ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock
קרנות השתלמות

אוגוסט במסלול המנייתי בהשתלמות: הראל וילין ראשונות, פסגות ומור בתחתית

מסלול מנייתי אמור להניב לחוסכים תשואה גבוהה בטווח הארוך; על היתרונות והחסרונות במסלול מנייתי - ומי הגופים שהניבו את התוצאות הטובות בשנים האחרונות?
נתנאל אריאל | (3)

בטווח הארוך מניות עולות. זאת לא עובדה גמורה, אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל בהינתן היסטוריה של עשרות רבות של שנים, ומחקרים על התנהגות המניות לעומת אפיקים אחרים יש מסקנות - מניות לאורך זמן מספקות תשואה עודפת על פני הנכסים הסולידיים. ההסבר לכך הוא מאוד פשוט - משקיעים מוכנים לשים את הכסף שלהם על מכשירים מסוכנים בתמורה לפיצוי בתשואה. מניות הן מסוכנות יותר מאגרות חוב ולכן התשואה שמשקיעים מבקשים בעבור השקעה בהן היא גבוהה יותר. 

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל 

אם תשוו למשל את ביצועי המסלול המנייתי לביצועי המסלול הכללי - בדרך כלל המנייתי יהיה מעל הכללי (והפוך כשיש ירידות - במקרה כזה המסלול המנייתי יורד יותר), ובוודאי בטווחים הארוכים. כך למשל, בעוד התשואה הממוצעת במסלול הכללי ל-5 שנים במסלול המנייתי עומדת על 73.5%, התשואה באפיק הכללי עומדת על כ-39% בלבד.

>>> לדירוג קרנות ההשתלמות בחודש אוגוסט במסלול הכללי

הכלל הזה, חשוב להדגיש תלוי מקום וזמן. זה לא נכון לטווחים קצרים וזה לא נכון בכל מקום. אבל זה נכון באופן כללי לטווח ארוך. קרנות השתלמות הן אפיק השקעה לטווח הבינוני והופכות נזילות לאחר 6 שנים, אך מדובר במוצר עם היתרונות הגדולים ביותר בשוק - כולל פטור ממס רווחי הון - ולכן רבים משאירים את הכספים כדי שיצברו תשואה גם מעבר לתקופה המינימאלית של 6 שנים.

בעקבות חגי תשרי, שחלו כולם במהלך חודש ספטמבר, מנהלי הכספים קיבלו דחייה במועד פרסום הנתונים לחודש אוגוסט. נתוני חודש ספטמבר יתפרסמו בעוד כשבועיים.

בטווח הארוך: המסלול המנייתי מנצח את הכללי בפער של עשרות אחוזים 

לאחר שחודש יולי היה חודש חלש בתשואות ולא פחות מ-5 גופים הניבו תשואה שלילית, חודש אוגוסט חוזר לצד החיובי - ומניב תשואות חזקות. בעוד במסלול הכללי בחודש אוגוסט התשואה הממוצעת עמדה על 1.4%, המסלול המנייתי הניב ממוצע של 2% תשואה. בהחלט מכובד לחודש אחד. כאמור, בטווחים הארוכים יותר המסלול המנייתי מנצח ללא עוררין את המסלול הכללי. 

הראל מפתיעה ועולה למקום הראשון בחודש אוגוסט

מי שקטפה - באופן יוצא דופן צריך לומר - את המקום הראשון בחודש אוגוסט, היא הראל שהשיגה תשואה של לא פחות מ-3.32%. אחרי נמצאת ילין לפידות עם 2.6%, שתיהן "על חשבונה" של אנליסט, שאמנם מובילה כבר שנים את התשואות במסלול המנייתי אך סבלה בחודשים האחרונים מתקופה חלשה. אנליסט תופסת את המקום השלישי עם תשואה של 2.56%. כלל רביעית עם 2.43%, אחריה מגדל עם 2.18%. מיד אחריה מיטב עם 2.17% וצמודה אליהן מנורה עם 2.16%. מנגד - בתחתית הטבלה ממשיכות להיות אקסלנס של הפניקס שאמנם משיגה החודש תשואה לא רעה של 1.95%, אך ביחס לאחרות היא בכל זאת חלשה. המאכזבות לחודש אוגוסט: מי שנמצאות בתחתית הטבלה הן מור ואלטשולר שחם עם 0.88% כל אחת, ונועלת את הטבלה שוב פסגות עם 0.77%. 

