ההנפקות סייעו לאלקטרה והרווח ברבעון זינק ב-161%
רווחי שיא לקבוצת אלקטרה, כך עולה מהדוחות שפרסמה הקבוצה לרבעון השלישי. קבוצת אלקטרה, בראשותו של המנכ"ל שלמה שרף רשמה גידול ברווחים מאז תחילת השנה. הם הסתכמו ב-89.1 מיליון שקל מול 56.3 מיליון שקל ב-2004. ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ב-44.5 מיליון שקל, לעומת כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול חד של 161%.
מהקבוצה נמסר כי השיפור בתוצאות אלקטרה ניכר בכל סעיפי דו"ח הרווח וההפסד של החברה. בשורת ההכנסות נרשם ברבעון השלישי גידול של 8.3% לרמה של 442.2 מיליון שקל, לעומת כ-408.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2004.
הרווח התפעולי של אלקטרה טיפס באופן מרשים, והסתכם ברבעון השלישי ב-44.8 מיליון שקל, לעומת כ-40.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. על תוצאותיה של אלקטרה השפיעו שני פריטים חד פעמיים, שנרשמו ברבעון השלישי. בחודש אוגוסט האחרון השלימה חברת הבת, אלקטרה נדל"ן, הנפקת מניות ואג"חים בבורסת תל-אביב וגייסה כ-370 מיליון שקל.
הנפקה זו הניבה לאלקטרה רווח הון של 40 מיליון שקל. לאחר ההנפקה מחזיקה אלקטרה בע"מ בכ-79.7% ממניות אלקטרה נדל"ן, ששוויה בבורסה מגיע כיום לכ-900 מיליון שקל.
במקביל, רשמה אלקטרה ברבעון מחיקה בסך 20 מיליון שקל על השקעתה בחברת RTT הבריטית, שהסבה לאלקטרה בשנים האחרונות הפסדים. אלקטרה מחקה את מלוא השקעתה בחברה והיא מנהלת מו"מ למכירתה להנהלתה של RTT.
אלקטרה מציגה איתנות פיננסית גבוהה והונה העצמי בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם בכ-764 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-1.8 מיליארד שקל, והוא מיועד לביצוע בעיקר בשנתיים הקרובות.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
