איך תיראה העבודה שלך בעוד 5 שנים – והאם תהיה מוכן אליה?
העולם משתנה – וגם שוק העבודה. לפי דו"ח "עתיד העבודה 2025" שפרסם הפורום הכלכלי העולמי בינואר השנה והתעדכן לפני מספר ימים, 170 מיליון משרות חדשות ייווצרו עד סוף העשור הנוכחי. במקביל, 92 מיליון משרות ייעלמו – כך שהמאזן נטו עומד על תוספת של 78 מיליון מקומות עבודה. המשרות שייעלמו הן שונות מאוד מאלו שיווצרו. מי שלא יידע להסתגל לעולם החדש ולמהפכת ה-AI – יישאר מאחור. יהיו מקצועות שייעלמו, יהיו מקצועות חדשים שיפרחו. מילת המפתח היא גמישות. זה גם מה שהמעסיקים יחפשו - אנשים גמישים שיודעים ללמוד תוך כדי תנועה. זה הזמן להשקיע בתכונות האלו, ברוכים הבאים לעולם המשתנה.
מהפכת התעסוקה בעקבות מהפכת ה-AI
שוק העבודה הגלובלי נכנס לעשור של טרנספורמציה עמוקה. על פי הפורום הכלכלי העולמי מאחורי השינויים בשוק העבודה עומדים כוחות עצומים כמו האצה טכנולוגית, המעבר לכלכלה ירוקה, משבר האקלים, ושינויים דמוגרפיים – כל אלה יוצרים שוק חדש, שבו כללי המשחק משתנים. ההפתעה הגדולה היא דווקא בתחום החקלאות - יהיה ביקוש ענק למשרות בתחום. למה? הנה הסיבה
באופן מפתיע, דווקא תפקידים מסורתיים כמו חקלאות חוזרים לקדמת הבמה. הדרישה למזון איכותי, התאמות לשינויי האקלים וצמצום פליטות פחמן מביאים לגל חדש של תעסוקה חקלאית, שצפויה לצמוח בעשרות מיליוני עובדים בעשור הקרוב (כ-34 מיליון ב-5 שנים, מעל 55 מיליון ב-10 שנים). גם תחום השליחויות והלוגיסטיקה חווה עלייה, בעיקר בשל הביקוש האדיר לשירותים דיגיטליים ומהירים.
מפתחים, אנשי בנייה, מטפלים סיעודיים, עובדים סוציאליים ויועצים רגשיים הם רק חלק מהמשרות שנמצאות בצמיחה. הסיבות לכך מגוונות – מהאצת הדיגיטציה ועד להזדקנות האוכלוסייה במדינות רבות. מנגד, תפקידים שגרתיים כמו פקידות, שירות לקוחות טלפוני, קלדנות או ניתוח מידע פשוט – נעלמים במהירות תחת איום האוטומציה. מערכות מבוססות AI הופכות משימות רבות למהירות, מדויקות וחסכוניות יותר – והן עושות זאת ללא הפסקות קפה או ימי מחלה. גם תחום ראיית החשבון ועורכי הדין נמצא במגננה.
- מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח הפורום הכלכלי קובע שעד 2030, כ־40% מהמיומנויות שיידרשו בשוק העבודה יהיו שונות לגמרי מאלה שנדרשות כיום. העובדים של העתיד יזדקקו לא רק לידע טכני – אלא לשילוב מדויק בין שליטה דיגיטלית לבין תכונות כמו גמישות, יצירתיות ויכולת למידה.
בין הכישורים הבולטים שתצטרכו יהיו שליטה בבינה מלאכותית וביג דאטה, אוריינות דיגיטלית, סייבר, אבל גם יצירתיות, חשיבה אנליטית, גמישות מנטלית, השפעה חברתית וכאמור יכולת למידה עצמית. מדובר לא רק על הסתגלות – אלא על עיצוב מחודש של תפקיד העובד: פחות ביצוע, יותר הובלה. פחות שגרה, יותר פתרון בעיות. אתם בעצם תהיו סוג של מובילים כשהעובדים שלכם יהיו "סוכני AI".
הבשורה החיובית היא שמעסיקים – וגם ממשלות – מבינים את גודל השעה. השקעות הולכות וגדלות בתוכניות הסבת מקצוע, השלמת מיומנויות, ולמידה מתמשכת הפכו ליעד אסטרטגי. במקביל, שיתופי פעולה בין אקדמיה, תעשייה ומגזר ציבורי מבקשים לצמצם את הפער בין מערכת החינוך לבין צרכי השוק. אנחנו בתחילתה של המהפכה כשבקרוב יווצרו משרות ותפקידים חדשים. יהיעה מעניין, אבל לרבים גם יהיה מפחיד. אנשים שלא רגילים לשינויים, שיש להם קשיי הסתגלות שהם מקובעים בתפיסה, יתקשו לעשות את השינויים האלו. אנשים גמישים יהיו בראש. במילים אחרות, כדאי לכם יותר אפילו מאשר להשקיע בתפקיד חדש, להשקיע ביכולות ובמיומניות שלכם - תלמדו להיות גמישים, תלמדו לא לפחד משינויים, תלמדו באופן עצמאי. זה מה ששוק העבודה החדש דורש מכם.
