קרפור
צילום: צילום קרפור

קרפור מפטרת מעל 230 עובדים: מה עומד מאחורי המהלך?

למרות שיפור בתוצאות הרשת, קרפור נוקטת בפיטורים נרחבים של עובדים ותיקים. מה הוביל לצעד?
אביחי טדסה |

רשת קרפור, המעסיקה 4,000 עובדים בישראל, הודיעה על כוונתה לפטר 230 עובדים, רבים מהם עובדי מגה הוותיקים, בהם גם עובדים בגיל הפנסיה, שעלותם לחברה גבוהה יותר בגלל הסכמי השכר הישנים שנחתמו עוד בתקופה שהרשת הייתה בבעלות חברת העובדים של ההסתדרות. ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שאייל אלי, יו"ר ועד העובדים לשעבר, מונה לסמנכ"ל משאבי אנוש בחברה. צעד זה, כך נראה, הסיר את ההגנה שהעניק לעובדים לאורך שנים ואיפשר את הוצאת המהלך לפועל.

במסגרת גל הפיטורים, שנועד לטענת קרפור לשפר את השירות ללקוחות ולבצע התאמות מקצועיות, רבים מהעובדים המפוטרים הם ותיקים, כולל מבוגרים בגיל הפנסיה. צעד זה מעורר ביקורת בקרב גורמים שונים בשל האופן שבו הוא עשוי לפגוע באוכלוסיות פגיעות. 

צביקה שווימר, מנכ

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה

אייל אלי עבר לצד השני 

אייל אלי, שכיהן במשך שנים כיו"ר ועד עובדי מגה, שהפכה לפני כשנתיים לרשת קרפור, הודיע על מעברו להנהלת החברה. אלי התפטר מתפקידו כיו"ר ועד העובדים ומונה לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש של קרפור.

המעבר של אלי לתפקידי ההנהלה מהווה צעד חריג, במיוחד לאור תפקידו הקודם כמייצג העובדים במאבקים לשמירת זכויותיהם. כעת, הוא יפעל כחלק מהנהלת החברה, תפקיד שכולל יישום מהלכי התייעלות כמו קיצוצי שכר או סגירת סניפים.

אלי החל את דרכו המקצועית במגה כמנהל מחלקת ירקות, ונבחר לראשונה לכהן כיו"ר ועד העובדים בשנת 2005. בתקופת כהונתו, התמודד עם משברים משמעותיים, כולל פיטורי עובדים נרחבים שנגרמו בעקבות קשיים כלכליים של מגה. במהלך מכירת הרשת לנחום ביתן ב-2016, פעל אלי לשמר את זכויות העובדים בהסכם קיבוצי.

 

השיפור של קרפור ברבעון השלישי

למרות המהלך הקשה, תוצאותיה הכספיות של קרפור מצביעות על שיפור משמעותי ברבעון השלישי. הרשת עברה לרווח נקי של 817 אלף שקל, לעומת הפסד של 22.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. מכירותיה צמחו ב-7.2% והסתכמו ב-890 מיליון שקל, והחברה רשמה שיפור משמעותי ברווח הגולמי והתפעולי. שיפור זה הושג בזכות הסבת סניפי מגה ל"קרפור", עליות מחירים, ושיפור בתנאי הסחר עם ספקים. גם המכירות בחנויות זהות ברבעון גדלו בשיעור של כ-6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשיחה שערכנו עם צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה (בעלת השליטה בקרפור) לאחר דוחות הרבעון השלישי, ציין שווימר כי הוא מאמין שקרפור תגיע להכנסות של מיליארד שקל. "החברה תגיע להכנסות של מיליארד שקל, לא יודע ולא חושב שברבעון הרביעי. מקווה שעד הרבעון הראשון של 2025 נגיע לקצב הזה". 

רבעון רביעי יהיה רבעון חזק בגלל החגים, נראה צמיחה בקרפור לעומת רבעון שלישי, זה יהיה כבר קרוב למיליארד שקל?

"קרפור גדלה בסדר גודל של כ-7% לעומת רבעון מקביל. יש לנו חנויות בהסבה. אנחנו בחלק האחרון של ההסבה. התוצאות ברבעון הרביעי יהיו חזקות מהשלישי. תזרים המזומנים ברבעון הנוכחי מעיד על חוזקה של החברה, סדר גודל של 120 מיליון שקל, גם ה-EBITDA מצויין. אנחנו רואים פעילות מאוד חזקה שצומחת".

ברבעון השלישי קרפור מכרה ב-890 מיליון שקל, מתוכם 710 מיליון שקל בסניפים מוסבים לקרפור (תהליך ההסבה ארך מעל שנתיים - מיינות ביתן-מגה לקרפור). ככל שההסבה מושלמת כך נוצר שיפור במכירות למ"ר וגידול ברווחיות. בעבר הסבת חנויות לקרפור היתה בעלות מאוד גבוהה, אבל בשנה האחרונה קרפור מסבה את הסניפים בעלות נמוכה והיעילות הזו מתבטאת בחיסכון בהוצאות וגם מזרזת את השיפור במכירות וברווחים בזכות הסבות מהירות. 

היקף של 710 מיליון שקל מתוך 890 מיליון של סניפים שהוסבו - ברבעון הרביעי תגיעו למכירות של מעל 90% בסניפים שהוסבו? והאם יעד של מיליארד שקל יהיה ברבעון רביעי או בתחילת 2025?

"כן. ברבעון הרביעי נגיע למעל 90% במכירות מסניפי קרפור. החברה תגיע להכנסות של מיליארד שקל, לא יודע ולא חושב שברבעון הרביעי. מקווה שעד הרבעון הראשון של 2025 נגיע לקצב הזה". 

שווימר לא אומר מפורשות, אבל הוא מכוון למכירות של 4.5 מיליארד שקל או לסביבה הזו. בקצב המכירות והרווחים של השנה הבאה ובהינתן החוב שירד דרמטית בזכות יצירת המזומנים, קרפור כבר עשויה להיות שנה הבאה בשלה להנפקה או פיצול-ספין אוף. 

דובר בעבר על לפצל את קרפור מאלקטרה צריכה או להנפיק אותה, מה אתם מתכננים?

"עמדנו בכל המשימות שהצבנו בעבר, כולל מעבר לרווחיות, נמשיך לראות תוצאות טובות. אנחנו מסתכלים ובוחנים כל הזמן, חלק מהאופציות שלנו על השולחן הם להנפיק אותה. יש הרבה שיפור ועשייה בקרפור ויש מנועי צמיחה נוספים ואנחנו ממשיכים לפתח את החברה. לא החלטנו לגבי הנפקה, אבל ככל שנשביח את החברה זה חלק מהאפשרויות שלנו".

איך אתם מתמודדים עם המחסור בעובדים בענף?

"כחברה גדולה וכחלק מקבוצת אלקו, אנחנו יודעים לנייד את העובדים. העובדים הם חלק מאיתנו וחלק מההצלחה שלנו. אין לנו מחסור של עובדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.