לי מור מצהיר: אין לי דולרים בבית
אז כולם מסתערים על קניית הדולר ואני האחרון בתור? על פני השטח, אין ספק שהדולר אכן מתחזק ואף מאיים להתחזק לעבר רמות קריטיות במסחר הבינלאומי אל מטבעות האירו, יין, ואפילו השקל. אסון קטרינה נשכח? מחירי הנפט סיימו את דהירתם כלפי מעלה? הגירעונות העצומים בתקציב ארה"ב ובמאזן המסחר הצטמצמו? האם יתכן כי משקיעים בשוק המט"ח עד כדי כך מוכנים לסגוד לרגליו של הדולר למרות ההזהרות הברורות? התשובה היא: כן!
העובדה הכואבת היא שארה"ב מסוגלת לספוג אסונות כגון קטרינה. זו מדינה שלא חשה באיום של גירעונות הענק ומצליחה לגייס כספי משקיעים זרים ע"מ לממן את ההפרזה בצרכנות האמריקנית וכך גם בחשבון השוטף. למספר אנליסטים, העובדה שארה"ב לא מאוימת מהתחזקותו של הדולר בעצם מספרת את מלוא הסיפור.
האם יתכן כי אנליסטים דוחפים את הדולר בעקבות העובדה שזאת הדרך הקלה ביותר עם הכי מעט מכשולים. למרות שאינני מאמין שהדולר עשוי להידחף על ידי אף גורם בודד, יתכן כי הוא אכן במגמת התחזקות, אך לא ניתן לשייכה לתיאום של המוני אנליסטים. שוק המט"ח אינו עובד בצורה כזו.
להבדיל ממניות, שוק המט"ח לא מרוכז בבניין, בבורסה, או באף עיר אחת. כתוצאה מכך, השוק הזה דומה לשרשרת ענקית שלא ניתן לגלות היכן היא מתחילה או מסתיימת. עובדה הזו הנה דימוי מדויק גם לגבי ניתוחיו של הדולר. ניתן להגדיר את המצב הקיים בכלכלת ארה"ב בתור "התרנגול והאפרוח".
הגירעון במאזן המסחר דוחף את הדולר מטה, דבר שאמור לגרום לצמצומו של הגירעון. העובדה היא, הדולר מצליח לשמור על ראש מעל פני המים אזי, הבעיה אינה כרוכה בגירעונות.
נראה כי שוק הדיור הינו הפונקציה המרכזית בשיעור הדולר. קרוב לוודאי, שוק הדיור בארה"ב נמצא בבועה. אמת, לא סביר שהבועה הזו תתפוצץ, אולם חשוב לציין כי האמריקנים לא יזכו למשיכת ממון מנכסם לאור העלאות הריבית. עובדה היא שדולרים הופכים ליותר מדי יקרים וכל עוד אלן גרינספן, נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, פועל ללא מעצורים, הצרכן האמריקני נחנק.
להערכתי, הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר כתוצאה מהעלאת הריבית הצפויה בחודש הבא. היה והריבית בארה"ב תעלה על גדות השיעור הפסיכולוגי של ה-4%, יתכן כי נראה ירידות חריפות במכירות קמעונאיות - דבר שעשוי להחליש את הדולר. לכן, לטווח הבינוני עד רחוק, יהיה קשה לצפות לעליות חזקות של הדולר בעקבות חרב הפיפיות של המדיניות המוניטארית הנוכחית.
ככול שגרינספן ממשיך להעלות את שיעור הריבית, כך גם ירדו סיכויי העלאת שיעור החסכונות של הצרכנים האמריקנים - הנתון האומלל ביותר בכלכלת ארה"ב מזה 30 שנים שדרך אגב, מחזיר אותנו לזעזוע של מחירי הנפט של שנות ה-70. גם בשנים הקשות הללו, ארה"ב החליטה לא להתמודד עם בעיותיה. ההשלכות מכך הורגשו לעשור שלם. למרות שאיני פסימי לגבי הכלכלה האמריקנית, אינני מסוגל להמליץ לקנות דולרים לטווח הרחוק.
לכן, למשקיעים בשוק המט"ח אני ממליץ לאתר הזדמנויות לסחור עם קצרות עין מסוימת. רמות כגון 1.1980 ו-1.1860 נראיות בתור מחירים לקניית האירו לטווח הקצר. אולם, לאור העובדה שכדאי להתייחס לטווח הקצר, כל השבירה של הרמות הנ"ל, כרוכה בהיפוך פוזיציה לכיוון מטה, ע"מ לנצל את השינויים ה-"קטנים" אשר במט"ח מסתכמים ברווחים פוטנציאלים של אלפי דולרים על כל עסקה.
מאת: לי מור.
הכותב הינו מנהל חדר העסקאות במטבעות של חברת פינוטק.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
