וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות שערים
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות שערים, כשמדד הנאסד"ק מוביל את הירידות. מדובר ביום שלישי רצוף של ירידות שערים נרחבות, אשר באו לאחר דברי בכירים בפד כי החששות לאינפלציה הינם כבדים. הודעה חיובית באה היום מכיוונה של ענקית האלקטרוניקה, ג'נרל אלקטריק, אשר העלתה את תחזיותיה לרבעון הקרוב. הודעה חיובית נוספת באה מכיוונה של ענקית התרופות מרק, אשר הודיע כי תרופה נסיונית מבית פיתוחה מנעה בהצלחה של מאה אחוז סרטן צוואר הרחם כשטופל בה בשלביו הראשוניים. מחירי הנפט הוסיפו בצניחתם היום וירדו לשפל של כחודשיים.
מדד הנאסד"ק השיל 0.9% לרמה של 2,084 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד בשיעור של 0.29% לרמת 10,287 הנקודות.
על פי דעות שנשמעו היום בקרב מנתחים טכניים מובילים בארה"ב, מדד הנאסד"ק נמצא כעת בנקודה קריטית ברמת 2,080 הנקודות, אשר צפויה לקבוע את כיוונו לטווח הבינוני. עוד הוזכר, כי חודשים אוקטובר-דצמבר הינם לרוב חודשים חיוביים במיוחד לשווקים. מהבחינה הפונדמטלית, דעות האנליסטים באשר לכיוונו של השוק חלוקות, שכן בעוד חלק מדברים על לחצים אינפלציונים, ישנם אנליסטים המצביעים על הירידה במחירי הנפט, אשר אם ימשיך לצנוח ינטרל חששות אלה.
נשיא הפד בדאלס, ריצ'רד פישר, אמר אמש בקשר לאינפלציה כי "קצב האינפלציה מתקרב לקצהו העליון של גבול הסבלנות של הפד, והוא אינו מראה נכונות לשינוי מגמה". לאחר שעות המסחר הצטרף גם נשיא הפד של פילדלפיה וטען כי יש צורך להמשיך בעליות הריבית, לאור הודעות אלו מאמש של נשיא הפד בדאלס ובפילדלפיה עלו החששות שוב לכותרות.
בזירת הנפט כאמור, המחירים המשיכו בנסיגה דרומה. כבר אמש נסחרו מחירי הנפט בירידות של עד 3%, לאחר שהממשל האמריקני הודיע כי במקרה הצורך ימשיך לאפשר השימוש במאגרי החירום של ארה"ב. מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נסחר בשעת סגירת המסחר בוול סטריט בירידות שערים של 2.2% למחיר של 61.36 דולר.
נתוני מאקרו
משרד העבודה של ארה"ב פירסם היום את מספר תביעות האבטלה החדשות (הג'ובלס קליימס) לשבוע שהסתיים ב-1 באוקובר, על פי הנתון מספר התביעות קפץ ל-390 אלף, זאת לעומת צפי לירידה ל-350 אלף ולעומת 356 בשבוע שקדם לו. הנתון מבטא את השלכות סופות ההוריקן האחרונות (קתרינה וריטה) על שוק העבודה. מספר התביעות ירד בשבוע הקודם ב-79 אלף לאחר שזינקו בשבועות האחרונים כתוצאה מכך שרבים איבדו את מקום עבודתם בעקבות קתרינה שפגעה אנושות בניו אורלינס.
אמריקניות במרכז
ענקית האלקטרוניקה, ג'נרל אלקטריק (שסימולה: GE), ריכזה עניין רב היום, מניות החברה עלו בשיעור של 2.78% לרמה של 33.6 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה היום כי הרווח לרבעון השלישי של השנה יעמוד על הקצה העליון של טווח התחזיות אשר מסרה בעבר, ובנוסף העלתה החברה מעלה את תחזית הרווח הכוללת לשנת 2005. בנוסף הודיעה החברה, כי תרחיב את תוכנית הרכישה מחדש של מניותיה במיליארד דולר נוספים לסך כולל של 4 מיליארד דולר.
עוד במרכז המסחר, ענקית התרופות מרק (שסימולה: MRK), החברה הודיעה היום כי תרופה מבית פיתוחה לסרטן הרחם, אשר נמצאת בשלבי נסיון מתקדמים, מנעה ביעילות של 100% את התקדמות המחלה כשהיתה בשלביה המתקדמים. למרות ההודעה החיובית נכנעו מניות החברה לסנטימנט השלילי בשווקים היום וירדו בשיעור של 0.37% לרמה של 26.8 דולר
ישראליות בוול סטריט
חברת הטלקום הפתח תקוואית, ECI (שסימולה: ECIL) סגרה בירידה של 1.33% לרמה של 8.14 דולר, כשלאחר שמועות ודיווחים בעיתונות, הודיעה החברה היום רשמית על פרישתו של דורון ענבר מתפקידו כנשיא ומנכ"ל החברה בסוף 2005. מועצת המנהלים של החברה מינתה את רפי מאור, המכהן כיום כמנהל התפעולי הראשי (COO) של החברה, לתפקיד נשיא ומנכ"ל ECI החל מה-1 בינואר 2006. דורון ענבר צפוי להצטרף למועצת המנהלים ולעמוד בראש וועדת האסטרטגיה שלה.
האנליסטים מיהרו להגיב היום להחלפת המנכ"ל ולהרגיע את המשקיעים, כשבתי ההשקעות אוטנברג טובין ואוסקר גרוס הוציאו שניהם מחדש את המלצת ה"קניה" שלהם למניותיה של אי.סי.איי, בטענה זהה כי העברת תפקיד המנכ"ל צפויה לעבור באופן חלק.
