.7%. אין ספק, כי גם מחירי הסחורות הגואים ליבו את סביבת המחירים במשק.
חשוב לציין, כי זו לא הייתה הבעיה היחידה של המשק הטורקי. הביקושים הפנימיים החזקים הביאו לכדי עלייה חדה בגירעון במאזן התשלומים של המדינה עד לכדי 7.5 אחוזים מן התוצר. מעבר לכך, הגירעון נמצא במגמת התרחבות מאוד מהירה.
כך, ההחרפה בסביבה הכלכלית הביאה בחודשים מאי-יוני לכדי פיחות מהיר בערכה של הלירה הטורקית של כ-21%.
היה במדינה חשש אמיתי מפני אבדן היציבות הפיננסים, שהרי פיחות מביא באופן מיידי לעלייה נוספת של האינפלציה. כל זאת, הביא את הבנק המרכזי הטורקי לפעול במהירות ולהעלות את הריבית הרשמית במדינה ב-425 נ"ב לרמה של 17.5% בשני צעדים מהירים. המהלך עזר. מגמת הפיחות נעצרה, ואף מעבר לכך, הלירה התחזקה בשיעור של כמחצית מההיחלשות.
מה הלאה?
אין ספק, כי ההנהגה המוניטרית של הבנק המרכזי הטורקי גילתה אחריות מרשימה באירוע הפיננסי האחרון. האקטיביות ויכולת התגובה, תוך העלאת ריבית, שלא במסגרת הפגישות השגרתיות, עצרו את הסחף והחזירו את הלירה הטורקית למסלול של התייצבות.
עם זאת, הסביבה הפיננסית בתחום מאזן התשלומים של המדינה נותרה בעייתית. כל עוד הגירעון לא יורד חדות הביקוש של הטורקים למט"ח יישאר גבוה וילחץ לפיחות המטבע. יתר על כן, יעד האינפלציה של הבנק המרכזי הטורקי לשנת 2007 יורד ל-4%. הציפיות השוק לשנה הקרובה עומדות על 7.5%. לפיכך, ריבית הבנק צפויה להישאר ברמה גבוהה תקופה ארוכה.
מן הצד האחר של המטבע חשוב לציין, כי רמת הריבית הגבוהה ההופכת את הלירה הטורקית למטבע Carry, הצפויה להמשיך ולהביא לזרימת מט"ח אל המדינה. פער הריביות אל מול ארה"ב עוד צפוי לגדול בשנה הבאה כאשר ריבית ה-Fed Fund תרד.
כמו כן, הלירה הטורקית והריאל הברזילאי מתאפיינים ברמת קורלציה גבוהה לעומת הדולר האמריקאי, כלומר, הם נוטים להתחזק או להיחלש יחדיו. כך, שהריבית הגבוהה על הריאל הברזילאי תתמוך בלירה הטורקית גם כן.
ומה לגבי השקעה בלירה הטורקית?
בעת בחינת כדאיות השקעה בלירה טורקית יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
1. הסביבה הבעייתית וההחרפה במאזן התשלומים. זו מצביעה על כך שטורקיה צורכת מט"ח.
2. אמנם, ה-FDI (השקעות ישירות) למשק הולך וגדל, אך לא בטוח כי אלו וגם ההשקעות הפיננסיות יצליחו לקזז את הביקוש הגדל למט"ח מכיוון סחר החוץ.
3. אחת לכמה חודשים קורה בלירה הטורקית אירוע של פיחות מהיר בשער הלירה כנגד הדולר האמריקאי. התבנית הזו מאפיינת את השנים האחרונות. כך, משלהי שנת 2001 ועד לאחרונה קרו 6 מקרים של פיחות מהיר בערכה הלירה הטורקית. אמנם, המטבע תיקן לאחר מכן, אך הבעיה המרכזית היא שאין לנו יכולת לדעת מתי אירוע מסוג זה קורה רמת. לפיכך, הסיכון שבהשקעה במטבע היא גבוהה מאוד. במיוחד לטווחים קצרים.
4. שנאת הסיכון כלפי שווקים מתעוררים. בשנים האחרונות התפתחה מגמה של ירידה בשנאת הסיכון שבאה לידי ביטוי בהתרחבות ההשקעות בשווקים המתעוררים. נראה כי המשבר זוטא בשווקים הפיננסים בחודשים מאי-יוני הביא לעלייה ברמת שנאת הסיכון. מעבר לכך, הפעילות הכלכלה העולמית ובמיוחד בארה"ב היא כבר מעבר לשיא. רמת הנזילות בעולם יורדת ונראה כי היקף הכספים החמים למקומות מסוכנים יתמתן.
מכל אלו אנו מסיקים, כי הלירה הטורקית צפויה להמשיך ולהיחלש בטווח הבינוני. כמו כן, השקעה קיצרת טווח במטבע היא מסוכנת מאוד. על המשקיע במדינה להיות מוכן לכך כי ההפסדים מגיעים באופן מהיר מאוד. לעומת זאת, גם הרווחים עשויים להגיע מהר. ייתכן, כי העיתוי הטקטי הטוב ביותר לכניסה למטבע הוא לאחר משבר פיחות כפי שקורה לפחות אחת לשנה במטבע, אך כמובן שגם טקטיקה זו לא מבטיחה רק רווחים.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
