מטוס אל על תעופה
צילום: עידו וכטל

אל על מצפה לרבעון ראשון מצוין; קני רוזנברג מורווח 110% על השקעתו בחברה

דור עצמון | (24)

מי קונה חברת תעופה בקורונה? מבול של הפסדים, חוסר בהירות לגבי העתיד, וועדי עובדי חזקים - כל אלו לא הפריעו לקני רוזנברג ובנו אלי לרכוש את השליטה באל על. ובלי טיפת ציניות ההסבר הוא "הרבי אמר". השקעה בישראל בשביל המשפחה האמריקאית היא אולי סוג של מצווה, אבל למרות ההתחלה הקשה והסקפטיות, הם מורווחים 110% כ-450 מיליון שקל.

חברת התעופה אל על אל על 2.65% הציגה ביום חמישי את דוחותיה הכספיים הטובים בכל הזמנים עם רווח של 125 מיליון דולר והכנסות שנתיות של 2.5 מיליארד דולר. אבל אם המשפט הזה נשמע לכם מוכר זה לא במקרה. רבעון אחר רבעון אל על חושפת דוחות כספיים שטובים מקודמיהם, ללא אף עזרה מהמדינה כפי שנהגה לעשות במשך שנים, כאילו היא מצאה את נוסחת הקסם. אבל האמת היא שזה לא בכאילו. חברת התעופה עושה חיל בעסקים ובשוק ההון. 

הרבעון הראשון צפוי להיות חזק במיוחד. החברה מכוונת להכנסות של 670 מיליון דולר ורווח שיכול להגיע למעל 70 מיליון דולר. זה לא טריוויאלי בזמן מלחמה, וזה נובע משתי סיבות עיקריות - הראשונה, העלאת מחירים. אנחנו יכולים לטעון שאל על יקרה, שאל על מנצלת את המצב. אבל החברה הזו היא בראש וראשונה חברה עסקית והיא צריכה לשרוד וגם להרוויח.

המלחמה העבירה את אל על למצב של הישרדות, ובמצב כזה, במיוחד כשהיא לא ביקשה אגורה מהמדינה, היא רשאית לנצל את כוחה ולהעלות מחירים. כתבנו על הקו לניו יורק שבו היא נשארה לבד וקבעה את המחירים והרוויחה עשרות מיליונים. זה לא נוח לצרכנים, אבל למשקיעים זה נהדר.

מעבר לכך, אל על הצליחה לגוון ולנצל את הטיסות גם להעברות מטענים כשבזמן מלחמה כל כך חשובות לכלכלה ולביטחון הישראלי. תחום המטענים עלה בצורה דרמטית והוא אחראי גם על הרווחים הטובים ברבעון. כל זה כשחברות התעופה הזרות יוצאות מהארץ והתחרות נחלשת.

אל על נסחרת אחרי זינוק של פי 2 מהשפל לפני חודשיים (היא נסחרת ב-50% מעל המחיר ב-7 באוקטובר) בשווי של 1.3 מיליארד שקל. כשמנתחים אותה קר היא במכפיל רווח נמוך מאוד, אבל בחברות תעופה יש סיכונים גדולים - מלחמות, מחירי הנפט והאנרגיה, תחרות ועוד. ועדיין - הרבעון הרביעי והתחזית קדימה, מוכיחות שאל על החדשה היא לא אל על של השנים שלפני הקורונה. אז היא הייתה חברה של העובדים, הטייסים, של הוועדים, היא הייתה שמנה מאוד, לא יעילה, כשכל רווח שהצליחה לייצר הלך לסתום איזה חור עבר. אל על החדשה עם פחות ממחצית מהעובדים וזה הסוד.

