ת"א מדשדשת ללא כיוון ברור: עליות בבנקים הגדולים
המדדים המובילים בבורסה לני"ע בתל אביב פתחו את יום המסחר השני בשבוע בירידות שערים קלות ביותר, מדשדשותץ סביב רמות הפתיחה. לאחר 5 ימי ירידות רצופים שהחלו בשבוע החולף, ימתינו המשקיעים לפתיחתם של שווקי העולם על מנת לתפוס כיוון. כפי הנראה בשעה זו, צפויית בורסות וול סטריט לפתוח בירידות שערים על רקע הזינוק במחירי הנפט, ירידות שעשויות להעיב על המסחר בבורסה המקומית. בנוסף ימתינו המקיעים לפרסום גובה הריבית במשק היום ב-16:30.
כאמור, אמש זינקו מחירי הנפט בשעור ניכר של מעל ל-4 דולר לחבית ונסחרים כעת מעל לרמת 70 דולר לחבית. ברקע לעליות החדות, סופת ההוריקן "קטרינה" המשתוללת במפרץ מקסיקו מאיימת לשבש את אספקת הנפט מהאיזור.
אחר הצהרים צפוי לפרסם בנק ישראל את גובה הריבית הבסיסית במשק לחודש ספטמבר. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות, ובמידה ותתממש התחזית, לראשונה מעולם יווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית.
מדד ת"א 25 פתח בירידה מזערית של 0.04% לרמה של 700.54 נקודות. מדד ת"א 100 יורד בשיעור זהה גם הוא לרמה של 706.3 נקודות ומדד התל טק 15 מצטרף אל השניים עם ירידה קלה בת 0.22% לרמה של 390.7 נקודות. מחזורי המסחר דלילים וצפויים להיוותר כאלו בימים הקרובים. הם מסתכמים בשעה זו בכ-24 מיליון שקל.
מקרב המניות הדואליות, ארבע הן הנסחרות בירידות שערים, אם כי אלו מתונות למדי: טבע יורדת ב-0.4%, במחזור של 1.7 מיליון שקל, אלביט מערכות משילה מעליה 0.18%, פרטנר מחליקה ב-0.11% ופריגו יורדת ב-0.76%, לאחר שאתמול היתה בין היחידות שחתמו את המסחר באחד העם בעליות, בעקבות אישור FDA חדש. ליפמן היא היחידה להסחר בצידו הירוק של המתרס עם עליה של 0.21% וכור נותרת הבוקר ללא כל שינוי.
בבנקים. פועלים ולאומי - הגדולים שבהם - פתחו את בוקר המסחר בעליות של 0.49% ו-0.77%, בהתאמה, במחזורים של 3.1 ו-1.7 מיליון שקל, בהתאמה. לעומתם, נסחרים מזרחי ודיסקונט בירידות שערים של 0.27% ו-0.42%, בהתאמה ואילו הבינ"ל נותרת ללא כל שינוי.
עוד במרכז המסחר הבוקר. מניות שופרסל נותרות אדישות להערכות כי הממונה על ההגבלים העסקים, דרור שטרום, צפוי לאשר את מכירת רשת קלאב מרקט לשופרסל. על פי הערכות, יתנה שטרום את העסקה בכך ששופרסל תיאלץ למכור כ-28 מתוך 115 סניפי קלאב מרקט הפועלים כיום, באיזורים אשר יווצר מונופול לחברה הממוזגת. גם רבוע כחול אינה זזה ממקומה הבוקר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
