זכויותיה של עובדת לאחר חופשת לידה
להלן ריכוז זכויותיה של עובדת עם חזרתה מחופשת לידה:
איסור פיטורים - בסעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), נאסר על מעסיק לפטר עובדת בחופשת לידה או במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה וכן נאסר על מעסיק ליתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. דהיינו, מעסיק יוכל לפטר עובדת רק לאחר שחלפו 45 ימים מתום חופשת הלידה, ובנוסף נדרש לתת הודעה מוקדמת לפיטוריה ללא אפשרות חפיפה בין שתי התקופות.
חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה - סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מראשית השבוע השביעי שלאחר הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה לפני חופשת הלידה, אך לא יותר מ-12 חודשים, וחלק של חודש לא יבוא במניין. סעיף זה גם קובע כי העדרה של עובדת מעבודתה מכוח פסקה זו, דינו כדין חופשה ללא תשלום וזמן העדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.
יש לציין כי עובדת יכולה לקחת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה גם ללא תנאי הוותק כאמור לעיל וזאת במקרה שהגיעה בענין זה להסכמה עם מעסיקה.
(לענין אפשרות פיטורי עובדת בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה ראה גליון וורקפון מס' 424).
שעת הנקה – סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה.
לענין זה, יש לציין כי אין כיום דרישה בחוק כי בתקופה זו העובדת תניק את הילד. הכוונה היא, ללא כל קשר להנקה, כי האם העובדת תוכל להתמסר לטיפול ברך הנולד ועם זאת להמשיך בעבודתה הסדירה, בניכוי שעת עבודה אחת, וזאת במשך תקופה של 4 חודשים מתום תקופת חופשת הלידה ובלבד שהיא עובדת, כאמור, במשרה מלאה.
כמו כן, יש לציין, כקבוע בסעיף, כי ההיעדרות המותרת על פי סעיף זה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה של העובדת.
התפטרות לצורך טיפול בילד - סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי עובדת שהתפטרה, תוך 9 חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה, יראו את התפטרותה, לענין חוק זה, כפיטורים. לפיכך, לשם בחינת זכאות העובדת לפיצויים, יש לבחון, בעת ההתפטרות עצמה, האם מדובר בהתפטרות לשם טיפול בילד.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