 

חברת התעופה הלאומית

לאל על מודבקת הסיסמה "חברת התעופה הלאומית של ישראל" כבר עשרות שנים למרות שהיא כבר מזמן לא בבעלות המדינה. דווקא במובן הזה נראה שמדינת ישראל עשתה צעד לא טוב בשוק ההון כשמכרה את אחזקותיה באל על רגע לפני שהחברה הוכיחה שהיא יודעת להתנהל כלכלית באופן עצמאי לחלוטין. אבל לאור ההיסטוריה הלא טובה של אל על והמדינה שכללה הלוואות רבות וחילוצים מבעיות כלכליות קשות וארוכות, אפשר למחול למדינה על היציאה מהחברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל זה לא הכל. בזמן שמשבר הקורונה בענף התעופה העולמית כמעט הביא לריסוק הענף ולסגירה של חברות, הנהלת אל על בראשות המנכ"לית דינה גננסיה בן טל, הצליחה לנווט את דרכה ליציבות כלכלית. אם לא די בכך, במהלך המלחמה בעזה הפגינה הנהלת החברה לא רק חוסן כלכלי, אלא גם מצאה עוד דרך לשפר את התדמית הבעייתית ממנה סבלה במשך שנים והטיסה, יחד עם שאר החברות הישראליות ארקיע וישראייר, אלפי חיילים ומילואימניקים שהיו בחו"ל חזרה ארצה לטובת המאמץ המלחמתי. צעד נוסף משבוע שעבר הוא חלוקת כרטיסי טיסה חינם עבור המילואמניקים ליעדי אירופה (בתשלום מסי נמל בלבד), היווה טפח נוסף במאמץ לשיפור התדמית.

מצד שני, אל על ספגה ביקורות רבות במהלך המלחמה בטענה שניצלה את היעדרותן של חברות התעופה הזרות והעלתה מחירים, בעיקר בקווים הרווחיים במיוחד שלה לארה"ב. המנכ"לית גננסיה בן טל הודתה במסיבת העיתונאים שערכה ביום חמישי עם פרסום הדוחות שלולא המלחמה, הרווח הרבעוני של החברה היה כ-95-100 מיליון דולר ולא 125 מיליון דולר. מנגד, היא הדפה את הטענות על העלאת מחירים אגרסיבית וטענה כי אלו עלו בכ-5% בלבד וההתייקרויות המשמעותיות הן תוצאה של ביקושים גבוהים שגורמים לכך שכל המושבים הזולים נגמרים מהר יותר מבדרך כלל. אתם תשפטו.

נדבך חשוב נוסף של אל על הוא סוגיית החוב. לאל על יש כיום חוב של כ-1.8 מיליארד שקלים ומדי שנה היא פורעת כ-300 מיליון שקלים ממנו, קצב מרשים לכל הדעות שמהווה גושפנקה נוספת לחוסן כלכלי. באופן מוזר, אפילו החות'ים בתימן תרמו לחברה כאשר שיתקו כמעט לחלוטין את מעבר אוניות המטען מהמזרח לכיוון ישראל ואילצו את תעבורת המטענים לעבור לידי חברות התעופה, בהן כמובן אל על, שגורפות עוד רווחים כתוצאה מכך.

הפוטנציאל האדיר - האם אל על תחתור לממש אותו?

אחד היתרונות המרכזיים של אל על הוא הביטחון של הלקוחות שלא משנה מה יקרה במצב הביטחוני בארץ, היא תמשיך לטוס. גם במקרה של מלחמה גדולה עם חזבאללה בצפון. מדובר ביתרון משמעותי של החברות הישראליות שמצליחות למשוך על בסיס ביטחון זה יותר נוסעים, גם אם המחיר גבוה יותר.