חברת אלביט מערכות (EMITF) הוסיפה 3.1% לרמה של 22.25 דולר, זאת לאחר שדיווחה היום כי חברת הבת שלה בארה"ב, EFW, זכתה בחוזה מטעם ממשלת ארה"ב לאספקת מערכות תצוגת קסדה לטייסי מסוקים עבור מסוקים בצבא ארה"ב. היקפה הכספי של הזמנת המסגרת הוא 57 מיליון דולר. במסגרת הסכם המסגרת לחוזה, אשר יתפרס על פני תקופה של חמש שנים, יזמין צבא ארה"ב מעת לעת מערכות תצוגה עד לסכום הכספי המרבי עליו סוכם.
מרקורי (MERQE) השילה 2.7% לרמה של 30.76 דולר, המניה ממשיכה לרכז עניין לאחר שקרסה ביום ג' בשיעור של 14% כשהודיעה על הקטנת הצפי שלה לרבעון השלישי לטווח הכנסות שבין 198 ל-203 מיליון דולר. זאת מול צפי מקדמי להכנסות של 205 ל-215 מיליון דולר. היום (ה') הגיבו האנליסטים במריל לינץ' שצפו לחברה הכנסות בסך של 207 מיליון דולר, והקונצנזוס בשוק עמד על 211 מיליון דולר. כעת הם חוזים רווח של 31 סנט למניה, מול תחזית קודמת לרווח של 34 סנט למניה. אך יחד עם זאת ציינו במריל לינץ' כי הם מוצאים שמחיר המניה לא יקר. הוא מגלם מכפיל של 23.1 לפי ההערכות הנוכחיות לכל שנת 2006, מול העמיתים בקבוצה הנסחרים במכפיל של 32.4. מניות החברה צפויות להגיב.
מניות יצרני שבבי הפלאש אם-סיסטמס (FLSH), איבדו 4.5% לרמה של 28.4 דולר, זאת לאחר שבית ההשקעות הגדול סיטיגרופ חתך את המלצתו למניות החברה מ"קניה" ל"החזק", זאת בנוסף להורדת המלצה גם למתחרתה של אם-סיסטמס, סאנדיסק. הורדות ההמלצות לשתי חברות השבבים באה לאחר מסע העליות המרשים שעברו, מניות סאנדיסק זינקו מתחילת השנה במעל 100% ומניותיה של אם-סיסטמס הוסיפו כ-50% לערכן.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA), ממשיכה לככב בכותרות השבוע, כשרק לפני יומיים פורסם המחקר ארוך הטווח אשר תומך בתרופת הדגל של טבע, הקופקסון, היום מודיעה החברה שקיבלה אישור FDA סופי לשיווק תרופת הגלמפיריד. מדובר בגירסא הגנרית לתרופה לסכרת בשם אמריל של חברת אבנטיס. לאמריל מכירות שנתיות של 350 מיליון דולר, וכעת צפויה טבע לנגוס בנתח שוק זה. מניות טבע ירדו היום בשיעור של 0.78% לרמה של 34.39 דולר, זאת לאחר מסע העליות המרשים בימים האחרונים.
ריטליקס (RTLX) עלתה היום בשיעור של 0.6% לרמה של 23.76 דולר, זאת לאחר שהודיעה היום כי היא חוזה כעת כי ב-2005 היא תעקוף את רף ה-190 מיליון דולר בהכנסות ותרשום רווח נקי של 15.5 מיליון דולר. מדובר בגידול של 5 מיליון דולר וחצי מיליון דולר בהכנסות וברווח הנקי בהתאמה ביחס לתחזיות המוקדמות. ריטליקס תדווח על התוצאות שלה ב-9 בנובמבר.
ספקית פתרונות החיווט אלטק (שסימולה: ELTK) הוסיפה 4.2% לרמה של 4.19 דולר. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה לשלוש שנים עם התעשייה האווירית. במסגרת החוזה תספק אלטק לתע"א את ציוד ה-PCB מבית פיתוחה, והינה אחת מתוך שתי ספקיות אשר נבחרות לספקו. מאלטק דווח כי צופה שתמכור לתע"א בסכום מוערך של 4.5 מיליון דולר במהלך שלוש שנות החוזה. עוד נמסר, כי תע"א החלה כבר בהזמנת הציוד.
ענקית אבטחת המידע הישראלית, צ'ק פוינט (סימול: CHKP) קרסה 9.28% לרמה של 21.5 דולר. החברה דיווחה היום, כי חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת סורספייר (Sourcefire) בתג מחיר של 225 מיליון דולר. העסקה כוללת תשלום במזומן וחילופי מניות.
אך מה שהטריד היום את המשקיעים הוא הודעה נוספת של החברה, אשר פירסמה כי היא צופה שתעמוד בסף התחתון בלבד של תחזיותיה לרבעון הקרוב. צ'ק פוינט חוזה הכנסות בסך 140 ל-141.5 מיליון דולר. הרווח למניה צפוי לעמוד בין 31 ל-32 סנט. עם זאת, התוצאות מתקרבות לרף הנמוך שהעניקה החברה ב-19 ביולי ונע בין 140 ל-150 מיליון דולר בהכנסות. הצפי היה לרווח למניה שינוע בין 30 ל-33 סנט.
גורונט (שסימולה: ANSW), בעלת מנוע החיפוש Answers.com, איבדה 8.3% לרמה של 9.6 דולר. ברקע, החברה פרסמה היום את תחזיותיה לרבעון השלישי. המכירות לרבעון צפויות לעמוד על 555 אלף, זאת לעומת 425 ברבעון השני וכ-30% מעל הרבעון המקדים אשתקד. את תוצאותיה המלאות תפרסם החברה בחודש נובמבר.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
