זכויותיה של עובדת לאחר חופשת לידה
להלן ריכוז זכויותיה של עובדת עם חזרתה מחופשת לידה:
איסור פיטורים - בסעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), נאסר על מעסיק לפטר עובדת בחופשת לידה או במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה וכן נאסר על מעסיק ליתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. דהיינו, מעסיק יוכל לפטר עובדת רק לאחר שחלפו 45 ימים מתום חופשת הלידה, ובנוסף נדרש לתת הודעה מוקדמת לפיטוריה ללא אפשרות חפיפה בין שתי התקופות.
חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה - סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מראשית השבוע השביעי שלאחר הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה לפני חופשת הלידה, אך לא יותר מ-12 חודשים, וחלק של חודש לא יבוא במניין. סעיף זה גם קובע כי העדרה של עובדת מעבודתה מכוח פסקה זו, דינו כדין חופשה ללא תשלום וזמן העדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.
יש לציין כי עובדת יכולה לקחת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה גם ללא תנאי הוותק כאמור לעיל וזאת במקרה שהגיעה בענין זה להסכמה עם מעסיקה.
(לענין אפשרות פיטורי עובדת בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה ראה גליון וורקפון מס' 424).
שעת הנקה – סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה.
לענין זה, יש לציין כי אין כיום דרישה בחוק כי בתקופה זו העובדת תניק את הילד. הכוונה היא, ללא כל קשר להנקה, כי האם העובדת תוכל להתמסר לטיפול ברך הנולד ועם זאת להמשיך בעבודתה הסדירה, בניכוי שעת עבודה אחת, וזאת במשך תקופה של 4 חודשים מתום תקופת חופשת הלידה ובלבד שהיא עובדת, כאמור, במשרה מלאה.
כמו כן, יש לציין, כקבוע בסעיף, כי ההיעדרות המותרת על פי סעיף זה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה של העובדת.
התפטרות לצורך טיפול בילד - סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי עובדת שהתפטרה, תוך 9 חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה, יראו את התפטרותה, לענין חוק זה, כפיטורים. לפיכך, לשם בחינת זכאות העובדת לפיצויים, יש לבחון, בעת ההתפטרות עצמה, האם מדובר בהתפטרות לשם טיפול בילד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