אבל זה מה שנקרא כסף קטן. לאל על יש פונטציאל להפוך לחברה מרכזית בשוק התעופה העולמית. ומדוע? אם נביט על חברות התעופה הבולטות בעולם נראה את שלושת חברות התעופה מהמפרץ הפרסי - אמירייטס, איתיחאד איירווייז וקטר איירווייז - בין החברות שניצבות זה עשרות שנים בראש הרשימה. הסיבה לכך היא שהחברות הללו החליטו, בתבונה רבה יש לומר, לנצל את המיקום הגיאוגרפי-אסטרטגי שלהן במרכז המפה העולמית ולהשקיע עשרות מיליארדי דולרים בקמת תשתית תעופה להאבים מרכזיים בהם יבוצע נתח נכבד מהחלפת הטיסות ("קונקשנים"). לאחרונה הודיעה גם סעודיה השכנה כי היא תגדיל את צי המטוסים שלה באופן משמעותי על מנת להצטרף לתחרות הזו.

כפי שזה נראה היום, אל על לא בוחנת אפשרות של תחרות בחברות מהמפרץ, גם בגלל צי המטוסים הקטן בהשוואה לחברות מהמפרץ (100-150 מטוסים בכל חברה) וגם בגלל היעדר תשתית מתאימה בנתב"ג ובעיות בירוקטיות של המדינה ומשרד התחבורה למהלך גדול שכזה. צי המטוסים של אל על מונה כיום כ-45 מטוסים. החברה מחזיקה היום ב-16 מטוסי דרימליינר ומספרם צפוי לגדול עד סוף העשור לכ-22 מטוסים. גם 24 המטוסים מדגם בואינג 737 המבוגרים צפויים להתחלף במטוסים חדשים יותר ומספרם עתיד לגדול גם הוא לכ-30.

מדינת ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי-אסטרטגי כדי להיכנס לתחרות בשוק התעופה העולמי. נכון, רכישת מטוסים היא עסק לא זול ומהווה הרכיב העיקרי בחוב של אל על, אבל גם בהנחה שאל על הייתה מצליחה להגדיל במהירות את צי המטוסים כדי להתחרות בחברות המפרציות, מדינת ישראל חייבת להעניק תשתית מתאימה לשם כך, קרי שדה תעופה גדול במיוחד על מנת לשים את ישראל במרכז מפת התעבורה העולמית. מעבר לכך צריך לזכור שצעד שכזה לא יזיק כלל לשיפור התדמית הלא אהודה של ישראל בעולם.