מתחילת השנה: ילין לפידות עולה למקום הראשון, אחריה אנליסט ומור שלישית - למרות חודש חלש. 

מתחילת השנה הניבו הקרנות המנייתיות בממוצע 15.98%. ילין לפידות עולה למקום הראשון בפער משמעותי של יותר מ-1% מהמקום השני עם תשואה של 18.92% מתחילת השנה. השניה היא אנליסט עם 17.8%, ומור מאבדת את ההובלה ויורדת למקום השלישי עם 17.64%, וזאת בעקבות מספר חודשים חלשים. מנורה תופסת את המקום הרביעי עם 16.96% ואקסלנס של הפניקס ממשיכה להידרדר (לאחר שכבר איבדה את המקום הראשון) ונופלת למקום החמישי עם תשואה של 16.74%. הראל מצליחה לקפוץ בעקבות החודש החזק שלה ועולה מהמקום השמיני למקום השישי.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

בגזרת המאכזבות - פסגות ממשיכה להיות במקום האחרון עם תשואה מתחילת השנה של 11.53%. השנייה מהסוף היא אלטשולר (שקנתה את פסגות) עם 12.17%.

המובילה ללא עוררין בתשואות ל-3 שנים היא אנליסט עם 59.1%

התשואות החודשיות זה נחמד אבל חשוב לבחון מנהלים לטווח ארוך יותר. אז בפרספקטיבה הזו התשואה הממוצעת של הקרנות ב-3 שנים היא 38.48%. אנליסט היא כאמור הראשונה וממשיכה להשקיף על כל השאר מלמעלה עם תשואה מצטברת ל-3 שנים של 59.08%. השנייה ממשיכה להיות ילין לפידות עם תשואה של 44.05%, והשלישית  הופכת להיות כלל עם 37.5% - שמתחזקת על חשבונה של אקסלנס של הפניקס עם תשואה של 37.4%.

בגזרת המאכזבות, האחרונה בטבלה ל-3 שנים ממשיכה להיות פסגות, עם תשואה של 30% בדיוק. השנייה מהסוף היא אלטשולר שחם עם תשואה של 32.91%, השלישית היא מנורה עם 34.5% ומעליה הראל עם 35.45%.

ובטווח הבינוני - ל-5 שנים?

בטווח הבינוני, אנליסט משקיפה על כולם מלמעלה עם תשואה של 95.84%, אחריה (עדיין?) אלטשולר שחם עם 80.69% (שזה אגב מדהים. בתשואות ל-3 שנים אלטשולר בתחתית הטבלה, אבל תשואה טובה מהשנים שלפני כן עדיין משאירה אותה חזק בתמונה בטווחים היותר ארוכים). במקום השלישי ילין לפידות עם 79.49% והרביעית היא אקסלנס עם 74.9%.

בתחתית הטבלה ל-5 שנים - פסגות. הפער בין הראשונה והאחרונה: 36%.

בתחתית הטבלה אין שינויים. פסגות עם 59.71%, לפניה הראל עם 65.78% והשלישית מהסוף היא מנורה עם 67.17%. מדובר בפערים עצומים במסלול המנייתי לאורך זמן. כאשר המרחק בין הראשונה והאחרונה עומד על 36.13% תשואה.

