מחריף המאבק במזרחי - ההנהלה ביטלה את החופשה בסוכות
העובדים בבנק המזרחי מתחילים להרגיש בנחת זרועה של ההנהלה, על רקע מה שנראה כמאבק עובדים שהחל להתעצם. מהבנק נמסר כי לראשונה מזה שנים, לא תהיה השנה בחג הסוכות חופשה מרוכזת ביחידות המטה של מזרחי-טפחות. בהנהלת הבנק מסרו כי זאת, לאחר שהובן כי ועד העובדים מתכוון לנצל את החופשה על מנת לנסות ולשבש את פעילות הבנק ולפגוע קשות בשירות ללקוחות.
בבנק ציינו, כי במזרחי-טפחות קיים נוהג ותיק, לפיו מדי שנה יוצאות יחידות המטה של הבנק לחופשה מרוכזת בחגים סוכות ופסח, כאשר העבודה בסניפים מתקיימת במתכונת חג.
הנהלת הבנק התכוונה לאפשר גם השנה, לעובדי יחידות המטה לצאת לחופשה מרוכזת, וליהנות מאווירת החג בחיק משפחותיהם. ואולם, מבירור שהתקיים היום עם ראשי הוועד הובן שוועד העובדים מתכוון לנצל את היעדרותם של עובדים ומנהלים רבים על מנת לנסות לשבש את העבודה בבנק ולמנוע שירות מהלקוחות.
יצוין, כי בכל ניסיונות ההשבתה הקודמים נחל הוועד כישלון צורב כאשר רובם המכריע של הסניפים פעלו והעניקו שירות מלא ללקוחות. היעדרותם של עובדים ומנהלים רבים, שישהו בחופשה מרוכזת, מהווה הזדמנות "נוחה" מבחינתו של הוועד, לממש את כוונתו-מזימתו מזה זמן, להשבית את הבנק.
במכתב ששיגר לציבור העובדים, ושכותרתו: "כוונות הוועד להשבתת הבנק ושיבוש פעילותו בתקופת החגים", כותב סמנכ"ל הבנק ומנהל מערך משאבי אנוש, שאול גלברד:
"מבירור שקיימנו היום עם יו"ר הוועד היסקנו, כי הגב' לזרוביץ מתכוונת לנצל את היעדרם של מנהלים ועובדים רבים מעבודה בימי חול המועד, בשל החופשה המרוכזת, על מנת לנסות ולשבש את העבודה... . זאת, בתקווה שהנסיבות הפעם יאפשרו לה להסב נזק כבד לבנק, לעסקיו וללקוחותיו".
הנהלת הבנק מסרה כי היא לא מוכנה לתת יד לכוונה לא הגונה זו ועל כן, אנו מצטערים להודיע כי השנה לא תתקיים חופשה מרוכזת בחול המועד סוכות. לצערנו שוב מתברר, כי ועד העובדים והעומדת בראשו מעדיפים מניעים ואינטרסים זרים ואישיים על-פני טובתם של העובדים".
ועד העובדים מגיב בחריפות להחלטת ההנהלה. "הנהלת המזרחי משקרת במצח נחושה", טוענים בתגובה להודעת הבנק. "ההנהלה החליטה "לדפוק" את העובדים ולבטל את החופשה. היא מנסה להאשים את הוועד כאילו אנו מתכוונים לקיים עיצומים - לא דובים ולא יער! לא היה ולא נברא!". ועד עובדי הבנק הוסיף והגיב באומרו כי "ערב יום הכיפורים הנהלת בנק המזרחי משקרת במצח נחושה - האמת הפשוטה והעצובה היא שההנהלה פשוט החליטה "לדפוק" את העובדים והיא מחפשת שעיר לעזעזל".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
