לי מור: אין קשר בין מחיר הנפט לכוחו של הדולר
העולם צורך מעט יותר מ-85 מיליון חביות נפט ביום. זוהי כמות אדירה של נפט ולא נראה כי העולם ימצא תחליף בימים הקרובים כאשר מחירו סביב שיאים שלא נראו. ארה"ב בעצמה צורכת 20 מיליון חביות ולמרות כל המאמצים לצמצם את שיעור הצריכה, הביקוש עולה.
ישנם ניסיונות לרסן את הצריכה כפי שנעשה בקליפורניה אשר מחייבת יצרני רכבים לשווק אחוז עולה של רכביהם מהסוג "הי-בריד", רכב שצורך חשמל באמצעות מצבר מתמלא בשילוב עם צריכת דלק. אולם, כפי שכל אחד כבר יודע, המחירים אינם בירידה. ההשלכות לכך חשובות לכל סוחר מט"ח אך לאו דווקא מהזווית המוכרת...
על פני השטח, נראה כברור מאליו כי בעקבות היותה הצרכנית הגדולה ביותר בעולם של נפט מיובא, כלכלת ארה"ב תזכה להשפעה השלילית ביותר. ההשפעה הזו צפויה להופיע במחיר הדולר אך כפי שרואים, הדולר לא מושפע מעלייתו של הנפט. בשנת 2005, הדולר התחזק כ10.5% אל מול האירו בעוד הנפט עלה בשיעור של 52%. מבחינה סטטיסטית, אין זכר להשפעה של מכשיר אחד על השני.
למרות זאת, רוב המשקיעים אשר עמם שוחחתי מודים כי החלו להאשים את המחיר העולה של הנפט בהחלשות היחסית בדולר. מחד גיסה, ברור כי מחירו העולה של הנפט אינו חיובי עבור כלכלת ארה"ב, אולם מאידך חשוב לציין כי מדינות כמו יפן ואירופה תלויות יותר בנפט המיובא, דבר שעשוי להשפיע יותר על מטבעותיהן, באופן יחסי.
אירופה ויפן לא מייצרות די נפט על מנת לנטרל את האפקט של המחיר העולה, להבדיל מארה"ב, שם ככל שמחיר הנפט עולה, כך עולים גם הסיכויים שחברות אמריקניות יחלו לקדוח בכל מדינת טקסס ואלאסקה בחיפוש אחר נפט. נפט המצוי בארה"ב, ביסודו, בעייתי ויקר לחלץ בעקבות העובדה שמרבית הנפט נמצא בבוץ. בעקבות העלויות, לא יהיה כלכלי לחלץ נפט זה, אבל במחיר שמגרד 70 דולר בימים אלה, נראה כי יחלו לקדוח ובמהרה.
ישנן חברות שכבר החלו את התהליך, אולם, חברות אלו מודות בכך שעשוי לקחת בין חצי שנה לשנתיים לחלץ נפט בכמויות מספקות לצרכי רווחים, הן אופטימיות שמחיר הנפט ימשיך את דהירתו קדימה. זאת בעקבות העובדה שעולה מעל 15 דולר לחלץ חבית בארה"ב, לעומת ה-1.5 דולר שעולה לסעודים. הפערים העצומים האלה ממחישים את הבעיה העולמית. מאידך, קפיטאליזם תמיד ידחוף חברות לכיוון רווחים אפשריים וכל שמחיר הנפט בעלייה, לארה"ב יש אינטרס לייצרו.
ברור לכל שיצירת נפט אמריקני לעולם לא יצליח לגבור על היבוא אבל ההשפעה עליה, בתור מדינה שמסוגלת לייצר דלקים, מאפשרת לכלכלת ארה"ב חופש מסוים, שלא נמצא באירופה ובהחלט לא ביפן.
לכן נראה כי הקורלציה בין הדולר לבין מחיר הנפט הינה בעצם חיובית, לא במובן שמחיר הנפט העולה הוא טוב לכלכלה אחת או אחרת אלא שככל שהדולר עולה, עולה גם הנפט. למרות שאינני מאמין שעלייתו של הדולר משפיעה לטובה על הנפט, נראה כי התרכזות במחיר הנפט בתור מקור כל הבעיות בעצם שגויה. למרות שאנליסטים סבורים כי הנפט מכביד על יכולתה של כלכלת ארה"ב לצמוח בקצב מהיר, נראה כי קצב התרחבותה עדיין נאה למדי.
ביום רביעי הקרוב צפוי לפרסום התמ"ג של ארה"ב לרבעון השני של 2005. אנליסטים סבורים כי הנתון צפוי להוות התרחבות כלכלית של 3.4%. ישנה סבירות גבוהה למדי לעלייה מעל הצפי של 3.4%. נטען כי "עלייה של 3.7 אחוז ומעלה עשויה להשפיע לטובה על הדולר בטווח הקצר".
לכן, המצב אינו עגום כפי שתיארו האנליסטים. הנפט אומנם גורם שלילי אך לא מהווה מעמסה על הדולר, דבר שעשוי לשחרר משקיעים לקנייתו לטווח הקצר עד בינוני. למרות הירידות בשיעור הדולר בימים האחרונים, אשר נבעו מנתונים שליליים, נראה כי הדולר עם הראש למעלה לכיוון 1.21 אל מול האירו.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
