ההנפקות סייעו לאלקטרה והרווח ברבעון זינק ב-161%
רווחי שיא לקבוצת אלקטרה, כך עולה מהדוחות שפרסמה הקבוצה לרבעון השלישי. קבוצת אלקטרה, בראשותו של המנכ"ל שלמה שרף רשמה גידול ברווחים מאז תחילת השנה. הם הסתכמו ב-89.1 מיליון שקל מול 56.3 מיליון שקל ב-2004. ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ב-44.5 מיליון שקל, לעומת כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול חד של 161%.
מהקבוצה נמסר כי השיפור בתוצאות אלקטרה ניכר בכל סעיפי דו"ח הרווח וההפסד של החברה. בשורת ההכנסות נרשם ברבעון השלישי גידול של 8.3% לרמה של 442.2 מיליון שקל, לעומת כ-408.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2004.
הרווח התפעולי של אלקטרה טיפס באופן מרשים, והסתכם ברבעון השלישי ב-44.8 מיליון שקל, לעומת כ-40.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. על תוצאותיה של אלקטרה השפיעו שני פריטים חד פעמיים, שנרשמו ברבעון השלישי. בחודש אוגוסט האחרון השלימה חברת הבת, אלקטרה נדל"ן, הנפקת מניות ואג"חים בבורסת תל-אביב וגייסה כ-370 מיליון שקל.
הנפקה זו הניבה לאלקטרה רווח הון של 40 מיליון שקל. לאחר ההנפקה מחזיקה אלקטרה בע"מ בכ-79.7% ממניות אלקטרה נדל"ן, ששוויה בבורסה מגיע כיום לכ-900 מיליון שקל.
במקביל, רשמה אלקטרה ברבעון מחיקה בסך 20 מיליון שקל על השקעתה בחברת RTT הבריטית, שהסבה לאלקטרה בשנים האחרונות הפסדים. אלקטרה מחקה את מלוא השקעתה בחברה והיא מנהלת מו"מ למכירתה להנהלתה של RTT.
אלקטרה מציגה איתנות פיננסית גבוהה והונה העצמי בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם בכ-764 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-1.8 מיליארד שקל, והוא מיועד לביצוע בעיקר בשנתיים הקרובות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