אין ספק שכל מה שנותר לאל על הוא להמשיך לפרוש כנפיים ולכבוש יעדים חדשים, גם יעדים בעולם וגם פיננסיים ואחרי כל כך הרבה שנים קשות נראה שהיא כמעט בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אל על היא דוגמה והוכחה שניהול יכול עושה טוב גם לחברה, גם לקהל הנוסעים, וכן, גם למשקיעים.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    נתי 04/03/2024 21:46
    הגב לתגובה זו
    לא היה לי ספק שהשבת מביא ברכה גם השירות שלהם הרבה יותר טובה וגם יחסית למה שיכלו לקחת כסף כשהם היחידים שטסים היו הוגנים מאוד
  • 19.
    כל הכבוד לקני שהקשיב לרב שלו שהמליץ לו על העסקה (ל"ת)
    פנחס 03/03/2024 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    דוד 03/03/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    כחול לבן שלנו ביחד ננצח להחזרת החטופים אמן
  • תכלת לבן (ל"ת)
    עידן 07/03/2024 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    לילך 03/03/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    אז מובן שהיא תצליח ולדעתי גם מגיע לה עבדו קשה
  • 16.
    אל על שירות מצוין היה לנו בטיסה מניו יורק (ל"ת)
    מוטי 03/03/2024 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    דן 03/03/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    חברעעעע מהגרועות בענף בחסות ממשלת ישראל עושקת וגוזלת את אזרחי מדינת ישראל החברעעע הכי יקרה ברמה הכי נמוכה בעולה ביום שחהיה אפשר לא אטוס עם אלעל לעולמי עולמים??
  • אל תטוס. הם יסתדרו בלעדך (ל"ת)
    אסף 03/03/2024 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    איזיגט 03/03/2024 12:43
    הגב לתגובה זו
    שנה הבאה ירידה דרסטית ברווחים
  • 13.
    שלמה 03/03/2024 12:18
    הגב לתגובה זו
    לצערי אין לי את המניה ועכשיו נראה לי קצת מאוחר להיכנס
  • 12.
    לאה 03/03/2024 12:18
    הגב לתגובה זו
    שהילד היה חולה והצוות לא עזב אותנו וטיפל במסירות אנחנו מעכשיו נטוס רק באל על
  • 11.
    כל הכבוד לאל על חברה 10 ! (ל"ת)
    ליאו 03/03/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מאור 03/03/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד!
  • 9.
    אין עתיד לחברה שלא טסה בשבת, המחירים ירדו והפסדים יחזרו (ל"ת)
    הבעיות יחזרו 03/03/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בני 03/03/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    יודעים רק לקחת. לקחת מהמדינה את המיסים שלנו כשהם ציבורית. לגנוב רווחים מונופול מופקע בזמן כזה. נחרים אותם כשיחזרו הזולות
  • 7.
    להכריז על אל על מונופול. לפחות בקוים שאין תחרות. (ל"ת)
    משה 03/03/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שוחטים במחיר בגלל צמצום מתחרים. נתנקם בכם בזמן שלום (ל"ת)
    יעל 03/03/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    י ש ר א ל י 03/03/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    דפקו מחירים בשמיים, בזמנים קשים הם "חברה לאומית" והמדינה מחלקת להם את כספינו ובזמנים טובים להם ורעים לנו הם פתאום חברה פרטית. האמת שהם די מנוולים, חיילים מיל שחזרו מנופש לצו 8 שילמו המון כסף, ביזיון. הורידו מחיר רק אחרי רעש ציבורי.
  • 4.
    היזהרו זו מלכודת דבש !!!! נו בטח רווחים אדירים ניצ 03/03/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
    היזהרו זו מלכודת דבש !!!! נו בטח רווחים אדירים ניצלו את מצב המלחמה עם מחירים הזויים !!! דוחות הבאים יהיו הרבה יותר נמוכים !!! ראו הוזהרתם .
  • לרון 03/03/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    הדרך מטה סלולה כשכל החברות תחזורנה לכאן,היזהרו מהשקעה בגבוה!תמיד!!
  • אבי 03/03/2024 09:45
    הגב לתגובה זו
    כי הוא כבר כמעט מסתיים (31.3)
  • 3.
    בן 03/03/2024 08:37
    הגב לתגובה זו
    כדאתה קורא חעצמך המוביל הלאומי ישלך גם קצת אחריות. בתחילת המלחמה החברה סירבה לוטס בשבת כפי שהיה נדרש בגלל שהיא בבעלות של גביר עלוב חרדי שאפילו לא גר בארץ. במשך המלחמה נאלצנו אנשי העסקים לשלם מחירים מטורפים בגלל החזירות האינפסופית של החברת פח הזו, ולבסוף המוצר שלהם עלוב. רמת מוצר של לואו קוסט משודרג. מטוסים מלוכלכים, רמת מזון ומשקאות מביכה. טוסו בחברות אירופאיות ועזבו את אל על. תהנו יותר ותשלמו פחות. ככה עשיתי לפני המלחמה ואחזור לעשות אחריה.
  • 2.
    אני1 03/03/2024 08:34
    הגב לתגובה זו
    משום מה במאמר לא צויין כי גם לחב' אל על בוטל ביטוח סיכוני מלחמה ב 07/10/23 וכי המדינה העניקה "חלופה" לביטוח סיכוני מלחמה לשלושת החברות הישראליות בהיקפים משמעותיים, דבר שאפשר להם להמשיך לטוס לישראל, ומנע מהאחרים לפעול בגזרה..
  • 1.
    אלון 03/03/2024 07:59
    הגב לתגובה זו
    איזה כייף להתחיל עם פירגון את השבוע.אל על , לא טסה בשבת וזו הברכה שלה !!!!!!
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):