קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס
צילום: יוני רייף
דוחות

הולמס פלייס: מספר שיא של מנויים העלו ההכנסות ל-135 מיליון שקל

החברה רשמה 192 אלף מנויים, גידול של 14 אלף לעומת אשתקד, וגם הרווחים עלו. הרווח הגולמי רשם עלייה של 9% ל-29 מיליון שקל, הרווח הנקי - 12.3 מיליון שקל 
איציק יצחקי |

ההכנסות של הולמס פלייס הולמס פלייס 0.66% ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-135 מיליון שקל, בהשוואה ל-126 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד –  עלייה של כ-7.5%. לפי הדוחות, ניתן לראות כי ההכנסות במגזר הולמס עמדו על כ- 97.9 מיליון שקל ובמגזר אייקון על כ- 38.3 מיליון שקל. עליה של כ-5.8%  ו-12.1% בהתאמה, לעומת אשתקד.

זינוק ברווחים

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ-29.3 מיליון שקל - עלייה של 9% בהשוואה לנתוני הרבעון המקביל בשנת 2023, שהסתכמו בכ-26.9 מיליון שקל. שיעור הרווחיות הגולמית עומד על 21.68%. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 15 מיליון שקל (בארבעת הרבעונים האחרונים הכריזה על דיבדינדים בהיקף מצרפי של 58 מיליון שקל).

הרווח התפעולי לרבעון השני של שנת 2024, הסתכם בכ-16.9 מיליון שקל המייצג עליה של כ- 19.3% לעומת 14.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה ושיעור הרווחיות התפעולית עומד על 12.5%, לעומת 11.3% בתקופה המקבילה. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.3 מיליון שקל בהשוואה לכ- 11.3 מיליון שקל ברבעון השני של לשנת 2023, צמיחה של כ-17.4%.

ה-EBITDA הסתכם בכ-24.6 מיליון שקל לעומת כ-21 מיליון שקל אשתקד - צמיחה של כ-17% מרבעון לרבעון. החברה נמצאת ברמת מינוף נמוכה, יחס החוב ל- EBITDA עומד על כ- 0.75 נכון לתאריך הדוח.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרבעון השני של לשנת 2024, הסתכם בכ-19.8 מיליון שקל לעומת כ-17.4 מיליון שקל אשתקד - גידול של 13.7%. הרווח הנקי התזרימי לרבעון השני של לשנת 2024, הסתכם בכ-12.3 מיליון שקל בהשוואה לכ- 14.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה לשנת 2023, כזכור, נתון זה מייצג את ה- EBITDA בניכוי תשלומי מיסים על הכנסה, הוצאות מימון והשקעות בקיים ששולמו במזומן בעיקר מהשקעות במועדונים הוותיקים של החברה לרווחת המנויים.

מה קרה למספר המנויים?

הולמס פלייס רשמה שיא של כ-192 אלף מנויים לעומת 178 אלף אשתקד, וגידול של כ-10% בהכנסה ממוצעת למנוי בהשוואה לתקופה המקבילה.

קרן שתוי, מנכ״לית הולמס פלייס: "הולמס פלייס ממשיכה שנה חזקה עם רבעון שיא נוסף, על רקע התחזקות מגמת הצמיחה, המשך פתיחת מועדנים חדשים והשבחת חווית הלקוחות. נתונים אלו הן פועל יוצא של חוזק הקבוצה, מימוש האסטרטגיה וזיהוי נכון של מגמות בשוק. 

"התחזקות הקבוצה באה לידי ביטוי בעלייה במספר המנויים לשיא חדש, גידול של כ-10% בהכנסה הממוצעת ממנוי, המשך צמיחה בשרותים נוספים כגון פיאלטיס מכשירים ובעיקר בתוצאות הטובות שאנו מציגים היום. 

"בשלהי הרבעון השני של 2024, פתחנו את מועדון פמילי אשדוד שהגיע לתפוסה מלאה בפרק הזמן המהיר ביותר שידעה הקבוצה אי פעם. בנוסף, עד סוף השנה אנו עתידים לפתוח את מועדון פמילי חדרה ועוד 3-5 מועדוני אייקון. הקבוצה ממשיכה לפעול לאיתור מיקומים נוספים ולפתיחת מועדונים חדשים ולהגדיל את מספר מועדוני פילאטיס המכשירים בתוך מועדני הקבוצה וצופים המשך גידול גם בתחום זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הקבוצה השקיעה מתחילת השנה כ-15 מיליון שקל בשיפור חווית הלקוחות  במועדונים הקיימים, מתוך מטרה לשפר את חווית הלקוח ולשמור על מותג ״הולמס פלייס״ כמותג הפרימיום המוביל בישראל, ולחזק את הבידול של החברה מול המתחרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.