אלי דמרי
צילום: אתר החברה
ניתוח

החברה הביטחונית הקטנה שרשמה קפיצה מרשימה בצבר ההזמנות

עשות אשקלון נמצאת בתנופה וניתן לראות את זה בצבר ההזמנות שלה - בסוף 2023 עמד צבר ההזמנות של החברה על כ-854 מיליון שקל, לעומת כ-707 מיליון שקל בסוף 2022; מתחילת השנה דיווחה עשות על הזמנות נוספות בהיקף מצטבר של כ-150 מיליון שקל
קובי ישעיהו | (2)

סקטור התעשיות הביטחוניות נהנה מרוח גבית חזקה על רקע מלחמת חרבות ברזל, המלחמה באוקראינה ובכלל, הסלמה במזרח התיכון ומוקדי עימות שונים בעולם. החברות הביטחוניות, לכן, צפויות להנות ככל הנראה מרוח גבית חזקה בדמות גידול מתמשך ודרמטי בהזמנות הרבה שנים קדימה.  בארץ יש מספר חברות ציבוריות הפועלות בתחום, הבולטת שבהן היא אלביט מערכות.

אחת החברות הפחות מוכרות היא עשות אשקלון הנמצאת בשליטת קרן פימי של ישי דוידי. עשות 0%   עוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין ומוצרים ממתכת כבדה. את שנת 2023 סיימה עשות עם הכנסות של כ-327 מיליון שקל, עלייה של כ-4% לעומת 2022. בשורה התחתונה היא רשמה רווח נקי של כ-32 מיליון שקל לעומת רווח של כ-17 מיליון שקל ב-2022.  דוידי מכהן כיו"ר החברה ואלי דמרי מכהן בתפקיד המנכ"ל.

מה הביא לעלייה החדה ברווח? עלייה של כ-10 מיליון שקל ברווח הגולמי כתוצאה מהגידול במכירות והעובדה שבשנת 2022 החברה רשמה הוצאה חד פעמית של כ-13 מיליון שקל. ללא הגורם החד פעמי החברה הייתה רושמת עלייה הרבה יותר מתונה ברווחים. 

עם זאת, כמו בכל הסקטור, החברה נמצאת בתנופה וניתן לראות את זה בצבר ההזמנות שלה. בסוף 2023 עמד צבר ההזמנות של החברה על כ-854 מיליון שקל, לעומת כ-707 מיליון שקל בסוף 2022. עם זאת, ההיקף הכספי המצטבר של צבר ההזמנות וסך ההזמנות הצפויות אשר להערכת החברה יש סבירות גבוהה כי תהפוכנה למחייבות עמד בסוף השנה על כ-1.4 מיליארד שקל וכיום הוא מגיע לכ-1.6 מיליארד שקל. ההזמנות הצפויות של עשות נפרסות על פני תקופה של עד 12 שנים.

מתחילת השנה דיווחה עשות על הזמנות נוספות בהיקף מצטבר של כ-150 מיליון שקל, חלקן בארץ ממשרד הביטחון וחלקן מלקוחות בארה"ב. 

אם הרווח המייצג של החברה עומד על כ-10% מההכנסות (התייעלות יכולה אולי להביא את הרווח לרמה קצת יותר גבוהה של 12%-15% מההכנסות), אז תוספת שנתית של 15%-20% בהכנסות בעקבות הגידול המשמעותי בהזמנות יכולה להביא את עשות בעוד 5-10 שנים להכפלה של הרווח.  

בעשות ציינו בדוחות כי "החברה החלה וממשיכה להיערך לגידול הצפוי בהיקף הפעילות. כמו כן, בכוונת החברה להמשיך להשקיע סכומים משמעותיים, חלקם צפויים להיות במימון חלקי של משרד הביטחון והרשות ההשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, בשיפור המיכון והיעילות ובהגדלת כושר הייצור. מטרת השקעות אלו היא לאפשר המשך התייעלות תפעולית ושיפור התחרותיות של החברה וכן לתת מענה לגידול הצפוי בהיקף הפעילות".

כיום עומד שווי השוק של החברה על כ-603 מיליון שקל והיא נסחרת במכפיל היסטורי של כ-19. אלביט הגדולה הרבה יותר נסחרת במכפיל של כ-40 וחברות אחרות בתחום במכפילים שנעים מ-18 עד ל-45 שכן יש כמובן שונות מאוד גדולה ביניהן ולכל חברה יש את המאפיינים שלה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ישי דוידי וקרן פימי השלימו את רכישת השליטה בעשות אשקלון ביוני 2022, כלומר לפני שנתיים כמעט. פימי שילמה לאלביט מערכות סכום של 291 מיליון שקל (84 מיליון דולר) תמורת 85% ממניות עשות. העסקה בוצעה במחיר של 14.5 שקל למנייה, המשקף שווי של 343 מיליון שקל. לאחר סיום העסקה המנייה קפצה למחיר של 16.4 שקל (ובאותו חודש בו נחתמה, באוקטובר 2021, טסה ב-44%). כיום מחיר מניית עשות עומד על כ-26 שקל  - כלומר, מדובר בעלייה של כ-80% במחיר המנייה מאז, מה שאומר ש"על הנייר" פימי רשמה רווח של יותר מ-200 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא מתייחסים יפה לעובדים (ל"ת)
    אחד 14/04/2024 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעשייה יפה וגם ריווחית (ל"ת)
    אור 14/04/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.