אלביט מערכות: חוזה בבולגריה בהיקף של 70 מ' דולר
אלביט מערכות הודיעה היום כי חתמה ב-2 בדצמבר על חוזה בהיקף של 57 מיליון אירו (כ-70 מיליון דולר) עם משרד הבטחון של בולגריה לביצוע תוכנית להשבחת מסוקים. החוזה יכנס לתוקפו עם השלמתם הקרובה של מספר נושאים סטנדרטיים. הודעה זו הינה בהמשך להודעות קודמות מתאריך 21 בדצמבר 2004 ו-10 במרץ 2005.
תוכנית ההשבחה כוללת השבחתם של 12 מסוקי קרב מסוג MI-24 ו-6 מסוקי תובלה מסוג MI-17 והתאמתם לתקני נאט"ו. התוכנית צפויה להסתיים בתוך 3 שנים ובביצוע ההשבחה צפויות ליטול חלק תעשיות בולגריות בתחום התעופה והחלל.
לאלביט מערכות נסיון רחב בתחום השבחות המסוקים והיא ביצעה מספר רב של תוכניות מרכזיות להשבחות מסוקים של יצרנים מזרח אירופאיים ומערביים כאחת. מערכות האוויוניקה המתקדמות של החברה מותקנות באלפים רבים של מסוקים הנמצאים בשימוש חיל האוויר הישראלי, חיל האוויר האמריקני וחילות אוויר וציים אזרחיים נוספים ברחבי העולם. במסגרת תוכניות ההשבחה השונות, ביצעה אלביט מערכות השבחת מסוקים לחילות אויר של מדינות ממרכז אירופה להתאמתם לתקני נאט"ו.
נשיא קבוצת אלביט מערכות, יוסי אקרמן אמר: "אנו שמחים על חתימת החוזה הראשון שלנו להשבחת מסוקים בבולגריה. אני סמוך ובטוח כי ההתמחות והנסיון המוכח שלנו בתחום השבחות המסוקים כמו גם שיתוף הפעולה עם הלקוח, יתרמו להצלחת תוכנית ההשבחה, לשביעות רצון חיל האוויר הבולגרי ולחיזוק הקשרים עם משרד הבטחון של בולגריה."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