קרנות ההשתלמות - השוק הצומח ביותר

שוק קרנות ההשתלמות שמנהל כבר מעל ל-300 מיליארד שקל מהווה כמחצית משוק הגמל כולו והוא הקטגוריה הצומחת ביותר בקופות הגמל (ובכלל בתעשיית החיסכון-השקעות). שוק קרנות ההשתלמות הוא שוק מאוד רווחי לגופים המנהלים, כאשר דמי הניהול בו עומדים בממוצע על 0.8%-0.9%. יש לקוחות שמצליחים לקבל (תלוי בגוף) דמי ניהול מעט נמוכים יותר, אבל בממוצע מדובר על עלויות ניהול גבוהות משמעותית. זה נובע מסיבה עיקרית אחת - מוצר אטרקטיבי (בעיקר מבחינת מיסוי) ומנגד, תחרות לא חזקה מספיק.      

בטווח הארוך - התשואה דומה, אי אפשר לדעת מראש איזה מנהל יתן ביצועים עודפים

עם זאת, חשוב לציין - יש גופים שמייצרים תשואה עודפת, אבל ככל שהחיסכון הוא לטווח ארוך יותר, כך הסיכוי שיהיה גוף מבריק בתשואות ושאתם תבחרו בו הוא נמוך. בסופו של דבר כולם "מתמרכזים" - מספקים תשואות ממוצעות. לכן, אולי דילוגים בין קרנות השתלמות כדי לנסות לאתר את המנהל הטוב ביותר, עשויי לתרום לתשואה הכוללת, אך אף אחד לא נביא ולא ניתן לדעת מי יהיה כמובן המנצח של החודשים הבאים והשנים הבאות. 

מה זאת קרן השתלמות ואיך לבחור?

קרנות השתלמות הן מכשיר חיסכון לטווח בינוני - 6 שנים, אך לאור היתרונות הרבים הגלומים בו, החוסכים מעדיפים להאריך את החיסכון דרכו ובמקרים רבים הם מגיעים איתו עד לפנסיה. בקרנות השתלמות יש הטבה גדולה שגלומה כבר בעת ההפקדה - הטבת מס של העובד ובנוסף יש פטור על הרווחים השוטפים בקרן בעת המימוש. 

איך לבחור קרן השתלמות? 

הנחת הבסיס היא שמנהלי השקעות טובים ימשיכו להיות טובים גם בעתיד. זו לא הבטחה מוחלטת. אבל זה המידע היחיד שניתן לגזור ממנו לגבי העתיד. את התשואות של מנהלי הקרנות עדיף לבחון לטווח ממושך. ככל שהתשואות של גוף מסוים טובות לאורך זמן, כך זה מחזק את ההנחה לגבי היותו גוף שיודע לנהל את הכסף והוא ינהל היטב גם בעתיד. עם זאת, יש גם חשיבות לטווח הקצר. תשואה טובה בחודש או בחודשים האחרונים, על פני האחרים יכולה ללמד על שינוי כיוון של מנהל ההשקעות לעומת האחרים, על חשיבה מחוץ לקופסה, על גמישות, על יכולת ליצירת ערך. 

מסלול מנייתי - לא לכל אחד

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פאקו רבאן 01/10/2021 22:18
    הגב לתגובה זו
    נשמח אם בטבלה שצורפה, תהיה עמודה של דמי ניהול לכל קופה/קרן. זה נתון חשוב שנותן תמונה נוספת בכדאיות הגוף המנהל
  • 2.
    נובח סידרתי 30/09/2021 09:03
    הגב לתגובה זו
    בגלל שהתשואות העתידיות לא מובטחות, יש לתת משקל גם לדמי הניהול וגם לשירות הלקוחות. בכל מקרה לנייד בין חברות לא מומלץ בתדירות של יותר מפעם בשנה (וגם זה בספק גדול).
  • 1.
    כלכלן 30/09/2021 08:48
    הגב לתגובה זו
    מעניין מתי יכנס השכל לאזרחי ישראל ויעברו לקופות זולות וטובות יותר
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.