הדולר ממשיך להיסחר ברמות הגבוהות - 4.6902 שקל
המטבע האמריקני יורד בשעה זו של הבוקר בשיעור קל של 0.02% ונסחר סביב מחיר של 4.6902 שקל. זאת לאחר ששערו היציג של הדולר האמריקני נקבע אתמול אחר הצהרים על רמת 4.691 שקל, עליה של 0.06% לעומת שערו היציג מיום קודם ורמתו הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל 2003. לאחר שנבלמה עלייתו בסוף השבוע האחרון, שב הדולר להתחזק למול השקל, כשברקע, מתחזק המטבע האמריקני למול העיקריים בעולם.
מנגד, האירו לאחר יומיים רצופים של ירידות נסחר בשעה זו בעליות של 0.34% סביב מחיר של 5.5222 שקל. אתמול איבד האירו 0.64% מערכו ושערו היציג נקבע על רמת 5.5037 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
מפינוטק נמסר, כי הדולר ממשיך להיסחר סביב רמות גבוהות למול העיקריים ונראה כי מגמת ההתחזקות, אשר נעצרה ביממה האחרונה, תימשך בימים הקרובים. ריבית ה-FED העומדת על 4.00% וצפויה עוד לעלות מושכת משקיעים לדולר האטרקטיבי, ועל כן מתחזק הדולר מסוף 2004 ועד היום.
סוחרים טוענים הבוקר כי משקיעים אמריקאיים מחזירים השקעות למולדת, בעיקר מאירופה, על מנת להנות מהטבות מס לפני סוף השנה. המרת ההשקעות לדולרים מחזק את המטבע המקומי, בעיקר למול האירו. היום לא צפויים להיתפרסם נתונים משמעותיים בארה"ב למעט מלאים הצפויים לרדגת לרמה של 0.30%. הדולר ימשיך להיסחר על רקע ההתפתחויות באירופה ובסימן חוזקה.
האירו
הבוקר טוענים אנליסטים כי הסיפור המעניין הוא האירו, הממשיך להיסחר בסימן חולשה למול הדולר גם הבוקר. שני הגורמים העיקריים המשפיעים על כך הם המהומות בצרפת ולחץ מצד שרי האוצר וקברניטי העולם העיסקי באירופה לא להעלות את ריבית הגוש, העומדת על 2.00% בלבד. האירו/דולר קבע נמוך שנתי חדש ב-1.1710 כמוהו לא נראה מאז נובמבר 2003. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.1760 למול הדולר,
טכנאים טוענים הבוקר כי מהלך הירידות יימשך עד לרמת התמיכה העיקרית ב-1.1590 שהיא רמת פיבונאצ'י של כל מהלך העליות של האירו בין השנים 2000 ו-2005. היום צפויים להיתפרסם נתוני מסחר בגרמניה ונאום טרישה, נשיא הבנק האירופאי, בשעה 11:45 GMT. כלכלנים סבורים כי ריבית הבנק תיוותר 2.00% עד סוף 2005 ורק במהלך 2006 תיתכן העלאת ריבית כלשהי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
