אלי דמרי
צילום: אתר החברה
ניתוח

החברה הביטחונית הקטנה שרשמה קפיצה מרשימה בצבר ההזמנות

עשות אשקלון נמצאת בתנופה וניתן לראות את זה בצבר ההזמנות שלה - בסוף 2023 עמד צבר ההזמנות של החברה על כ-854 מיליון שקל, לעומת כ-707 מיליון שקל בסוף 2022; מתחילת השנה דיווחה עשות על הזמנות נוספות בהיקף מצטבר של כ-150 מיליון שקל
קובי ישעיהו | (2)

סקטור התעשיות הביטחוניות נהנה מרוח גבית חזקה על רקע מלחמת חרבות ברזל, המלחמה באוקראינה ובכלל, הסלמה במזרח התיכון ומוקדי עימות שונים בעולם. החברות הביטחוניות, לכן, צפויות להנות ככל הנראה מרוח גבית חזקה בדמות גידול מתמשך ודרמטי בהזמנות הרבה שנים קדימה.  בארץ יש מספר חברות ציבוריות הפועלות בתחום, הבולטת שבהן היא אלביט מערכות.

אחת החברות הפחות מוכרות היא עשות אשקלון הנמצאת בשליטת קרן פימי של ישי דוידי. עשות 2.49%   עוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין ומוצרים ממתכת כבדה. את שנת 2023 סיימה עשות עם הכנסות של כ-327 מיליון שקל, עלייה של כ-4% לעומת 2022. בשורה התחתונה היא רשמה רווח נקי של כ-32 מיליון שקל לעומת רווח של כ-17 מיליון שקל ב-2022.  דוידי מכהן כיו"ר החברה ואלי דמרי מכהן בתפקיד המנכ"ל.

מה הביא לעלייה החדה ברווח? עלייה של כ-10 מיליון שקל ברווח הגולמי כתוצאה מהגידול במכירות והעובדה שבשנת 2022 החברה רשמה הוצאה חד פעמית של כ-13 מיליון שקל. ללא הגורם החד פעמי החברה הייתה רושמת עלייה הרבה יותר מתונה ברווחים. 

עם זאת, כמו בכל הסקטור, החברה נמצאת בתנופה וניתן לראות את זה בצבר ההזמנות שלה. בסוף 2023 עמד צבר ההזמנות של החברה על כ-854 מיליון שקל, לעומת כ-707 מיליון שקל בסוף 2022. עם זאת, ההיקף הכספי המצטבר של צבר ההזמנות וסך ההזמנות הצפויות אשר להערכת החברה יש סבירות גבוהה כי תהפוכנה למחייבות עמד בסוף השנה על כ-1.4 מיליארד שקל וכיום הוא מגיע לכ-1.6 מיליארד שקל. ההזמנות הצפויות של עשות נפרסות על פני תקופה של עד 12 שנים.

מתחילת השנה דיווחה עשות על הזמנות נוספות בהיקף מצטבר של כ-150 מיליון שקל, חלקן בארץ ממשרד הביטחון וחלקן מלקוחות בארה"ב. 

אם הרווח המייצג של החברה עומד על כ-10% מההכנסות (התייעלות יכולה אולי להביא את הרווח לרמה קצת יותר גבוהה של 12%-15% מההכנסות), אז תוספת שנתית של 15%-20% בהכנסות בעקבות הגידול המשמעותי בהזמנות יכולה להביא את עשות בעוד 5-10 שנים להכפלה של הרווח.  

בעשות ציינו בדוחות כי "החברה החלה וממשיכה להיערך לגידול הצפוי בהיקף הפעילות. כמו כן, בכוונת החברה להמשיך להשקיע סכומים משמעותיים, חלקם צפויים להיות במימון חלקי של משרד הביטחון והרשות ההשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, בשיפור המיכון והיעילות ובהגדלת כושר הייצור. מטרת השקעות אלו היא לאפשר המשך התייעלות תפעולית ושיפור התחרותיות של החברה וכן לתת מענה לגידול הצפוי בהיקף הפעילות".

כיום עומד שווי השוק של החברה על כ-603 מיליון שקל והיא נסחרת במכפיל היסטורי של כ-19. אלביט הגדולה הרבה יותר נסחרת במכפיל של כ-40 וחברות אחרות בתחום במכפילים שנעים מ-18 עד ל-45 שכן יש כמובן שונות מאוד גדולה ביניהן ולכל חברה יש את המאפיינים שלה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ישי דוידי וקרן פימי השלימו את רכישת השליטה בעשות אשקלון ביוני 2022, כלומר לפני שנתיים כמעט. פימי שילמה לאלביט מערכות סכום של 291 מיליון שקל (84 מיליון דולר) תמורת 85% ממניות עשות. העסקה בוצעה במחיר של 14.5 שקל למנייה, המשקף שווי של 343 מיליון שקל. לאחר סיום העסקה המנייה קפצה למחיר של 16.4 שקל (ובאותו חודש בו נחתמה, באוקטובר 2021, טסה ב-44%). כיום מחיר מניית עשות עומד על כ-26 שקל  - כלומר, מדובר בעלייה של כ-80% במחיר המנייה מאז, מה שאומר ש"על הנייר" פימי רשמה רווח של יותר מ-200 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא מתייחסים יפה לעובדים (ל"ת)
    אחד 14/04/2024 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעשייה יפה וגם ריווחית (ל"ת)
    אור 14/04/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.