הדולר ממשיך להיסחר ברמות הגבוהות - 4.6902 שקל
המטבע האמריקני יורד בשעה זו של הבוקר בשיעור קל של 0.02% ונסחר סביב מחיר של 4.6902 שקל. זאת לאחר ששערו היציג של הדולר האמריקני נקבע אתמול אחר הצהרים על רמת 4.691 שקל, עליה של 0.06% לעומת שערו היציג מיום קודם ורמתו הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל 2003. לאחר שנבלמה עלייתו בסוף השבוע האחרון, שב הדולר להתחזק למול השקל, כשברקע, מתחזק המטבע האמריקני למול העיקריים בעולם.
מנגד, האירו לאחר יומיים רצופים של ירידות נסחר בשעה זו בעליות של 0.34% סביב מחיר של 5.5222 שקל. אתמול איבד האירו 0.64% מערכו ושערו היציג נקבע על רמת 5.5037 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
מפינוטק נמסר, כי הדולר ממשיך להיסחר סביב רמות גבוהות למול העיקריים ונראה כי מגמת ההתחזקות, אשר נעצרה ביממה האחרונה, תימשך בימים הקרובים. ריבית ה-FED העומדת על 4.00% וצפויה עוד לעלות מושכת משקיעים לדולר האטרקטיבי, ועל כן מתחזק הדולר מסוף 2004 ועד היום.
סוחרים טוענים הבוקר כי משקיעים אמריקאיים מחזירים השקעות למולדת, בעיקר מאירופה, על מנת להנות מהטבות מס לפני סוף השנה. המרת ההשקעות לדולרים מחזק את המטבע המקומי, בעיקר למול האירו. היום לא צפויים להיתפרסם נתונים משמעותיים בארה"ב למעט מלאים הצפויים לרדגת לרמה של 0.30%. הדולר ימשיך להיסחר על רקע ההתפתחויות באירופה ובסימן חוזקה.
האירו
הבוקר טוענים אנליסטים כי הסיפור המעניין הוא האירו, הממשיך להיסחר בסימן חולשה למול הדולר גם הבוקר. שני הגורמים העיקריים המשפיעים על כך הם המהומות בצרפת ולחץ מצד שרי האוצר וקברניטי העולם העיסקי באירופה לא להעלות את ריבית הגוש, העומדת על 2.00% בלבד. האירו/דולר קבע נמוך שנתי חדש ב-1.1710 כמוהו לא נראה מאז נובמבר 2003. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.1760 למול הדולר,
טכנאים טוענים הבוקר כי מהלך הירידות יימשך עד לרמת התמיכה העיקרית ב-1.1590 שהיא רמת פיבונאצ'י של כל מהלך העליות של האירו בין השנים 2000 ו-2005. היום צפויים להיתפרסם נתוני מסחר בגרמניה ונאום טרישה, נשיא הבנק האירופאי, בשעה 11:45 GMT. כלכלנים סבורים כי ריבית הבנק תיוותר 2.00% עד סוף 2005 ורק במהלך 2006 תיתכן העלאת ריבית כלשהי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