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים...
הפורום הכלכלי העולמי: 22% מהמשרות ישתנו ב-5 שנים
הדו"ח של הפורום הכללכי העולמי מבוסס על סקר של למעלה מ-1,000 מעסיקים גדולים המייצגים 14 מיליון עובדים ב-55 כלכלות ו-22 תעשיות. הדוח בוחן את השפעתן של חמש מגמות מרכזיות: התקדמות טכנולוגית, המעבר לכלכלה ירוקה, שינויים דמוגרפיים, התפצלות גיאו-כלכלית ואי-ודאות כלכלית. 22% מהמשרות צפויות להשתנות לחלוטין עד 2030, אבל שיעור גבוה הרבה יותר של משרות ישתנה חלקית.\
מהדוח עולה כי מעסיקים מאוד חוששים מפער המיומנויות: 63% מהמעסיקים רואים בפער המיומנויות את המכשול העיקרי לשינוי עסקי, כאשר כמעט 40% מהמיומנויות המרכזיות בשוק העבודה צפויות להשתנות עד 2030. קרוב ל-60% מהעובדים יצטרכו על פי הסקר הכשרה חדשה כדי להתאים את עצמם לעבודה כאשר חלק מהם לא יצליח לעשות זאת ויהיה בסכנת פיטורים - מדובר על 120 מיליון עובדים.
תפקידים מבוקשים - משרות טכנולוגיות: תפקידים כמו מומחי בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה, מומחי ביג דאטה, ומהנדסי פינטק צפויים לצמוח במהירות, כאשר 86% מהמעסיקים צופים כי טכנולוגיות AI ועיבוד מידע ישפיעו על עסקיהם. גם מומחי אבטחת סייבר ומפתחי תוכנה מופיעים ברשימה, עם ביקוש המונע מהרחבת הגישה הדיגיטלית.
גם משרות טיפול ובריאות יהיו מבוקשות על רקע הזדקנות האוכלוסייה. תפקידים כמו אחיות, עובדים סוציאליים, ויועצים טיפוליים צפויים לראות צמיחה משמעותית. הדו"ח מציין כי מגמות דמוגרפיות, במיוחד הזדקנות אוכלוסיות בעלות הכנסה גבוהה, מגבירות את הביקוש.
חוץ מזה, המעבר לכלכלה ירוקה מעלה את הביקוש למהנדסי אנרגיה מתחדשת, מהנדסי סביבה, ומומחי כלי רכב חשמליים ואוטונומיים, כאשר 47% מהמעסיקים צופים כי התאמות לשינויי אקלים ישפיעו על עסקיהם.
גם תפקידים כמו נהגי משלוחים, עובדי בניין, ומוכרים בחנויות צפויים לצמוח במספרים מוחלטים גבוהים, המונעים על ידי עליית המסחר המקוון וצרכים תשתיתיים.
משרות נעלמות
תפקידים פקידותיים יהיו בסכנה - קופאים, פקידי דואר, מזכירים ניהוליים, ופקידי הזנת נתונים נמצאים בראש רשימת המקצועות המתכווצים, כאשר טכנולוגיות כמו AI וביג דאטה מחליפות משימות שגרתיות. גם תפקידי ניהול מסורתיים כמו חשבים ומבקרי חשבונות ומנהלי משאבים צפויים לראות ירידה בביקוש, שכן תוכנות אוטומטיות לניהול משימות הופכות לנפוצות.
תפקידים כמו מפעילי מכונות ידניות צפויים להצטמצם בשל התקדמות ברובוטיקה ואוטומציה.
הדו"ח מדגיש כי אוטומציה תפחית את חלקן של משימות המוטלות על בני אדם ב-15% עד 2030, כאשר 82% מהשינוי נובע מאוטומציה ו-19% משיתוף פעולה בין מכונות לבני אדם. עם זאת, עלייה בפרודוקטיביות של מכונות ובני אדם כאחד צפויה למנוע מצב של "חוסר במשימות" לעובדים.
מחשבון קרדיט ביזפורטלבכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
מה המשמעות של השינוי במדרגות המס על השכר שלכם? בואו לבדוק אם תרוויחו מהשינוי של האוצר
התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו. ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש. כלומר, דווקא שכירים
שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:
שכר עד 16,150 שקל - אין שינוי בהכנסות
16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש
17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש
17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש
18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש
18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש
19,000 שקל - תוספת של 313 שקל
19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל
22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש
23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש
23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש
24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש
24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש
25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש
25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש
בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר.
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
