קרפור
צילום: צילום קרפור

קרפור מפטרת מעל 230 עובדים: מה עומד מאחורי המהלך?

למרות שיפור בתוצאות הרשת, קרפור נוקטת בפיטורים נרחבים של עובדים ותיקים. מה הוביל לצעד?
אביחי טדסה |

רשת קרפור, המעסיקה 4,000 עובדים בישראל, הודיעה על כוונתה לפטר 230 עובדים, רבים מהם עובדי מגה הוותיקים, בהם גם עובדים בגיל הפנסיה, שעלותם לחברה גבוהה יותר בגלל הסכמי השכר הישנים שנחתמו עוד בתקופה שהרשת הייתה בבעלות חברת העובדים של ההסתדרות. ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שאייל אלי, יו"ר ועד העובדים לשעבר, מונה לסמנכ"ל משאבי אנוש בחברה. צעד זה, כך נראה, הסיר את ההגנה שהעניק לעובדים לאורך שנים ואיפשר את הוצאת המהלך לפועל.

במסגרת גל הפיטורים, שנועד לטענת קרפור לשפר את השירות ללקוחות ולבצע התאמות מקצועיות, רבים מהעובדים המפוטרים הם ותיקים, כולל מבוגרים בגיל הפנסיה. צעד זה מעורר ביקורת בקרב גורמים שונים בשל האופן שבו הוא עשוי לפגוע באוכלוסיות פגיעות. 

צביקה שווימר, מנכ

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה

אייל אלי עבר לצד השני 

אייל אלי, שכיהן במשך שנים כיו"ר ועד עובדי מגה, שהפכה לפני כשנתיים לרשת קרפור, הודיע על מעברו להנהלת החברה. אלי התפטר מתפקידו כיו"ר ועד העובדים ומונה לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש של קרפור.

המעבר של אלי לתפקידי ההנהלה מהווה צעד חריג, במיוחד לאור תפקידו הקודם כמייצג העובדים במאבקים לשמירת זכויותיהם. כעת, הוא יפעל כחלק מהנהלת החברה, תפקיד שכולל יישום מהלכי התייעלות כמו קיצוצי שכר או סגירת סניפים.

אלי החל את דרכו המקצועית במגה כמנהל מחלקת ירקות, ונבחר לראשונה לכהן כיו"ר ועד העובדים בשנת 2005. בתקופת כהונתו, התמודד עם משברים משמעותיים, כולל פיטורי עובדים נרחבים שנגרמו בעקבות קשיים כלכליים של מגה. במהלך מכירת הרשת לנחום ביתן ב-2016, פעל אלי לשמר את זכויות העובדים בהסכם קיבוצי.

 

השיפור של קרפור ברבעון השלישי

למרות המהלך הקשה, תוצאותיה הכספיות של קרפור מצביעות על שיפור משמעותי ברבעון השלישי. הרשת עברה לרווח נקי של 817 אלף שקל, לעומת הפסד של 22.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. מכירותיה צמחו ב-7.2% והסתכמו ב-890 מיליון שקל, והחברה רשמה שיפור משמעותי ברווח הגולמי והתפעולי. שיפור זה הושג בזכות הסבת סניפי מגה ל"קרפור", עליות מחירים, ושיפור בתנאי הסחר עם ספקים. גם המכירות בחנויות זהות ברבעון גדלו בשיעור של כ-6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשיחה שערכנו עם צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה (בעלת השליטה בקרפור) לאחר דוחות הרבעון השלישי, ציין שווימר כי הוא מאמין שקרפור תגיע להכנסות של מיליארד שקל. "החברה תגיע להכנסות של מיליארד שקל, לא יודע ולא חושב שברבעון הרביעי. מקווה שעד הרבעון הראשון של 2025 נגיע לקצב הזה". 

רבעון רביעי יהיה רבעון חזק בגלל החגים, נראה צמיחה בקרפור לעומת רבעון שלישי, זה יהיה כבר קרוב למיליארד שקל?

"קרפור גדלה בסדר גודל של כ-7% לעומת רבעון מקביל. יש לנו חנויות בהסבה. אנחנו בחלק האחרון של ההסבה. התוצאות ברבעון הרביעי יהיו חזקות מהשלישי. תזרים המזומנים ברבעון הנוכחי מעיד על חוזקה של החברה, סדר גודל של 120 מיליון שקל, גם ה-EBITDA מצויין. אנחנו רואים פעילות מאוד חזקה שצומחת".

