יצחק תשובה
צילום: קבוצת דלק

האם עסקת הענק בשוק האנרגיה משפרת את מצבה של דלק במפרץ מקסיקו?

יום לאחר שדלק קבוצה של יצחק תשובה חתמה על העסקה במפרץ מקסיקו, ענקית האנרגיה שברון דיווחה על רכישת אנדרקו - אחת השותפות במאגר 
אלי שמעוני | (5)

ענקית האנרגיה שברון דיווחה ביום שישי על כוונתה לרכוש את חברת האנרגיה אנדרקו פטרוליום (Anadarko). מדובר באחת מהעסקאות הגדולות ביותר בתחום האנרגיה בהיקף של 33 מיליארד דולר. שברון נחשבת לחברת האנרגיה השניה בגודלה בארה"ב, ועסקה זו מגדילה את מגדילה את אחיזתה בשוק האנרגיה.

מי שעשויה ליהנות מהעסקה היא דלק קבוצה 1.51% של יצחק תשובה. ביום חמישי שעבר, יום לפני העסקה של שברון, דיוווחה דלק על רכישת 22.45% במאגר הנפט סיזר טונגה (Caesar Tonga) - אחד משדות הנפט הגדולים במפרץ מקסיקו.

דלק רוכשת את חלקה של חברת של (Shell), ואמורה להחזיק במאגר לצד שלוש מחברות הנפט הגדולות בעולם: אנדרקו (Anadarko) אשר משמשת גם כמפעיל של המאגר (33.75% במאגר), ענקית האנרגיה הנורבגית אקווינור (Equinor) המחזיקה ב-23.5% מהמאגר וחברת שברון שחלקה במאגר 20.25%. 

כעת, הצעת שברון לרכוש את אנדרקו עלולה לטרוף את הקלפים. העסקה תלויה בזכות הסירוב של שלוש השותפות במאגר אשר יכולות להיכנס בנעלי הרוכשת בעסקה בתוך 30 יום ממועד פרסומה. אם שברון רוכשת את אנדרקו הרי שיוותרו לדלק רק שתי שותפות - שברון (שתחזיק בחלק הגדול ביותר) ואקווינור. 

החשש: תנצל את זכות הסירוב

אנדרקו היא לא רק המחזיקה הגדולה ביותר במאגר, אלא גם היא בעלת פלטפורמת ההפקה. המאגר, אשר נמצא כ 300 ק״מ דרומית ללואיזינה במפרץ מקסיקו, בעומק ים של כ-1,500 מטרים, מפיק מ-8 בארות, המחוברות במערכת צינורות תת ימית לפלטפורמה מפיקה, בבעלותה המלאה של אנדרקו, המזרימה את הנפט והגז בצנרת קיימת לחופי לואיזינה וטקסס. כיוון שהפיתוח וההפקה מהשדה מבוססים על תשתיות קיימות, עלויות ההפקה מהמאגר עומדות על סכום נמוך יחסית.

עבור קבוצת דלק החשש הגדול ביותר הוא ששברון תרצה כעת לנצל את זכות הסירוב, ובכך תסכל לדלק את העסקה. גורמים הבקיאים בשוק האנרגיה הבינלאומי פוסלים את הטענה. ההנחה היא ששברון, שכבר תחזיק ביותר מ-50% מהמאגר, לא תרצה להגדיל את הסיכון במאגר הקיים הנמצא במים עמוקים, ותעדיף לפזר סיכונים על פני מאגרים אחרים.

בנוסף, החברות כבר דיווחו בסופ"ש כי בכוונת שברון למכור נכסי אנרגיה בהיקף של 15 עד 20 מיליארד דולר עד לשנת 2022, בין השאר, על מנת לממן רכישה חוזרת של מניות שברון.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דירה=קורת גג 15/05/2020 19:14
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    ושתי 13/05/2020 20:26
    הגב לתגובה זו
    אין להם שמץ של מושג שבקרוב תשובה יוכרז פושט רגל
  • 2.
    דלק קבוצה 15/04/2019 05:13
    הגב לתגובה זו
    שימו לב לנייר הוא במגמת עלייה ברורה .
  • מצחיק 13/05/2020 20:28
    הגב לתגובה זו
    המנייה ע6לה ? גיחי גיחי צחוק של פסיכי
  • 1.
    It's lot of dividr.. (ל"ת)
    Buy chevron 14/04/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.