Bizportal בדק: קרנות הנאמנות שהשיגו ב-2008 את התשואה הגבוהה ביותר
שנת 2008 תיזכר כשנה הקשה ביותר בשוק ההון, מאז הושקו המדדים המובילים בבורסה בת"א. מסיכום שנתי של ביצועי קרנות הנאמנות עולה כי
מדד הנדל"ן צנח בשיעור של כ-75.7%, בעוד מדד ת"א 75 רשם ירידה של כ-58% אבל היו גם נקודות אור למשקיעים - קרנות הנאמנות השקליות לטווח ארוך שהניבו תשואה ממוצעת של כ-13.6%.
מבדיקת Bizportal עולה כי מבין הקרנות השקליות, המנהלות נכסים ב-10 מיליון שקלים ומעלה, מובילה בתשואות פיא שקלית ארוכה של הראל פיא, עם תשואה שנתית של 16.3%, אחריה אקסלנס שחר המנוהלת על-ידי אקסלנס נשואה עם תשואה של 14.55% ומגדל דקלה שקלים ארוכה, המנוהלת על ידי מגדל, עם תשואה של 14.41%.
"התשואה הגבוהה של הקרן הושגה בעיקרה ברבעון האחרון, עם ירידת תשואת השחרים מרמה של 6.7% לרמה של 5.5%", מציין סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיא. לדבריו, בחודש דצמבר גייסה הקרן כ-30 מיליארד שקלים.
בבקוב מציין כי בשבועיים האחרונים נמצאת הקרן בתהליך איטי של קיצור המח"מ מ-10 שנים ל-8 שנים, ואולי אף מתחת לכך. להערכתו, בשנה הבאה תניב הקרן תשואה שבין 5% ל-6%, שתיגזר מהתשואה הפנימית של השחרים, שכן רווחי ההון כבר מוצו. עוד הוא מציין, כי "הקרן מתאימה לאמיצים שבחבורה בשל המח"מ הארוך שלה".
עוד עולה מבדיקת Bizportal כי הקרן שהשיגה השנה את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2008 היא תטא ניהול חוזים ואופציות, שהשיגה תשואה שנתית של 42.5%. יש לציין כי מדובר בקרן ממונפת בסיכון גבוה, שבחודש דצמבר רשמה תשואה שלילית של 14.3%.
בצד הקרנות הגרועות של השנה עומדות כמובן קרנות הלונג האגרסיביות ואלו שהשקיעו במדד הנדל"ן:
סיכום דצמבר בקרנות
הענפים שבלטו בדצמבר עם תשואה חיובית בתעשיית קרנות הנאמנות היו קרנות האירו, עם תשואה של כ-8%, הקרנות השקליות עם תשואה של כ-7.3%וקרנות המשקיעות בשווקים מתעוררים עם תשואה של כ-5.55%.
הקרן הטובה ביותר בדצמבר הייתה מגדל הודו, שהכתה את המדד עם תשואה של 12.68% ואחריה מגדל דיקלה סין עם תשואה של 12.57%. פיא קלית ארוכה הגיעה בדצמבר למקום השלישי עם תשואה של 9.27%.
* עזר להבאת הנתונים לכתבה, הכלכלן הראשי של חברת קו מנחה, המחזיקה את אתר Bizportal, אייל יאיר.
* כל הנתונים בכתבה נכונים ליום ה-28 בדצמבר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