ברבעון השלישי קרפור מכרה ב-890 מיליון שקל, מתוכם 710 מיליון שקל בסניפים מוסבים לקרפור (תהליך ההסבה ארך מעל שנתיים - מיינות ביתן-מגה לקרפור). ככל שההסבה מושלמת כך נוצר שיפור במכירות למ"ר וגידול ברווחיות. בעבר הסבת חנויות לקרפור היתה בעלות מאוד גבוהה, אבל בשנה האחרונה קרפור מסבה את הסניפים בעלות נמוכה והיעילות הזו מתבטאת בחיסכון בהוצאות וגם מזרזת את השיפור במכירות וברווחים בזכות הסבות מהירות. 

היקף של 710 מיליון שקל מתוך 890 מיליון של סניפים שהוסבו - ברבעון הרביעי תגיעו למכירות של מעל 90% בסניפים שהוסבו? והאם יעד של מיליארד שקל יהיה ברבעון רביעי או בתחילת 2025?

"כן. ברבעון הרביעי נגיע למעל 90% במכירות מסניפי קרפור. החברה תגיע להכנסות של מיליארד שקל, לא יודע ולא חושב שברבעון הרביעי. מקווה שעד הרבעון הראשון של 2025 נגיע לקצב הזה". 

שווימר לא אומר מפורשות, אבל הוא מכוון למכירות של 4.5 מיליארד שקל או לסביבה הזו. בקצב המכירות והרווחים של השנה הבאה ובהינתן החוב שירד דרמטית בזכות יצירת המזומנים, קרפור כבר עשויה להיות שנה הבאה בשלה להנפקה או פיצול-ספין אוף. 

דובר בעבר על לפצל את קרפור מאלקטרה צריכה או להנפיק אותה, מה אתם מתכננים?

"עמדנו בכל המשימות שהצבנו בעבר, כולל מעבר לרווחיות, נמשיך לראות תוצאות טובות. אנחנו מסתכלים ובוחנים כל הזמן, חלק מהאופציות שלנו על השולחן הם להנפיק אותה. יש הרבה שיפור ועשייה בקרפור ויש מנועי צמיחה נוספים ואנחנו ממשיכים לפתח את החברה. לא החלטנו לגבי הנפקה, אבל ככל שנשביח את החברה זה חלק מהאפשרויות שלנו".

איך אתם מתמודדים עם המחסור בעובדים בענף?

"כחברה גדולה וכחלק מקבוצת אלקו, אנחנו יודעים לנייד את העובדים. העובדים הם חלק מאיתנו וחלק מההצלחה שלנו. אין לנו מחסור של עובדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור מוסיפה 4% בעוד שאר חברות הביטוח יורדות עד 2% - מגמה מעורבת בבורסה

המדדים עולים במתינות ומתקנים נעילה שלילית אתמול שהגיעה ברקע נאום נתניהו; מעבר לים מצפים להורדת ריבית כשאצלינו התקווה להקלה מוניטרית בהחלטה הקרובה - נגוזה   

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתנהלים במגמה חיובית מתונה, ת"א 35 עולה 0.2%, ת"א 90 עולה בשיעור דומה 0.2%.

במבט על הסקטורים - ת"א בנקים מוסיף 0.4%, ומדד הביטוח יורד 0.9%. מדד הנדל"ן עולה 0.1% מדד הנפט והגז עולה 0.6%.


ניומד ניו-מד אנרג יהש 1.2%   מטפסת היום וממשיכה את המומנטום החיובי שלה אותו הציתה-מחדש ועידת התשתיות של ביזפורטל. בכנס שנערך ביום שני האחרון במתחם הבורסה נאם מנכ"ל החברה יוסי אבו ואמר: "הפוטנציאל בכל אחד מהקידוחים בבולגריה הוא כמו התגליות בארץ ושם המחיר הוא 12 דולר לא 5 דולר כמו כאן"; התפוקה מלווייתן תגדל מ-12 ל-15 BCM כבר בתחילת 2026 עם מבט להרחבה של המאגר. במקביל בניו-מד נערכים לקידוחי ענק בבולגריה, לפיתוח אפרודיטה בקפריסין ולכניסה לרישיון חדש בישראל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?  

 

אחרי זינוק אדיר במניות הביטחוניות בשוק המקומי, הבורסה בתל אביב משיקה סוף סוף מדד ייעודי לענף "באיחור אופנתי". בשנתיים האחרונות הפכו מניות הביטחוניות למוקד משיכה עיקרי בשוק ההון הישראלי, עם תשואות חלומיות אפילו לחברות הטכנולוגיה: ארית תעשיות זינקה ביותר מ-2000%, אימקו בכ-740%, נקסט ויז'ן בכ-575%, סולרום  בכ-480% ומר ב-365%. גם החברה הגדולה ביותר, אלביט מערכות, זינקה בלא פחות מ -125% בתקופה הזו, והגיעה לשווי שוק של 76 מיליארד שקל, השלישית בגודלה בבורסה - באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות


אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).