כיצד ייתכן שארה"ב עדיין נאבקת לפתרון בעיות? נראה אבסורד למרבית המשקיעים לקבל את העובדה שארה"ב נמצאת באחת מתקופות ההתאוששות המוזרות בכל הזמנים. כל ההשקפות לגבי הכלכלה האמריקאית יוצרות אמביוולנטיות רבה.

לדוגמא, בעוד יצירת המשרות החדשות נותרת נמוכה, כפי שנראה בדו"ח האחרון ביום שישי אשר ציין 146 אלף משרות בלבד, התוצר דווקא יחסית מרצה (3.1%-3.5% עבור שנת 2005). אל מול כל זאת ממשיכים הגרעונות החיצוניים לצמוח הן בחשבון השוטף והן במאזן המסחר, אולם שיעורי הריבית הנמוכים מאפשרים לצרכנים למשכן את בתיהם פעם נוספת למען קניית רכבי BMW במקום ביואיק.

נראה כי הכלכלה האמריקאית בעלת שני ראשים, סוג של פיצול אישיות, וכי ישנן רק שתי תוצאות אפשריות למצב הזה אם יימשך, כמו תמיד: מעלה או מטה.

אם כן, איזו מבין התוצאות תתקבל? האם ארה"ב צועדת קדימה, בחוזקה ובמהירות או שמא עומדת לפנינו בועה נוספת? ובכן, לדעתי, ישנה אפשרות נוספת, כזו שמרבית האנליסטים מעדיפים להמשיך ולהמנע ממנה לאור העובדה שאין הרבה מה לומר בנושא הנקרא - "סטגפלציה".

סטגפלציה היא מצב אשר הושאר בעיקר לעולם האקדמיה לאור העובדה שנדרש מהכלכלה לייצר צמיחה נמוכה ואינפלציה גבוהה בו זמנית. למרות שזה אינו המצב כרגע, ייתכן כי המצב יהפוך לבעייתי יותר אם שוק העבודה לא ישתפר ובמקביל תווצר אינפלציה ועלייה בתמ"ג אשר תעודד המשך העלאות ריבית.

תשלומי שכר ישירים הכוללים הטבות עלו אך ורק 11% במונחים ריאליים בכל תהליך ההתאוששות הנוכחי. עלייה זו היא הרבה מתחת לעלייה הממוצעת של כ-17% במהלך 42 החודשים האחרונים המהווים את חמשת מחזורי העסקים האחרונים. דבר זה לא אמור להתרחש ברמות כושר הייצור הגבוהות הנוכחיות.

ידע כלכלי בסיסי מראה כי כאשר ישנה עלייה בכושר הייצור, אמור השכר לעלות גם כן לאור העלייה בערך השולי של העבודה. אולם תופעה זו אינה מתרחשת ובמקביל ארה"ב אינה בכיוון של יצירת משרות חדשות.

באופן בסיסי, הכוונה היא שארה"ב אינה מסוגלת לייצר אינפלציה ריאלית אפילו בתקופה שמחירי הנפט עולים מעל 60 דולר לחבית. חלק מהאנליסטים אפילו צופים כי האינפלציה תקטן כתוצאה מהעלייה במחירי הנפט, וייתכן כי תיצור מחזור דפלציוני ברמות המחירים.

אבל מספיק עם השליליות. מרבית הכלכלנים מסכימים שהכלכלה האמריקאית אכן יציבה, אולי המילה היחידה הנותרת בקונצנזוס בקרב הכלכלנים.

מילה זו אולי מהווה את החשיבות הגבוהה ביותר עבור הכלכלה האמריקנית בנקודה זו. במהלך הרבעונים הבאים אני מאמין שנראה את ארה"ב יוצרת משרות חדשות נוספות למרות תופעת המיקור חוץ אשר מדביקה אף את מגזר השירותים.

אולם זאת בדיוק הנקודה: העלייה בכושר הייצור בארה"ב אומרת שהכלכלה האמריקאית יכולה להוותר יציבה לטווח הארוך, וכנראה תעשה זאת. דבר זה אמור להוות חדשות טובות עבור הדולר, אולם אינו עושה זאת. הדולר צפוי להמשיך ולהחלש בחודשים הקרובים.

כפי שציינתי בשבוע שעבר, צפיתי כי הדולר יתחזק לרמות של 1.17 אל מול האירו עם אפשרות התחזקות נוספת לקראת 1.12 עד תום הרבעון השלישי. אולם שם נגמרות החדשות הטובות עבור הדולר, מכיוון שעד סוף השנה אני צופה שהדולר ייחלש, כל הדרך בחזרה ל-1.36.