העולם צורך מעט יותר מ-85 מיליון חביות נפט ביום. זוהי כמות אדירה של נפט ולא נראה כי העולם ימצא תחליף בימים הקרובים כאשר מחירו סביב שיאים שלא נראו. ארה"ב בעצמה צורכת 20 מיליון חביות ולמרות כל המאמצים לצמצם את שיעור הצריכה, הביקוש עולה.

ישנם ניסיונות לרסן את הצריכה כפי שנעשה בקליפורניה אשר מחייבת יצרני רכבים לשווק אחוז עולה של רכביהם מהסוג "הי-בריד", רכב שצורך חשמל באמצעות מצבר מתמלא בשילוב עם צריכת דלק. אולם, כפי שכל אחד כבר יודע, המחירים אינם בירידה. ההשלכות לכך חשובות לכל סוחר מט"ח אך לאו דווקא מהזווית המוכרת...

על פני השטח, נראה כברור מאליו כי בעקבות היותה הצרכנית הגדולה ביותר בעולם של נפט מיובא, כלכלת ארה"ב תזכה להשפעה השלילית ביותר. ההשפעה הזו צפויה להופיע במחיר הדולר אך כפי שרואים, הדולר לא מושפע מעלייתו של הנפט. בשנת 2005, הדולר התחזק כ10.5% אל מול האירו בעוד הנפט עלה בשיעור של 52%. מבחינה סטטיסטית, אין זכר להשפעה של מכשיר אחד על השני.

למרות זאת, רוב המשקיעים אשר עמם שוחחתי מודים כי החלו להאשים את המחיר העולה של הנפט בהחלשות היחסית בדולר. מחד גיסה, ברור כי מחירו העולה של הנפט אינו חיובי עבור כלכלת ארה"ב, אולם מאידך חשוב לציין כי מדינות כמו יפן ואירופה תלויות יותר בנפט המיובא, דבר שעשוי להשפיע יותר על מטבעותיהן, באופן יחסי.

אירופה ויפן לא מייצרות די נפט על מנת לנטרל את האפקט של המחיר העולה, להבדיל מארה"ב, שם ככל שמחיר הנפט עולה, כך עולים גם הסיכויים שחברות אמריקניות יחלו לקדוח בכל מדינת טקסס ואלאסקה בחיפוש אחר נפט. נפט המצוי בארה"ב, ביסודו, בעייתי ויקר לחלץ בעקבות העובדה שמרבית הנפט נמצא בבוץ. בעקבות העלויות, לא יהיה כלכלי לחלץ נפט זה, אבל במחיר שמגרד 70 דולר בימים אלה, נראה כי יחלו לקדוח ובמהרה.

ישנן חברות שכבר החלו את התהליך, אולם, חברות אלו מודות בכך שעשוי לקחת בין חצי שנה לשנתיים לחלץ נפט בכמויות מספקות לצרכי רווחים, הן אופטימיות שמחיר הנפט ימשיך את דהירתו קדימה. זאת בעקבות העובדה שעולה מעל 15 דולר לחלץ חבית בארה"ב, לעומת ה-1.5 דולר שעולה לסעודים. הפערים העצומים האלה ממחישים את הבעיה העולמית. מאידך, קפיטאליזם תמיד ידחוף חברות לכיוון רווחים אפשריים וכל שמחיר הנפט בעלייה, לארה"ב יש אינטרס לייצרו.

ברור לכל שיצירת נפט אמריקני לעולם לא יצליח לגבור על היבוא אבל ההשפעה עליה, בתור מדינה שמסוגלת לייצר דלקים, מאפשרת לכלכלת ארה"ב חופש מסוים, שלא נמצא באירופה ובהחלט לא ביפן.

לכן נראה כי הקורלציה בין הדולר לבין מחיר הנפט הינה בעצם חיובית, לא במובן שמחיר הנפט העולה הוא טוב לכלכלה אחת או אחרת אלא שככל שהדולר עולה, עולה גם הנפט. למרות שאינני מאמין שעלייתו של הדולר משפיעה לטובה על הנפט, נראה כי התרכזות במחיר הנפט בתור מקור כל הבעיות בעצם שגויה. למרות שאנליסטים סבורים כי הנפט מכביד על יכולתה של כלכלת ארה"ב לצמוח בקצב מהיר, נראה כי קצב התרחבותה עדיין נאה למדי.

ביום רביעי הקרוב צפוי לפרסום התמ"ג של ארה"ב לרבעון השני של 2005. אנליסטים סבורים כי הנתון צפוי להוות התרחבות כלכלית של 3.4%. ישנה סבירות גבוהה למדי לעלייה מעל הצפי של 3.4%. נטען כי "עלייה של 3.7 אחוז ומעלה עשויה להשפיע לטובה על הדולר בטווח הקצר".

לכן, המצב אינו עגום כפי שתיארו האנליסטים. הנפט אומנם גורם שלילי אך לא מהווה מעמסה על הדולר, דבר שעשוי לשחרר משקיעים לקנייתו לטווח הקצר עד בינוני. למרות הירידות בשיעור הדולר בימים האחרונים, אשר נבעו מנתונים שליליים, נראה כי הדולר עם הראש למעלה לכיוון 1.21 אל מול האירו.