ההנפקות סייעו לאלקטרה והרווח ברבעון זינק ב-161%
רווחי שיא לקבוצת אלקטרה, כך עולה מהדוחות שפרסמה הקבוצה לרבעון השלישי. קבוצת אלקטרה, בראשותו של המנכ"ל שלמה שרף רשמה גידול ברווחים מאז תחילת השנה. הם הסתכמו ב-89.1 מיליון שקל מול 56.3 מיליון שקל ב-2004. ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי של אלקטרה ב-44.5 מיליון שקל, לעומת כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול חד של 161%.
מהקבוצה נמסר כי השיפור בתוצאות אלקטרה ניכר בכל סעיפי דו"ח הרווח וההפסד של החברה. בשורת ההכנסות נרשם ברבעון השלישי גידול של 8.3% לרמה של 442.2 מיליון שקל, לעומת כ-408.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2004.
הרווח התפעולי של אלקטרה טיפס באופן מרשים, והסתכם ברבעון השלישי ב-44.8 מיליון שקל, לעומת כ-40.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. על תוצאותיה של אלקטרה השפיעו שני פריטים חד פעמיים, שנרשמו ברבעון השלישי. בחודש אוגוסט האחרון השלימה חברת הבת, אלקטרה נדל"ן, הנפקת מניות ואג"חים בבורסת תל-אביב וגייסה כ-370 מיליון שקל.
הנפקה זו הניבה לאלקטרה רווח הון של 40 מיליון שקל. לאחר ההנפקה מחזיקה אלקטרה בע"מ בכ-79.7% ממניות אלקטרה נדל"ן, ששוויה בבורסה מגיע כיום לכ-900 מיליון שקל.
במקביל, רשמה אלקטרה ברבעון מחיקה בסך 20 מיליון שקל על השקעתה בחברת RTT הבריטית, שהסבה לאלקטרה בשנים האחרונות הפסדים. אלקטרה מחקה את מלוא השקעתה בחברה והיא מנהלת מו"מ למכירתה להנהלתה של RTT.
אלקטרה מציגה איתנות פיננסית גבוהה והונה העצמי בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם בכ-764 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-1.8 מיליארד שקל, והוא מיועד לביצוע בעיקר בשנתיים הקרובות.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
