אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

• גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
• הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדנר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.

"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"

לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.

לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".

• דיווחה על הזמנות, אבל זה רק "פוטנציאל להזמנות" - המקרה של טורבוג'ן
• רמ"י יוצאת במגה-פרויקט שיספק כשליש מצריכת החשמל של המדינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"

פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".