צילום: יח"צ

IBI: שוק האנרגיה המתחדשת יהנה מהמשבר הגאופוליטי באירופה

עליית מחירי החשמל, מכרזים חדשים וצפי להתמתנות העלאות הריבית יתמכו בסקטור האנרגיה המתחדשת, לעומת מחיר חומרי הגלם שיהוו גורם שלילי; בתחום האנרגיה המסורתית יהנו החברות מעליית מחירי האנרגיה שמשפיעים על מחירי הייצוא

גיא טל | 28/02/2022 20:04 (4)

נושאים בכתבה אור רם אנרגיה מתחדשת מלחמת רוסיה אוקראינה נפט גז

אנליסטית האנרגיות המתחדשות של בית ההשקעות IBI לנה וייסביין פרסמה סקירה על סקטור האנרגיה המסורתית והמתחדשת בעקבות המלחמה שמתרחשת בימים אלו באירופה.

אנרגיה מתחדשת

לדברי וייסביין המלחמה תפסה את סקטור האנרגיה המתחדשת בתקופה לא פשוטה, בה היא מתמודדת עם מחירי ציוד והובלה גבוהים לצד מחירי החשמל שעלו באופן מהותי באירופה וגרמו להתערבות ממשלתית בחלק מהמדינות האירופאיות.

לאחר תקופה של דשדוש, אתמול התרחשה עלייה דרמטית במרבית מניות הסקטור וזאת לאחר שבבורסות העולם נרשמה מגמה דומה ביום שישי האחרון. למלחמה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על הסקטור, בראש ובראשונה עליית מחירי האנרגיה שנראה שתמשיך לאור התלות של אירופה בגז הרוסי, באופן שהפסקה או שיבושים בהספקתו עלולה להזניק את מחירי החשמל. כמובן שעלייה במחירי החשמל הינה חיובית לסקטור, בעיקר לחברות הפועלות באירופה בשווקים משוכללים. מצד שני צריך לזכור שמרבית הממשלות ירצו לשמור על מחירי חשמל סבירים מה שצפוי לגרום להתערבות ולמיסוי יתר של חברות הענף הזוכות לרווחים עודפים כתוצאה מהמצב, כדוגמא ספרד ואיטליה.

לקריאה נוספת:

>> שברון קונה מפיקת דלק מתחדש ב-3 מיליארד דולר ומקפיצה את הסקטור

אי עצמאות אנרגטית של אירופה שמורגשת כיום במלוא העוצמה צפויה להאיץ את הפיתוח של פרוייקטי אנרגיה מתחדשת ותוביל לגידול בהיקפי המכרזים שצפויים בשנה-שנתיים הקרובות. אם עד כה המניע העיקרי להתפתחות המהירה של הסקטור היה צמצום הפליטות, היום למשוואה מתווסף הצורך למזער את התלות ברוסיה.

כמו כן, במצב של מלחמה והאטה במשק ישנה אי וודאות בנוגע לעליית הריבית המתוכננת. לרמת הריביות במשק ישנה השפעה מהותית על סקטור האנרגיה המתחדשת לאור רמות המינוף הגבוהות בהן מאופיינת הפעילות.

לצד ההשפעות החיוביות ישנן כמובן גם השפעות שליליות כגון המשך עלייה במחירי חומרי הגלם אשר עלולה להקפיץ את מחירי הציוד שחוו עליה משמעותית בשנה שחלפה.

בישראל נסחרות כמה מניות מתחום האנרגיה המתחדשת, ביניהן: אקונרג'י 1.93% , אנלייט אנרגיה -3.01% , אנרג'יקס -1.67% , סולאיר -1.39% , דוראל אנרגיה -0.79% , סאנפלאואר 0% , משק אנרגיה 1.58% , פריים אנרג'י -0.14% , נופר אנרג'י -1.13% , סולגרין, אלומיי -1.37% וטראלייט -1.84% .

סקטור הגז והנפט – השפעות מחו"ל ברקע לאווירה חיובית באזור

כאמור, המשבר מבליט את התלות האירופית בגז הרוסי, מה שללא ספק בטווח הבינוני-ארוך יאיץ תהליכי גמילה ממקורות האנרגיה הרוסים באמצעות פיתוח מואץ של אנרגיות מתחדשות ומציאת תחליפים למקורות ההולכה הקיימים. עם זאת, ובהסתכלות על הסקטור המקומי במרבית הנכסים קשה להצביע על השפעה ישירה והעליות בחודשים האחרונים במניות הסקטור מקורן לאו דווקא בעליית מחיר הנפט ובמשבר באירופה אלא יותר בסביבת הביקושים שהתבססה באזור בתקופת הפוסט-קורונה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

כידוע, מרבית השותפויות הישראליות מחזיקות בחשיפה נמוכה מאוד למחירי ה-Spot בחוזים בשוק המקומי אך בחוזי הייצוא למחירי הנפט עשויה להיות השפעה על מחיר הגז הנמכר לשווקי הייצוא. בחוזה של לוויתן מול NEPCO (חברת החשמל הירדנית) מחיר הגז ברמות הברנט הנוכחיות עולה לרמות של מעל ל-7$ ליחידת חום. המגמה הזו של מחירי שוק מקומי יציבים אל מול מחירי ייצוא עולים ברקע לסביבת מחירי הנפט תרמה להערכתנו לפערי הביצועי בין השותפויות השונות בסקטור.

לגבי התמחור, וייסביין סבורה כי המחיר הנוכחי של מניות לוויתן מתמחר במידה מסויימת את הרחבת הפרוייקט ואת הוצאתו לפועל של שלב 1 ב'. סביבת הביקושים החיובית באזורנו תומכת בתיזה זו אבל חשוב להזכיר כי עדיין קיימת אי וודאות סביב מספר נושאים ועד שאלו יתבהרו קשה לתמחר בצורה מהימנה את שווי הפוטנציאל העתידי הטמון במאגר: בין הנושאים אותם מזכירה האנליסטית שגורמים לאי וודאות נמצאים: ההתכנות להתבססות ארוכת הטווח של של ביקושים ממצריים ברמות הגבוהות אותם אנו חווים כיום, מתווה הפיתוח של השלב השני של הפרוייקט והעלויות שלו, קבועי הזמן לפיתוח שישפיעו המידת ניכרת על מועד קבלת התזרים העתידי שהשוק החל לתמחר.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
פספספת את קבוצת דלק. חרטטן בפוזיציה (ל"ת)
דני 28/02/2022 21:25
הגב לתגובה זו
3.
חרטטרנים חסרי מנוח לכו חפשו מי שישמע לכם (ל"ת)
סיפורי פוגי 28/02/2022 20:44
הגב לתגובה זו
2.
מייק1 28/02/2022 20:33
הגב לתגובה זו
אפסיד לניתוח דלק קבוצה בעלת השליטה בליוויתן דרך דלק קידוחים ומספר שדות נפט בעולם באמצעות איתקה.
1.
הוא ממליץ להקטין חשיפה לרציו חחחח (ל"ת)
רציו 28/02/2022 20:22
הגב לתגובה זו

הראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל | 18/10/2025 14:10

נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

להמשך הכתבה לחץ כאן

הראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הראל שליסל | 18/10/2025 14:10

נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

להמשך הכתבה לחץ כאן