אלביט בחוזה של 55 מיליון ד' לאספקת מערכות הגנה מפני כטב"מים להולנד
חברת התעשיות הביטחוניות הישראלית אלביט אלביט מערכות 1.16% בניהולו של בצלאל (בוצ'י) מכליס זכתה בחוזה בסך 55 מיליון דולר לאספקת מערכת נגד כלי טיס בלתי מאוישים לצבא הולנד.
במסגרת החוזה, אלביט מערכות תספק מספר קונפיגורציות ניידות, נייחות ופרוסות של מערכת ה- ReDrone C-UAS האחודה בשילוב חבילת תמיכה לוגיסטית והדרכה. החוזה יבוצע על פני תקופה של 4 שנים.
פתרון ה – ReDrone מורכב משילוב של מכ"מ ה-DAiR, חיישנים לגילוי אותות תקשורת ומערכת אלקטרו-אופטית ש"יחד מספקים תמונה אווירית משולבת אחודה, יכולות תקיפה אלקטרונית מתקדמות, והכל בשליטה מלאה באמצעות אפליקציית שליטה ובקרה". על פי אלביט, פתרון ה-ReDrone מספק שימוש מעבר לחיישנים הנפוצים, ומאפשר לאתר ולזהות ריבוי מטרות בו-זמנית בתוך האזור המאובטח. ה-ReDrone מאתר, מזהה, מאכן, עוקב ומנטרל כלי טיס בלתי מאוישים עוינים ביום ובלילה, בסביבה עירונית ובשטח פתוח ובמגוון תנאי מזג אוויר.
אורן סבג, מנכ"ל אלביט מערכות מודיעין ול"א: "האיום המתפתח של רחפנים ומל"טים יוצר ביקוש הולך וגובר לפתרונות הC-UAS - שלנו. בהתבסס על הטכנולוגיות המתקדמות של המכ"מ, הסיגינט (מודיעין אותות תקשורת), הל"א והאלקטרו-אופטיקה שלנו, פיתחנו פתרון מתקדם העונה על הצורך של לקוחותינו. אנו גאים מאוד שנבחרנו על ידי הולנד לספק פתרון זה ולחזק עוד יותר את השותפות ארוכת השנים שלנו."
- אלביט זכתה בחוזה של 120 מיליון דולר לאספקת מל"טים ללקוח בינלאומי
- נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלביט ממשיכה את הקו החיובי לאחר שסיימה את הרבעון האחרון עם צבר הזמנות של 16.1 מיליארד דולר והכנסות של 1.45 מיליארד דולר בהשוואה להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 11.5%. החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 62.35 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי של 81.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 23.2%. הרווח המתואם הסתכם ב-1.57 דולר למניה, גבוה מצפי האנליסטים לרווח מתואם של 1.53 דולר למניה.
בראיון לביזפורטל מכליס סימן את היעדים: "אלביט תגיע להכנסות של 6.5 עד 7 מיליארד דולר ורווחיות תפעולית של 10% - אבל זה תהליך, זה ייקח כמה שנים". בראיון נוסף הוא אמר "יש לנו יתרון גדול כי הממשלות בעולם רוצות ייצור ופיתוח מקומי ויש לנו מפעלים בעשרות רבות של מדינות"

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק, בניסיון לחזק את ההון לאחר שנים מאתגרות כשבשנה האחרונה היא מצליחה להשתפר משמעותית בביזנס במקביל למכירת הפעילות באירופה
חברת בלנדר בלנדר -1.64% הודיעה על גיוס הון של כ-18 מיליון שקל באמצעות הקצאה פרטית למספר משקיעים, בהם גופים חיצוניים ובעלי שליטה בחברה. כל יחידת השקעה כוללת שתי מניות רגילות ואופציה אחת במחיר של 10.24 שקלים ליחידה,
מה שמשקף מחיר אפקטיבי של כ-4.9 שקלים למניה, קרוב מאוד למחיר השוק הנוכחי שננעל אתמול על 4.91 שקל למניה וללא דיסקאונט משמעותי.
במסגרת ההנפקה יוקצו כ-3.53 מיליון מניות ועוד כ-1.76 מיליון אופציות הניתנות למימוש במשך שנה במחיר של 7.68 שקלים למניה.
אם כל האופציות ימומשו, הדילול הפוטנציאלי יגיע לכ-31% מהון המניות הקיים וכ-37% בדילול מלא.
בין הגופים המוסדיים ניתן למצוא את אורטל ייזום והשקעות, LP Oryx, וה.מ.ס הלפרין שישקיעו כ-3.5 מיליון שקל כל אחת. מור תשקיע כ-3 מיליון שקל דרך קרנות הנאמנות שלה.
הגיוס נועד לחזק את האיתנות הפיננסית של בלנדר, להאיץ את קצב הצמיחה במתן אשראי ובפתרונות 'קנה עכשיו שלם אח"כ' (BNPL), בנקודות מכירה, ולתמוך בהמשך פיתוח פלטפורמות הטכנולוגיה של החברה. האסיפה הכללית לאישור ההקצאה
תתקיים ב-9 בנובמבר, וניירות הערך שיוקצו יהיו חסומים למכירה למשך שישה חודשים, עם אפשרות למכירה מדורגת לאחר מכן.
- בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא
- בלנדר נכנסת לשוק פתרונות מימון רכב בארה"ב; תכניס 23 מיליון שקל ב-4 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה עם החברה
מאז הנפקת המניות הראשונית בינואר 2021, בלנדר איבדה למעלה מ-86% משוויה בבורסה. היא החלה את דרכה כשחקנית
בולטת בתחום ההלוואות P2P ופינטק, והרחיבה פעילות באירופה עם דגש על ליטא, שם ביקשה רישיון בנקאי במטרה להפוך לפלטפורמה בינלאומית, אך ללא הצלחה משמעותית. בהמשך בחרה למכור את הפעילות האירופית ולמכור חלק מתיק האשראי שם, כדי להתמקד בשוק הישראלי ולבסס את הפעילות המקומית
(בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא למוסד פיננסי מקומי).