יוסי אבו
צילום: דניאל בר-און

שותפות ניו-מד אנרג'י אישרו כ-130 מיליון דולר לצורך קידוח 3-A

בנוסף אושר סכום נוסף של 62 מיליון דולר לביצוע תכנון של פיתוח המאגר (FEED-Pre); תחילת קידוח צפויה במחצית הראשונה של 2023
דור עצמון | (2)

שותפות ניו מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 0% העוסקת בחיפושי נפט וגז, ומחזיקה בין היתר כ-45% משדה הגז "לויתן", מדווחת כי השותפות במאגר אפרודיטה, NewMed Energy, Chevron ו-Shell Energy, אישרו תקציב של כ-130 מיליון דולר לצורך קידוח A-3. השותפות הודיעו על התקשרות עם אוניית הקידוח Stena Forth לצורך ביצוע הקידוח.

לפי הודעת החברה, תחילת הקידוח צפויה להתבצע במחצית הראשונה של שנת 2023, ומטרתו לאשש את ההערכות לגבי טיב המאגר והיקפו העומד כיום על 124 BCM. כמו כן מדגישים בחברה כי הקידוח עתיד לשמש כקידוח מפיק לאחר השלמת פיתוח המאגר.

במקביל, ובמסגרת אישור תקציב הקידוח, אישרו השותפות, סכום נוסף של כ-62 מיליון דולר לפי מדדי שער הדולר  בעיקר לביצוע עבודות Pre-FEED של פיתוח המאגר. בחברה מבהירים כי השותפים במאגר אפרודיטה בוחנים בימים אלו חלופות פיתוח, לרבות האפשרות לשלב את פיתוח המאגר עם מתקנים קיימים ו/או תוכניות פיתוח של נכסים סמוכים במצרים.

יוסי אבו, מנכ״ל NewMed Energy: "לצד הפעילות האינטנסיבית להרחבת ההפקה ממאגר לוויתן שמספק את צורכי המשק המקומי והאזורי, אנחנו מקדמים את פיתוח מאגר אפרודיטה, מאגר גדול נוסף, שיסייע לספק את הביקוש העולמי הגובר לגז טבעי".

מאגר אפרודיטה נמצא כ- 170 ק"מ מלימסול, קפריסין. הערכות במאגר עומדות על 124 BCM. חלוקת האחזקות – NewMed Energy 30%, Chevron 35%, Shell Energy 35%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע 19/09/2022 00:38
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עצם הקידוח יעלה את ניו-מד אנרג'י בפחות 10%. במידה ואכן ימצא 124BCM כמו שצופים , תיהיה עליה של עוד כ10%. לניו-מד 30% מאפרודיטה ו 45% מלויתן. בליוויתן כ 600BCM.
  • 1.
    תקראו טוב טוב ותצביעו 18/09/2022 20:18
    הגב לתגובה זו
    תקראו טוב טוב ותצביעו
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".